לאור רעיון של מגיב אינטיליגנטי במיוחד לפוסט הקודם, בו כתבתי על סרטים שראיתי יותר מ-10 פעמים, הריני מציגה בפניכם רשימה חלקית של ספרים שקראתי יותר מ-10 פעמים.

זה יותר קשה עם ספרים. בעוד שסרט גוזל שעתיים-שלוש מהחיים, מקסימום, ואפשר לראות אותו גם ברקע ובחצי עין ואוזן, ספר הוא יצירה הדורשת ממך את מלוא תשומת הלב, ויכולה לקחת ממך ימים שלמים. היוצאים מהכלל הם ספרים של ג'ון גרישם, שאפשר בהחלט לסיימם בשעתיים, והם מחליקים במורד הגרון המטאפורי כמו גלידה וניל, שמהר מאוד נשכחת מהחך.

כמו עם הסרטים, כשאני מסתכלת על רשימת הספרים שקראתי רבות, אני רואה שאין ביניהם מכנה משותף חד משמעי. חלקם מספרים סיפורים פנטסטיים ויוצרים עולמות חדשים לגמרי; חלקם מציגים דמויות נשיות חזקות ומעניינות במיוחד, שללא ספק השפיעו על חיי; חלקם עוסקים בפסאודו-מדע או היסטוריה וחלקם שטחיים או סתם סליזיים ברמות מפתיעות. את חלקם קראתי שוב ושוב כי הם קלים ונעימים ומעבירים את הזמן. באחרים אני כל הזמן מוצאת ניואנסים חדשים ומרתקים. לחלקם חזרתי פעמים רבות פשוט כי הם היו שם. אם ממש מתעקשים, אז המכנה המשותף הברור ביותר המאחד את הספרים הללו, הוא העובדה שעד היום אני נהנית לקטוף אותם מהמדף ולקרוא – למרות שהכל כבר כתוב וידוע מראש.

אז מי הם הספרים שקראתי עד בלי די?

חולית

כדי להדגיש את חשיבות הספר הזה בעיניי, אציין שמדובר ב"ספר האחד" שלי. זה הספר שאותו הייתי לוקחת לאי בודד, אם היו מרשים לי לקחת רק ספר אחד. אגב, כשאני אומרת "חולית" אני מתכוונת לכל השישייה, בלי פשרות ובלי רחמים. זה נכון שהם לא אחידים – הספר הרביעי לא קל לצליחה, והעלילה מתרחבת ומתפרשת בחמישי ובשישי, וזה לא מתאים לכל אחד. אני יודעת שרוב האנשים זנחו את הסדרה אחרי 2-3 ספרים, והרבה מאוד נשברו בספר הרביעי. אפשר להוסיף את הסוף האניגמטי והקטוע של הספר האחרון, ומקבלים תמונה קצת מקומטת ועלילה לא שלמה. ובכל זאת…

אין ספק שהספר הראשון הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר, המפתיע והמרתק ביותר, מכיוון שהוא זה שפותח את הדלת לעולם המופלא שיצר פרנק הרברט, אבל בכל אחד מהספרים האחרים יש אלמנטים מרתקים של אנשים, פוליטיקה, צבא ומלחמה, ריגול, דת ואיכות סביבה. ביחד, זו סדרה מדהימה של ספרים, שאני מאוד נהנית להתחיל ולסיים.

אמליה דיטריך

הביוגרפיה (הקצת מעוותת, מסתבר) של אחת מחוקרות הטבע הראשונות בעולם, אישה מדהימה שעשתה דברים שנשים לא העזו לחלום עליהם במאה ה-19 (ואפילו לא במאה ה-21). אישה שהתחילה מכלום, ולמרות מכשולים ועוינות סביבתית, הפכה לחוקרת טבע מהדרגה הראשונה, נסעה לבדה לאוסטרליה לגלות ארץ לא נודעת והלכה בדרך שלה, בלי לתת לאף אחד לעצור אותה. הספר עצמו נכתב על ידי הבת שלה, כריטס בישוף, ולפי המידע המועט שמצאתי באינטרנט, הוא לא לגמרי מייצג את המציאות, אבל ליבת הסיפור נשארת מדהימה ומקסימה. לדעתי, זה ספר שצריך להיות חובה בסילבוס של כל בית ספר.

