כהכנה לפוסט הזה, צייצתי ב-X על משחקי ניהול זמן. סיפרתי ששאלתי בינה מלאכותית מה היה משחק ניהול הזמן הראשון, וששני מנועים כאלה ענו לי שמדובר ב-Diner Dash – מה שכמובן לא נכון. שאלתי את הפיד – מה היה משחק ניהול הזמן הראשון שאתם זוכרים או מכירים – וקיבלתי כל מיני תשובות מעניינות.
אחד הדברים שעלה מהתשובות, זה שהרבה אנשים לא באמת מכירים את הז'אנר, ומתבלבלים בין "משחקי ניהול זמן" ומשחקי "ניהול" (כמו הסימס, למשל). לדוגמא, אחד המשחקים ששמם עלה היה Jones in the Fast Lane – משחק שיצא ב-1990 והוא סוג של Sims מוקדם. ג'ונס היה אחלה משחק, אבל הוא לא משחק ניהול זמן.
משחקי ניהול זמן – מה זה באמת?
משחקי ניהול זמן (Time Management Games) הם משחקי מחשב שבהם השחקן מנהל משאבים ומשימות תחת מגבלת זמן, עם דגש על מהירות ותגובה יעילה. בניגוד למשחקי ניהול וסימולציה, שמתמקדים באסטרטגיה ותכנון לטווח ארוך עם קצב איטי יותר, משחקי ניהול זמן מציעים חוויית משחק מהירה ו"פשוטה".
שלא במפתיע, התמה של רוב משחקי ניהול הזמן קשורה לאוכל ועסקי המזון – ניהול מסעדה, קונדיטוריה ובישולים באופן כללי. התבנית חוזרת על עצמה בווריאציות שונות: הכינו אוכל, הגישו ללקוחות בזמן כדי שלא יתעצבנו עליכם, שדרגו את המסעדה וחוזר חלילה.
ככל שהמשחק מתקדם, אתם נדרשים למיומנויות גבוהות יותר – להגיש יותר מהר, להכין מנות יותר מסובכות, לטפל ביותר לקוחות, להתמודד עם לקוחות בעייתיים ובעלי "צרכים מיוחדים" וכן הלאה.
משחק ניהול הזמן הראשון
משחק ניהול הזמן הראשון שאפשר היה לשחק במחשב, היה Tapper. אנשי דור ה-X מכירים אותו כמעט בוודאות בגירסת ה-DOS שלו, ובצבעוניות המוכרת של EGA.
המשחק הושק ב-1984, והיה זמין במגוון מחשבים אישיים כמו ה-Apple II, קומודור 64 ועוד, וגם במכונות ארקייד ואפילו באטארי 2600. בהתחלה, הברמן הגיש בירה ממותגת של באדווייזר, אולם מהר מאוד המשחק מותג מחדש ל"בירה שחורה", מכיוון שזה נחשב פרסום אלכוהול לקטינים.
המשחק מציג את היסודות של משחקי ניהול זמן: לקוחות שמגיעים בזרם הולך וגובר, צריך להגיש להם בירה ולפנות את הספלים הריקים. הקצב מתגבר ככל שעובר הזמן, והלקוחות הופכים לחסרי סבלנות. אם אתם לא מפנים בזמן ספל, הוא נשבר ואתם נפסלים. אם אתם מגישים ספל בלי שיש לקוח בקצה – אתם גם כן נפסלים.
משחקי ניהול זמן בשנות ה-90? לא ממש
אמנם Tapper היה משחק ניהול זמן, אבל הוא לא היה חלק מז'אנר מובחן. למעשה, אם בוחנים את התקופה של שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000, לא מוצאים שם משחקי ניהול זמן של ממש. אפשר להגיד שאולי Theme Hospital כולל בתוכו אלמנטים מסוימים של ניהול זמן, אבל הוא הרבה יותר משחק סימולציה מאשר Time Management.
היו כל מיני משחקי Tycoon, שהם גם כן משחקי סימולציה וניהול, ולא משחקי ניהול בזמן אמת.
דיינר דאש מבסס את הז'אנר
ככל הנראה, אין משחק יותר איקוני מדיינר דאש בז'אנר משחקי ניהול הזמן. המשחק הושק בשנת 2005, והפך ללהיט ענק, למרות הבוז שגיימרים "אמיתיים" נטו אז להפנות כלפי משחקי קז'ואל. אין נתונים מדויקים של ההורדות וההכנסות, אבל מדובר במאות מיליוני דולרים רק מהשנה-שנתיים הראשונות. הפרנצ'ייז המשיך להוציא משחקים ואפילו DLC עד 2019, והתבסס בהמון פלטפורמות, כולל Wii, פלייסטיישן וכמובן – טלפונים סלולריים.
