כמה מים

אנחנו לא יודעים להתמודד עם חורף, ולראיה – יומיים עלובים של גשם, שבמדינות אירופיות היו מתייחסים אליו כטפטוף חסר חשיבות, וכל המדינה קורסת: קניונים מוצפים, אנשים לא יכולים לצאת מהבית, עצים ועמודים קורסים, שלטים עפים ברוח והכביש הכי עמוס במדינה נסגר לתנועה. צמד המילים "גשמי ברכה" מקבל משמעות צינית עוד יותר, לאור העובדה שמאגרי המים של ישראל מלאים כמו שלא היו מלאים זה עשור, אבל מחירי המים עלו משמעותית בתחילת השנה.

הימים הקרובים צפויים להיות גשומים גם כן, ואם נניח לרגע הצידה את העצבים והרטיבות, אפשר יהיה ליהנות מטיול מרהיב בנחלים של ישראל, נחלים שחלקם לא ראו מים כבר כמה שנים טובות, ועכשיו הם שוצפים ומלאי מפלים קטנים. וגם אם אין לכם זמן או חשק לטייל, אתם יכולים לראות את זה ביו-טיוב. הנה כמה סרטונים מגניבים של זרימת מים טבעית ומענגת:

ואדי ענבה, מודיעין

מפל עיט המהמם (מומלץ בחום)

מפל רוויה

נחל פולג

http://www.youtube.com/watch?v=rWbOd3HsW2A

נחל אלכסנדר

זרימה בבית חשמונאי

נחל ערוגות

 

9 תגובות ל-“כמה מים

  1. לגבי המשפט הראשון שלך: לאור העובדה שגשם כזה קורה פעם בעשר שנים בערך, אני לא חושב שאנחנו צריכים ללמוד להתמודד איתו – לעשות כן נראה לי כמו השקעה לא נכונה של משאבים.

    • רעידת אדמה תתרחש פה פעם באיזה חמישים שנה. גם לזה לא להיערך?
      יש לך מושג כמה כסף המשק מפסיד בגלל שבוע כזה של סערה? אלפי אנשים שלא הולכים לעבודה, מאחרים, תיקוני כבישים, קניון מוצף, פצועים, מכוניות מרוסקות בגלל עצים ועוד? בשנה שעברה היתה סערה דומה מאוד. מי אמר שזה קורה פעם ב-10 שנים? וגם אם כן, אז פשוט לתת לנזקים ולאבדות בנפש להתרחש? איזה שטויות.

      • ברעידת אדמה ימותו פה הרבה אנשים אם לא ניערך. בהצפה של האיילון – לא. הצפה כזו מתרחשת בערך פעם בעשר שנים והנזק שנגרם למשק בגלל שאנשים לא הלכו יום או יומיים לעבודה (ואני בהם) לדעתי קטן משמעותית מההשקעה הנדרשת כדי להיערך למזג אוויר כזה.

        אשמח אם במקום לפטור אותי ב"שטויות" נדבר קצת על נתונים – כמה עולה יום עבודה אבוד למשק, איזה אחוז מהמועסקים אכן לא מגיעים לעבודה ביום כזה (מדובר בעיקר על עובדים בת"א ועובדים שצריכים לצאת מת"א. לא מעט, אבל לא כל המשק ואפילו לא מחציתו) – כלומר מהו בפועל ההפסד בפיריון העבודה, מה עלות ההשקעה בתשתיות ותחזוקתה כדי להתמודד עם כמות משקעים כזו, וכו'.

        • אני לא מדברת רק על תל אביב. במודיעין יש הרבה אנשים שלא יכולים פיזית לצאת מהבית בגלל נחל שעולה שם על גדותיו, ולא דואגים לנקז אותו כמו שצריך, וקניון שלם הוצף שם אתמול. תחנת הרכבת בלוד מוצפת, אנשים יצאו מאוטובוסים ורכבות והיו צריכים לדלג מעל זרמי מים גדולים כדי לא לטבוע שם. גם אזורים מסוימים באשדוד בסכנת הצפה עכשיו. יש מצב שזו לא תהיה הסערה האחרונה החורף. יש עוד איזה חודשיים שבהם יכולים להיות 3-4 ימי גשם רצופים. אז כמה ימי עבודה אבודים יצדיקו את זה? והפקקים? זיהום האוויר מהדלק? בזבוז משאבי אנרגיה? גם בשנה שעברה היינו בסרטים דומים, אבל שטויות, זה לא מצדיק.