אליפים

יש כמה וכמה ספרים של אסתר שטרייט-וורצל על המדף שלי, ואליפים הוא אחד החביבים עליי. השפה ארכאית ועשירה, הסיפור קצת ישן ומיושן (טלוויזיה כמצרך נדיר המתקלקל לעתים קרובות), הדמויות קצת שטוחות לעתים, אבל עדיין מדובר בספר מקסים וקולח, עם ניחוחות נוסטלגיה כיפיים.

אחרון המוהיקנים, הגשש

יש עוד כמה ספרים בסדרה של פנימור קופר, שלא חפה מגזענות וכנראה גם עיוותים של ההיסטוריה האמריקאית. אבל, זה בעיקר הסיפור של הגשש, איש משונה-משהו, אאוטסיידר, לבן המבלה את מרבית זמנו בקרב האינדיאנים, וחי את היערות כמו שאף אחד אחר לא יודע לעשות. גם כאן, התרגום עשיר והעברית מצוייצת, והסיפור מלא בטבע, מלחמה, דם, חיים, מוות ואהבה.

פארק היורה והעולם האבוד

קצת מדע בגרוש ופילוסופיה בגרוש וחצי, אבל אחלה סיפור ששוטף ושוצף, תרגום מעולה של המלך עמנואל לטם, וסיפורים שלא מהעולם הזה – מה שמייקל קרייטון, אללה ירחמו, ידע לעשות פשוט מעולה.

העי"ג

הענק הידידותי הגדול של רואלד דל, הוא אחד הספרים המצחיקים והמשונים שיצא לי לקרוא. לא קראתי את המקור, אבל הענק בספר משתמש בשפה מבולבלת ומשעשעת, וממציא מילים חדשות על ימין ועל שמאל (על פלוצף כבר שמעתם?), וזה עובד טוב מאוד גם בעברית.

הסיפור שאינו נגמר

ספר פנטזיה שבאמת לא נגמר, כי תמיד אפשר לחזור ולקרוא על המסע המופלא של בסטיאן בלתזר בוקס. ולדרקון קוראים פוכור, לא פאלקור!

פרחים בעליית הגג

לא יודעת מה אמא שלי חשבה לעצמה כשנתנה לי לקרוא את פיסת האשפה המצוינת הזו עוד בהיותי נערה. זה ספר אפל ומלוכלך, שכולל גילוי עריות מתמשך ומכוון, התעללות בילדים, רצח ושאר פשעים ועבירות, הכל תחת מטרייה של עושר עצום וכסף שמטמטם לאנשים את החיים. התמות האלה ממשיכות גם בשלושת הספרים שבאו לאחר מכן. טרגדיה רודפת טרגדיה במשפחה החולנית הזו, ששום דבר לא בסדר אצלה, והסוף של הספר האחרון הוא הטרגדיה הגדולה מכולן. נורא ואיום, תאמינו לי.

שרה גיבורת ניל"י

עוד דמות נערצת ואמיצה, מההיסטוריה הישראלית הקטנה שלנו, שלא פחדה מהטורקים, מהעוני, מהרעב ומהמוות, ונלחמה באומץ כדי שתהיה לנו מדינה. סיפור נהדר.

הרייט המרגלת

גם כאן, ילדה שלא הולכת עם הזרם המרכזי, ומרגלת אחרי כל מיני אנשים בשכונה שלה, כי זה מה שהיא רוצה להיות – מרגלת. כמובן שיומן הריגול שלה מסבך אותה בצרות, כי הילדים שלומדים איתה בכיתה לא מסוגלים להבין מה היא עושה, וילדים הם עם מרושע במיוחד.