רנה מגריט – קארט בלאנש

אמנות פלסטית אף פעם לא היתה צד חזק אצלי, ובקושי אפשר לכלול אותה בשלל תחומי העניין שלי. אני מאוד אוהבת לקרוא וספרות בכלל, ואפילו יכולה ליהנות משירה פה ושם – אבל ציורים, פסלים ושאר פרטי מוזיאון, מעולם לא היו חלק מהעולם התרבותי שלי. לא באופן רציני, על כל פנים. אני גם לא זוכרת את עצמי מתפעלת מיצירות שכן יצא לי לראות. ייתכן שאתרשם מצילום או ציור טבע – אבל לא הרבה מעבר לכך.

יוצא דופן בכל העניין הזה, ולא ברור למה בדיוק, הוא רנה מגריט. הציורים שלו מוכרים לי ואני מזהה את העבודות שלו (ורפרנסים לעבודות שלו) די בקלות. לא יודעת למה. אולי זה הסוריאליזם באופן כללי, או הסגנון החלומי וההזוי שלו באופן ספציפי, אבל אני מאוד אוהבת את הציורים שלו.

היום נתקלתי לראשונה בציור מאוחר יחסית שלו, משנת 1965. הוא עלה לי בפיד בפייסבוק, ולא בגלל שזה ציור של רנה מגריט, אלא מכיוון שיש בו סוס (והפיד שלי עמוס מאוד בסוסים, שלא במפתיע). השילוב של סוס ומגריט מיד משך את תשומת לבי, למרות שבמבט ראשון זה היה נראה כמו ציור די רגיל של אישה רוכבת על סוס ביער.

רנה מגריט החתימה הריקה The Blank Signature

כמובן, שאצל מגריט כמו אצל מגריט – לא רגיל ולא יער. מבט שני בציור הנהדר הזה מגלה את הפסיכדליה שמלווה את כל הציורים של מגריט – האישה, הסוס והעצים משתלבים זה בזה בצורה מוזרה למדי, תוך שימוש בחללים ריקים, מה שיוצר אשליה אופטית שקשה להוריד ממנה את העיניים.

מגריט צייר את "החתימה הריקה" או "הקארט בלאנש" (The Blank Signature) בשנת 1965 ואפשר לראות אותו ב-National Gallery of Art בוושינגטון די.סי. להקת סטיקס השתמשה בגירסה מעובדת של הציור בעיצוב האלבום שלה, The Grand Illusion, בשנת 1977.

אלה היו 60 שניות על רנה מגריט, סוסים ואשליות אופטיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>