על מקצועיות, ניהול וגדוד 299

הכי קל שנמצא בקצות האצבעות שלהם. התוצר של זה הוא בורות ושיח רדוד שנשלט על ידי דיסאינפורמציה ושקרים.

מג"ד זה תפקיד קשה ומלא אחריות. שר במדינת ישראל זה תפקיד קשה ומלא אחריות. אף אחד לא מגיע לתפקיד כזה עם כל הידע הנדרש. אבל במקום לשבת וללמוד, במקום לבקש "תוציאו לי משמעויות",

*** הערה מנהלתית: אני מצייצת הרבה מאוד בטוויטר בעקבות המצב בחוודשים האחרונים, ובשבוע האחרון בפרט. יש כמה שרשורים משם שאני רוצה לשמר גם בבלוג. הם בעצם פוסטים, בסופו של דבר. אז אני פותחת קטגוריה חדשה – שרשורים שלי בטוויטר ***.

שרשור מ-20.5.2023

אם בעבר דיברתי על מותה של המקצועיות בעיקר בהקשר של תוכן וניהול אתרים, המהומה שמתחוללת במדינה לאחרונה גם שמה פוקוס על ההתנהלות הבלתי מקצועית בעליל של הממשלה הנוכחית, מהשרים ועד אחרון הדוברים. התרבות היא כזו שמקדשת את הבורות, המקורבים,

הכבוד, החרטוטים והשואו, על פני מקצועיות. ויש גם את השחצנות: הם כולם נכנסו לתפקיד ברעש וצלצולים, כאילו הם הבחירה המושלמת לתפקיד, בעוד שרובם המכריע קיבלו את התפקיד בגלל לחצים פוליטיים ותו לא.

ייתכן שחלק משרי הממשלה הם בעלי כישורים. היה מי שחשב בזמנו שסמוטריץ' הוא שר תחבורה

טוב, למשל, ואמרו עליו אפילו שהוא חכם. אני אישית לא חושבת שהוא חכם במיוחד, אבל הבעיה שלו היא בעיקר שחצנות וקידום אינטרסים של האמונה המשיחית שלו.

ברור שסמוטריץ' לא מבין בכלכלה, והוא מנסה כל הזמן לכסות על כך בשקרים ואמירות מנותקות מהמציאות, גם כשמיטב המומחים אומרים לו אחרת. וזו אחת הבעיות הכי קשות – השחצנות. ולא רק של סמוטריץ'. קצת ענווה לא היתה הורגת כאן אף אחד. נכנסתם לתפקיד עם אחריות עצומה, תקציבים של מיליארדי שקלים מונחים לרגליכם. גם חיים של אנשים באחריותכם. תעצרו רגע. תגידו "אני לא מבין בזה מספיק, אני רוצה ללמוד". תהיו כמו המג"ד של 299.

התפקיד הראשון שלי כקצינה טרייה בצבא, אי שם במאה שעברה, היה כקצינת חמ"ל בגדוד 299. חלק מהעבודה, כמובן, היה להשתתף בישיבות מטה של הגדוד. בדיוק כשנכנסתי לתפקיד, התחלף המג"ד. לפי מה שאני זוכרת, זה היה תפקידו הראשון כמג"ד. היה ברור שהוא מקצוען שבא ללמוד, ולא עושה פוזות.

המשפט השגור ביותר בפיו בישיבות הראשונות היה: "תוציא לי משמעויות". בזמנו לא הבנתי כמה משמעותי המשפט הזה. כל פעם שקצין כלשהו דיווח על משהו בישיבה, המג"ד רצה להבין מה המשמעות של זה בפועל. "יורד היום גשם ראשון" – תוציא לי משמעויות. מה זה אומר. איך נערכים מבחינת נהיגה? האם זה מפריע לפעילות כלשהי? תוציא לי משמעויות. אפילו אז, כצעירה שלא מבינה כלום מהחיים שלה, אני זוכרת שישבתי שם וראיתי קצת מבטי תמיהה ולפעמים לעג כלפי המג"ד מצד הקצינים הוותיקים. משהו סטייל "איך הוא לא יודע את זה?". כאילו זו בושה להודות שאתה לא יודע ולבקש אינפורמציה. הם פשוט התרגלו לתרבות של פוזה והעמדת פנים של מומחיות. תרבות קלוקלת, מטומטמת, שמביאה רק צרות ואסונות.

וזה לא רק בדרגים ניהוליים. גם בחיי היום-יום, אנשים לא מוכנים להודות שהם לא יודעים, וכמובן לא מוכנים לעשות את הנדרש כדי ללמוד (גוגל בסיסי אפילו). הם נשענים על מה שאומרים להם, על הפייק הכי קל שנמצא בקצות האצבעות שלהם. התוצר של זה הוא בורות ושיח רדוד שנשלט על ידי דיסאינפורמציה ושקרים.

מג"ד זה תפקיד קשה ומלא אחריות. שר במדינת ישראל זה תפקיד קשה ומלא אחריות. אף אחד לא מגיע לתפקיד כזה עם כל הידע הנדרש. אבל במקום לשבת וללמוד, במקום לבקש "תוציאו לי משמעויות", השרים של מדינת ישראל עסוקים בציוצים, פוזה ורעש, ובהעמדת פנים שהם יודעים איך לעשות הכל, תוך שהם מפטרים את אנשי המקצוע מהמשרדים הממשלתיים, ומחליפים אותם ביסמנים נעדרי כישורים.

היה לי אחלה מג"ד ב-299. למדתי ממנו המון והיתה לנו גם אהבה משותפת לעטים. הלוואי שנבחרי הציבור הנוכחיים שלנו היו קצת יותר כמוהו. בלי קשר לדעות הפוליטיות – פשוט, שיהיה להם את האומץ והענווה להגיד שהם לא יודעים, וצריכים ללמוד, במקום לדרוס את כל מה שיש כי הם כאלה ימין על מלא.

המקצועיות מתה. נקווה שמתישהו נוכל להחזיר אותה לחיים.

1 תגובות ל-“על מקצועיות, ניהול וגדוד 299

  1. שרוו

    מה שהכי טרגי זה שדווקא הוציאו להם משמעויות. שוב. ושוב. ושוב. אבל הם קראו להם שורפי אסמים ואטמו אוזניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>