המלחמה בין המפרסמים, ספקי התוכן והגולשים מתחוללת זה זמן מה במספר זירות. הגולשים נלחמים על הפרטיות שלהם והרצון שלהם לצרוך תוכן איכותי ולא זבל שיווקי, ואילו יצרני התוכן מנסים לעשות עוד כמה לירות בכל דרך אפשרית.
אחד הכלים השנויים במחלוקת במלחמה הזו, הוא חוסם הפרסומות. בשוק קיימים היום מספר חוסמי פרסומות, המתאימים למגוון דפדפנים, והם הפכו לכלי הכרחי לכל גולש שרוצה לשמור על שפיותו ועל ה-CPU שלו. עד לפני כמה שנים, רק אחוז זניח של הגולשים השתמשו בתוסף כזה, ואתרי התוכן נטו להתעלם מהעניין. בשנה-שנתיים האחרונות חל גידול משמעותי במספר המשתמשים בחוסמי פרסומות, עד כדי כך שיצרני התוכן התחילו לשים לכך לב. במקום לחשוב על דרכים אינטיליגנטיות ומעניינות להעביר תוכן שיווקי, חלק מהאתרים בחרו פשוט להשתמש בעוד יותר כוח – הודעה שקופצת עם כניסתו של הגולש לאתר, ומבקשת ממנו לכבות את חוסם הפרסומות כדי לקרוא את התוכן.
חלק מהגולשים מבינים את הצורך של אתרי התוכן להתפרנס, ונענים לבקשה. אחרים לא מסכימים ומוותרים על האתר (כי לכל אחד יש תחליף, באינטרנט ובכלל).
הבעיה היא, שחוסמי הפרסומות לא סתם חוסמים פרסומות באופן כללי, הם מגינים (באופן חלקי) על הגולשים מקוד זדוני המופץ באמצעות באנרים ופופ-אפים. תופעת ה-Malvertising תופסת תאוצה בשנים האחרונות, והפכה לבעיה חמורה במיוחד. בניגוד למה שמקובל לחשוב, קוד זדוני שמופץ דרך פרסומות לא מגיע רק מאתרי פורנו והימורים, אלא גם דרך רשתות פרסום לגיטימיות ומוכרות. כלומר, גם אם אתם גולשים רק באתרים "טובים", אתם עדיין עלולים לחטוף משהו בדרך. מדובר על עשרות מיליארדי חשיפות למודעות זדוניות כאלה בשנה, מספר שמעמיד בסכנה כמעט כל גולש ממוצע.
פוסט שפורסם ב-engadget, מדגים עד כמה המצב מורכב. גולשים שהגיעו לאתר Forbes, נתבקשו לוותר על חוסם הפרסומות שלהם כדי לצפות בתוכן. מי שאכן כיבה את החוסם, חטף מייד פופ-אנדר נגוע בקוד זדוני, שהיה עלול להתקין תוכנה כלשהי על המחשב שלו, שיכולה לגנוב סיסמאות ומידע פיננסי, או לנעול את המחשב ולדרוש כופר על מנת שישוחרר (Ransomware).
סיטואציה דומה התרחשה לפני כחודש גם באתר DailyMotion, וההערכות מדברות על כך שכ-128 מיליון גולשים נחשפו לקוד הזדוני שמקורו היה ברשת פרסום באנרים. מקרים אחרים התרחשו ב-MSN וב-Reader's Digest.
האשמה, לכאורה, מונחת בפתחם של מפיצי הקוד הזדוני והמפרסמים, אבל האמת היא שאתרי התוכן אחראים למצב גם כן, משום שמצד אחד הם מבקשים מהגולשים להסיר את ההגנות, ומצד שני לא בודקים כיאות את הקוד שהאתר שלהם מסייע להפיץ.
חוסמי הפרסומות הם רק שכבה אחת במערך ההגנה שכל גולש זקוק לו. זה כבר לא רק עניין של נוחות. קחו את זה בחשבון, בפעם הבאה שבוויינט מקפיצים לכם פופאפ מעצבן, שמבקש שתעזרו להם להתפרנס.
—
התמונה ב-Public domain, נלקחה מוויקימדיה קומונס
אני ממליץ להוסיף גם Privacy Badger לשמירה על פרטיות.
זה לא שורף את הפלטפורמות שיווק אונליין?
שיבדקו יותר טוב, לאף אחד אין אינטרס לשווק פרסומות עם קוד זדוני