חיה באינטרנט 24 שעות ביממה
זכויות יוצרים תמיד היו נושא חם באינטרנט. במהלך שנות התשעים, כשהאינטרנט רק פרצה לחיינו, היתה תחושה אמיתית של Free for all – אפשר לקחת הכל מכל מקום, להעתיק, לבנות על בסיס מה שאחרים עשו, ולא לשלם על זה שקל. ברוב המקרים, גם לא היו לפעולות אלה השלכות. אבל, השנים עברו, והמושג "פיראטיות" התבסס כחלק משמעותי…
יו טיוב לא בדיוק ידועה באלגוריתם המזהיר שלה. ההמלצות על סרטונים שעשויים לעניין אתכם הן לרוב ברמה מאוד בסיסית, או לא מחוברות למציאות. די מפתיע, בהתחשב בעובדה שגוגל שולטת בכל כך הרבה אינפורמציה, ובהתחשב בכך שפרסונליזציה עובדת יפה באינטרנט כבר כמה שנים – בייחוד בתחום המוזיקה. עם זאת, כמו שאתם בוודאי יודעים, גם שעון מקולקל…
אני אודיופילית סנובית למדי. אם אתם מעדיפים לשמוע את המוזיקה שלכם בספיקר של הטלפון, כנראה שאתם לא קהל היעד של הפוסט הזה. אני לא מסוגלת לשמוע מוזיקה בטלפון. יש לו תפקידים אחרים והוא לא נוח בשביל הפונקציה הזו. כשאני שומעת מוזיקה, אני רוצה לשמוע מוזיקה, ולא לקבל שיחות ונוטיפיקציות, ועוד לא אמרנו כלום על איכות…
*** פוסט זה כולל ספויילרים לסרט. "רפסודיה בוהמית" הוא סרט די נחמד. לא מדובר ביצירת מופת קולנועית, למרות משחקו המצוין של רמי מאלק, והוא גם לא נאמן למציאות במאה אחוז. עם זאת, ניכרת בו עבודה מרשימה של ירידה לפרטים וסטיילינג, והוא שיר הלל לכוכב רוק מיוחד במינו ול-Queen, שההמנונים שיצרה ממשיכים להישמע בכל מקום, גם…
הלכתי אתמול לאירוע החב"דניקי "משיח בכיכר". הלכתי כי אני לא חושבת שבישראל צריכים להתקיים אירועים בהם יש הפרדה בין גברים לנשים – בוודאי לא במרחב ציבורי (חילוני או דתי, לא משנה). הלכתי כי שופט המחוזי פסק שכל אחד שירצה יוכל להיכנס לאירוע, וכי המארגנים הבטיחו בבית המשפט שההפרדה תהיה וולונטרית. הלכתי כי נמאס לי מההדתה…
אמנות פלסטית אף פעם לא היתה צד חזק אצלי, ובקושי אפשר לכלול אותה בשלל תחומי העניין שלי. אני מאוד אוהבת לקרוא וספרות בכלל, ואפילו יכולה ליהנות משירה פה ושם – אבל ציורים, פסלים ושאר פרטי מוזיאון, מעולם לא היו חלק מהעולם התרבותי שלי. לא באופן רציני, על כל פנים. אני גם לא זוכרת את עצמי…