המשחק אמנם נחשב קז'ואל, והתפיסה המקובלת היא שמשחקי ניהול זמן מיועדים בעיקר לנשים ולגיימרים לא מיומנים. במרבית משחקי ניהול הזמן, הכוכבת היא אישה, והיא מנהלת העסק.
לפעמים קוראים להם "משחקים של כוסיות", אבל הזלזול לא במקומו. המיומנויות הנדרשות בשלבים המתקדמים הן ממש לא פשוטות: מולטי-טסקינג, תעדוף משימות, ויכולת קבלת החלטות מהירה, למשל. צריך להגיב בזריזות לשינויים בזמן אמת, לתכנן את סדר הפעולות בצורה יעילה, ולשמור על ריכוז גבוה תחת לחץ (ועצבים של "לקוחות") כדי לעמוד ביעדים ולעשות אופטימיזציה לניהול הלקוחות והמשאבים.
במשך תקופה של כמה שנים בתחילת שנות האלפיים, צצו כמה משחקי ניהול בולטים. למשל, היה לנו את Cake Mania, שהושק בשנת 2006. במשחק, אתם מנהלים קונדיטוריה – אופים עוגות, מקשטים אותן, מגישים עוגיות ללקוחות עצבניים, מכינים שתייה חמה ועוד. המשחק היה צבעוני ואקלקטי, עם לקוחות מוזרים כמו חייזרים וכל מיני דמויות בדיוניות, כשלכל לקוח שגעונות משלו.
זה גם אלמנט נחמד במשחקי ניהול זמן – ללקוחות שונים יש מאפיינים שונים. למשל, אנשי עסקים הם חסרי סבלנות אבל בדרך כלל מזמינים את אותו דבר; אמא עם ילד גם חסרת סבלנות ותזמין גם ארוחת ילדים וגם משהו לעצמה; יש לקוחות שמשנים את דעתם באמצע ההזמנה; לקוחות מבוגרים שלוקח להם הרבה זמן להחליט וכו'.
חברות פיתוח המשחקים הבולטות בז'אנר הספציפי הזה של Time Management היו PlayFirst, שיצרו את Diner Dash; חברה נוספת היא Big Fish Games, שאמנם התמחתה במשחקי חפצים נסתרים, אבל עשתה גם משחקי ניהול זמן כמו Cooking Academy; וגם GameHouse, שיצאו עם חיקוי בולט של Diner Dash, שהצליח לא רע – Delicious.
משחק פחות מוכר, שמאוד אהבתי, הוא Miriel the Magical Merchant. העקרונות מאוד דומים למשחקי ניהול זמן אחרים, אבל הסיפור היה קצת שונה ויותר פנטזיה-סטייל, היה משחק דמוי טטריס בין השלבים, והגרפיקה היתה קסומה ומתוקה מאוד. זה גם משחק ממש לא קל בשלבים המתקדמים שלו. המשחק פותח במקור על ידי חברה פינית בשם MythPeople, והופץ בעיקר על ידי גיים האוס.
היו גם משחקי ניהול זמן ששילבו אלמנטים של משחקים אחרים. למשל, Burger Rush. גם במשחק הזה אתם צריכים להגיש ללקוחות חסרי סבלנות, אבל את המצרכים עבור ההמבורגרים אתם משיגים באמצעות משחק Match-3 מוכר וסטנדרטי. משחק לא סופר-מאתגר, אבל חמוד ביותר.
משחקים אחרים, כמו Youda Sushi Chef, דורשים ממכם לזכור מתכונים בעל פה, מה שמוסיף נדבך מעניין לאלמנט ניהול הזמן. אהבתי מאוד את המשחק הזה, אגב.
לא הרבה משחקי ניהול זמן חרגו מהז'אנר של ההסעדה, אבל היו כמה כאלה. למשל, Airport Mania, משחק מ-2008, בו נדרשתם לנהל שדה תעופה ולטפל בנחיתות מטוסים.
משחקי ניהול זמן – הזווית הישראלית
אי אפשר לדבר על משחקי ניהול זמן בלי להתייחס למשחק הישראלי האגדי, מלך הפלאפל – שאותו אתם יכולים לשחק גם היום בכל דפדפן. יותר מהכל, זה משחק עם FEEL מאוד ישראלי – מהגרפיקה, דרך הסאונד ועד הזבובים על הפלאפל.
