גניבת תוכן היא אחת התופעות המעצבנות ביותר באינטרנט. למרות כל חוקי זכויות היוצרים והאפשרות לאיים ולתבוע, מי שברשותו בלוג או אתר קטן, לרוב לא יכול להתמודד עם גניבת תוכן, ולפעמים אפילו קשה לדעת שזה קרה, אלא אם כן מגלים זאת במקרה או דרך חיפוש בגוגל.
שיא מרהיב של חוצפה נרשם לאחרונה, כשאתר הודי עלום שם כלשהו, גנב כמות נכבדה של פוסטים מבלוג המאוחסן בוורדפרס.קום. הבלוג, שנקרא Retraction Watch, עוסק במדע ומחקר. סדרת הפוסטים שנגנבה, דנה בנושא של מחקר מדעי הנתון תחת בדיקה, מכיוון שהמדען שערך אותו, ככל הנראה, זייף בו נתונים למכביר. כאמור, הפוסטים הועתקו ונגנבו, וזמן מה לאחר מכן – נעלמו לחלוטין מהבלוג. ומדוע? האם בגלל שהמדען איים בתביעת דיבה? לא! הפוסטים נעלמו כי הם נמחקו על ידי וורדפרס. ולמה הם נמחקו? משום שאותו אתר חדשות הודי מפוקפק טען שהפוסטים הם שלו, ואף הגיש תובענת זכויות יוצרים (Copyright Claim) נגד הבלוג. "הרצחת וגם ירשת" קלאסי, ישר מספר הספרים.
בעלי הבלוג טוענים כי הפוסטים נכתבו על ידם והם חומר מקורי ולא מועתק. למעשה, הם הקורבן ולא הנבל. ולראיה, אתר החדשות שתבע את "זכויות היוצרים" שלו הוקם באוקטובר 2012 – הרבה אחרי שהפוסטים המקוריים פורסמו בבלוג Retraction Watch.
למי שתוהה איך דבר כזה יכול לקרות, אזכיר כי וורדפרס.קום הוא אתר המהווה פלטפורמה חינמית לבלוגים. כלומר, כל אחד יכול להיכנס ולהקים לעצמו בלוג, חינם אין כסף. כמו שאתם בוודאי יודעים, אין ארוחות חינם. המשמעות היא, שבלוג כזה, וכל התכנים שבו, נמצאים למעשה תחת שליטה של בעל הפלטפורמה (במקרה הזה מדובר בוורדפרס, אבל באותה מידה זו היתה יכולה להיות גוגל או פייסבוק), ולא תחת שליטתו של כותב הבלוג. וכך, מי שכותב בלוג בפלטפורמה כזו, חינמית וחביבה ככל שתהיה, חשוף לגחמות וסנקציות של מנהלי הפלטפורמה. לוורדפרס אין זמן או אינטרס לבדוק את אמיתות הטענותת בדבר זכויות יוצרים. יותר קל להם פשוט למחוק את התכנים ולהתמודד עם בלוגר זועם ולא עם איום כלכלי פוטנציאלי. מה לעשות, כשאתם שמים את כל הביצים שלכם בסל תוכן חינמי שנמצא בשליטה של מישהו אחר, אתם עלולים להישאר בלי ביצים בכלל.
זו לא הפעם הראשונה (ובוודאי לא האחרונה) שנושא זכויות היוצרים מנוצל בצורה כוחנית ומרושעת. נותר רק לקוות, שגנבי התוכן, שמתמחים בהעתקה, לא יעתיקו את הטריק הזה. כי באמת, לך תוכיח שהיה לך פוסט.
(אני עובד באוטומטיק, מפעילת האתר WordPress.com)
קיבלנו DMCA על התוכן – על פי החוק אנחנו מחויבים להסיר את התוכן באופן מיידי עד לבירור הפנייה (ולא משנה מי צודק – זה החוק).
הבעיה היא לא בWordPress.com – אם האתר הזה היא מאוחסן בכל הוסט אחר, חברת ההוסטינג פשוט הייתה מורידה את האתר מהאוויר. לפחות אצלינו האתר נשאר, והוסר רק התוכן שלגביו התקבלה הפנייה.
הנה מה שכתב הבעלים של הבלוג ממנו הוסר התוכן:
מתוך:
http://retractionwatch.wordpress.com/2013/02/05/wordpress-removes-anil-potti-posts-from-retraction-watch-in-error-after-false-dmca-copyright-claim/#comment-45992
לגיטימי לגמרי, אבל אתה רק מחזק את מה שאמרתי – התוכן בשליטה של וורדפרס, ולא בשליטה של מי שכתב אותו. אני מאוד בעד וורדפרס.קום, אבל זה לא פתרון שנכון לכל אחד.
היו גם מספיק מקרים בהם תוכן (בכללי, לא בוורדפרס ספציפית) הוסר בלי חוק שדרש זאת, עמודי פייסבוק שנסגרו ובלוגים שנעלמו מהאוויר כי "לא עמדו בתנאי השימוש". לא תמיד יש סיבה לגיטימית, והרבה מדי פעמים מדובר בלחץ של חברות מסחריות גדולות או סתם אינטרסנטים. מי שרוצה שליטה בתוכן שלו, לא יכול להרשות לעצמו להישען על פלטפורמות כאלה, בוודאי לא באופן בלעדי.
לא כך עובד הDMCA – כל הוסט מכובר יענה לבקשות כאלה ופשוט יסיר את האתר, כי הוא חייב לעשות זאת. כדי לא להיות ב"תחום השיפוט" של הDMCA את בעצם צריכה לאחסן את הבלוג שלך בשרת שמצפצף על החוק.
אם הייתי רוצה, הייתי יכול לשלוח DMCA על הפוסט הזה ל-softlayer שמאחסנים את הבלוג שלך, בטענה שהוא מועתק, בצרוף תלונה רשמית על פי הפורמט הקבוע בחוק (זה לא מסובך):
http://www.softlayer.com/about/legal/dmca/
על פי הכתוב בקישור לעיל, התוכן יוסר מיד. רק אז תוכלי להתחיל תהליך של counter notification ולקוות שהתוכן שלך יוחזר.
החוק דפוק – אבל זה החוק.
נכון שאין לך שליטה מלאה אלא אם השרת פיזית אצלך בבית, אבל יש הבדל משמעותי בין אתר עצמאי ובין בלוג על פלטפורמה חינמית, ולא מדובר רק על מקרים של זכויות יוצרים. באותה מידה, וורדפרס יכולים לסגור בלוג כי לטענתם הוא עבר על תנאי השימוש. במקרה של וורדפרס, עוד אפשר לגבות את התכנים . אבל אם סוגרים לך עמוד בפייסבוק, אכלת אותה, וגם אין ממש עם מי לדבר.
כאמור, זה לא חכם להישען על פלטפורמה אחת, לא משנה איזו.