          ומה יקרה כשיהיו אבידות בנפש בגלל הצפות בבתים, מכוניות נסחפות או עצים קורסים? גם אז ההשקעה לא מצדיקה את עצמה? זה נמדד לפי כמות הנפגעים? 5 הרוגים זה בסדר? עדיף שאנשים יסכנו את החיים שלהם בניסיון לרדת למכולת לקנות משהו לאכול? וזה בלי אף מילה על אנשים שאין להם מחסה. הם באמת לא נחשבים. זה נורא קל לשבת בבית בחימום ולהגיד שלא צריך לעשות כלום, כי זה קורה פעם בעשר שנים.

          • יש מצב שזו לא תהיה הסערה האחרונה החורף, אבל עם סערות "רגילות" אנחנו מתמודדים בסדר בסך הכל. סערה בסדר גודל כזה, עד כמה שאני מבין וזוכר ויודע (את מוזמנת להביא נתונים אחרים) היא אירוע נדיר (כאמור, באתרי החדשות מדברים על פעם ב-10-20 שנה. אני זוכר את 1992, וגם את 1984 או 1985). בשנה שעברה לא היתה סערה בהיקף כזה.

            החלק הראשון של הפסקה השניה שלך הוא דמגוגי-משהו. אבל כן, כמות הנפגעים הצפויה היא בהחלט מדד. ע"ע חיסונים למשל – אנחנו מחסנים למרות שאנחנו יודעים שאחוזון פציפון יפגע מהחיסון ואפילו עלול למות, אבל בראיה כוללת של בריאות הציבור אנחנו מעדיפים לחסן.

            לגבי החלק השני של הפסקה השניה – באנשים שאין להם מחסה צריך לטפל בלי קשר לסערה הנוכחית – הם סובלים בכל חורף.

            בראיה ממלכתית, צריך לעשות חישובי עלות-תועלת היכן משקיעים את כספי הציבור, כולל לכמת חיי אדם. אם את מסכימה על העיקרון הזה, אפשר לדבר על נתונים. אם לא, אז מלכתחילה אין לנו בסיס משותף לדיון.

          • אין בסיס לדיון, כי אני חושבת שזה קצר רואי ומטופש לא להיערך למשהו, רק משום שהוא מתרחש רק אחת לכמה שנים. התשתיות בישראל צריכות להיות איכותיות ולא להתפורר עם כל טיפת גשם. זה לא עניין על נוחות, זה עניין של התנהלות תקינה. ואם כל הכסף שנשפך על כבישים ורכבות ותכנון לא מצליח להתמודד עם יומיים (!) של גשם, אז גם ככה עושים עבודה מחורבנת ומחופפת, שנובעת בדיוק מהגישה של "ממילא כל הזמן יש פה שמש". לא הגיוני שבעיר מודרנית בשנת 2013, אי אפשר לזוז, ללכת לעבודה או לנסוע ברכבת בגלל יומיים של גשם. זה לא פאקנינג הוריקן.

  2. איזה יופי של סרטונים. בדיוק הבוקר התחשק לי לראות את כל הנחלים השוצפים, ולא ידעתי איפה לחפש, והנה הבאת את זה לכאן, והם גם קצקצרים אז מתאימים להפרעת הקשב והריכוז שלי 🙂 תודה רבה לך!

    ורק שימי לב שהסרטון של מפל בניאס ומפל סער לא עלה, יש רק כתובת…

  3. אריאל

    מצד שני כשבאירופה יש גל חום הם מתים כמו זבובים, רשתות החשמל קורסות ובצרפת אפילו פינו כפרים.
    כל אחד וה־ "פעם בעשר שנים" שלו.

להגיב על ערןב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>