המשחק זכה לגירסאות מיוחדות לכבוד הפיינל פור בכדורסל (כפרה על נדב הנפלד), ואפילו הפך למשחק קופסא. כבוד.
פאפא לואי
חברה שבלטה במיוחד בתקופת הפריחה של משחקי ניהול הזמן והאוכל, היא FlipLine. בשנת 2006, הם יצאו עם המשחק הראשון בסדרה, הלא הוא Papa's Pizzeria. המשחק הזה, כמו כל המשחקים שלהם בתחילת הדרך, היה משחק פלאש מבוסס דפדפן. אחרי שהטכנולוגיה הזו נרצחה, בשעה טובה, הם עברו להפיץ את המשחקים שלהם למובייל ולטאבלטים.
בסדרה המאוד מצליחה הזו היו שלל משחקים – פיצריה, סושרייה, טאקרייה, כנפי עופרייה, נקניקרייה ועוד ועוד. חלקם היו מוצלחים יותר מהאחרים (אני חיבבתי מאוד את כנפי העוף וההמבורגר), אבל הם ממשיכים לייצר (בעיקר למחזר) משחקים עד היום, וזה פרנצ'ייז שהיו לו הרבה מעריצים.
פינה חמה בלב: Burger Shop
שיחקתי בהרבה משחקי ניהול זמן, אבל אין משחק שליווה אותי ככה לאורך השנים כמו Burger Shop. בורגר שופ הראשון יצא ב-2007, השני יצא ב-2009 – והם היו להיט. הקצב, הגרפיקה החמודה, הקונספט המגניב של חייזרים ובעיקר – הגיוון והמורכבות המתגברת – הופכים את המשחק הזה למוצלח במיוחד. תוסיפו לזה כל מיני מצבי משחק שונים – Story, Relax, Arcade, ושלל גביעים והישגים – ויש לכם משחק שאפשר לשחק המון שעות והמון פעמים, כמובן תוך ניסיון להשיג כוכב זהב (רמה מושלמת של הגשה) בכל שלב.
ואז המעריצים חיכו לבורגר שופ 3. הם חיכו וחיכו. וחיכו.
וחיכו.
מדי פעם שלחו למפתחים, GoBit Games איזה מייל או שאלה באיזה פורום, והם אפילו ענו. למרות שעברו המון שנים, למשחק נותר בסיס מעריצים קטן ומכובד, ונראה שהמפתחים הבינו שכדאי להם לשחרר את המשחק השלישי בסדרה. זה לקח אמנם רק 14 שנה, אבל בסוף יצא Burger Shop 3 ב-Early Access בסטים. המשחק החדש מכיל המון המון דברים חדשים ואתגרים שלא היו במשחקים הקודמים, מה שהופך אותו לאחד ממשחקי ניהול הזמן המורכבים והקשים ביותר שיש.
נכון להיום, יש לי עליו 150 שעות, שזה מכובד מאוד, בהתחשב בעובדה שזה משחק קז'ואל של כוסיות וכל זה, ואף נטשתי אותו קצת לאחרונה, לטובת 400 שעות (והיד נטויה) ב-Red Dead Redemption 2 (סדרת פוסטים בנושא בהחלט מתוכננת).
משחקי ניהול זמן חדשים?
אין הרבה. הז'אנר לא נמצא בפריחה שהיתה לו בתחילת שנות ה-2000, אבל עדיין יש אפשרויות.
תכל'ס, בורגר שופ 3 הוא אחד המשחקים הבולטים בז'אנר, והוא יצא ב-2023, כך שהוא לגמרי עדכני, אם כי הגרפיקה שלו טיפה אולדסקול.
חוץ ממנו יש משחקים כמו Overcooked או Cook, Serve, Delicious. ממש עכשיו יצא משחק שנקרא Fast Food Simulator, שלוקח את הז'אנר לזווית של First Person. שיחקתי בו ממש קצת ועוד לא גיבשתי דעה. הוא סוג חדש של משחק ניהול זמן, וצריך להתרגל.
יש קטגוריה שלמה של Time Management בסטים, אבל רובם נראים לי מאוד low effort ולא אטרקטיביים.
לאור העובדה שאני משחקת בימינו בבורגר שופ 3, וממש לא מזמן התקנתי שוב את מיריאל ונהניתי מאוד, אפשר בהחלט למצוא ולשחק שוב במשחקי ניהול הזמן של תחילת המאה ה-21, ולחכות להברקה הבאה בתחום.
ובינתיים, תסלחו לי, יש פה חייזר שרוצה טריפל בורגר עם בייקון וספרייט, והוא ממש חסר סבלנות.