אוריינות דיגיטלית היא נושא שמעסיק אותי רבות כבר כמה שנים, והעניין והדאגה שלי בנושא התחדדו לאור המצב הפוליטי הנוכחי בישראל. לדעתי, אחת הסיבות שבגינה הגענו לסיטואציה של כמעט הפיכה משפטית (ועוד לא ברור מה יקרה עם זה), היא היכולת של המעוניינים בהפיכה הזו להפיץ כמויות עצומות של פייק ניוז, בולשיט ושקרים, ולהשפיע בצורה משמעותית על השיח הציבורי. היכולת היא לא רק טכנולוגית. רק אפשרות טכנולוגית להפיץ לא היתה משפיעה כל כך, אלמלא הציבור לא היה כל כך נחשל בתחום האוריינות הדיגיטלית, שכוללת בתוכה גם את היכולת לזהות מידע מזויף ושקרי.
ישראל בבעיה מבחינת חינוך באופן כללי, אבל הנושא של האוריינות הדיגיטלית מטריד במיוחד כשמדברים על חסמי כניסה לשוק העבודה וגם כאשר מסתכלים קדימה ונכוחה, אל עבר הבינה המלאכותית שכבר מתפוצצת לכל פינה בחיים שלנו. כולם מדברים על ההזדמנות המדהימה שב-AI ושוכחים שיש כאן כמות עצומה של אנשים (מבוגרים וצעירים, זו בעיה חובקת מגזרים) שבקושי יודעים לתפעל מחשב כמו שצריך, לחפש בגוגל ולהבין כשמולם יש שקר באינטרנט. תפעול בינה מלאכותית הוא חלום רחוק, ולפני שמלמדים מישהו איך להפעיל את ChatGPT, צריך ללמד אותו איך בודקים שהבינה המלאכותית לא מחרטטת אותו (מה שקורה לא מעט עדיין, וכנראה לא ייעלם בקרוב).
התמונה נוצרה על ידי רויטל סלומון, באמצעות מנוע הבינה המלאכותית מידג'רני
פינלנד ומלחמתה בפייק ניוז
קראתי השבוע מאמר מעניין, על איך מתמודדים בפינלנד עם הפצה של חדשות כוזבות, ובכלל איך מטפלים בתחום האוריינות הדיגיטלית.
לפני מספר חודשים, היה ניסיון (רוסי, ככל הנראה) להפיץ פייק ניוז בהקשר של המלחמה באוקראינה. רשת בוטים הידהדה את הציוץ "נאט"ו לא תציל את פינלנד", בניסיון ליצור דה-מורליזציה. רק מה, הציוץ, שנכתב בפינית, כלל טעות לשונית בולטת ולכן מיד הבינו שם שמדובר בפייק. במקום דה-מורליזציה, הציוץ הפך לבדיחה מפורסמת בפינלנד, ומאמרים ומימז רבים לעגו לרוסים על שהוכשלו על ידי חוקי הדקדוק הפיניים.
אז נכון, השפה הפינית אינה נפוצה ולא רבים מדברים אותה, ולכן קל לזהות פייקים כשהם שוגים לשונית (נכון גם לעברית, אבל לא תמיד). עם זאת, הפינים חמושים גם בנשק נוסף נגד דיסאינפורמציה – חינוך. המדינה משקיעה משאבים משמעותיים בחינוך לצריכת מדיה. במדד העמידות מול דיסאינפורמציה. המדינה מדורגת במקום הראשון מתוך 35 מדינות אירופיות. חינוך לאוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית מאפשר לאזרחים להתמודד היטב עם פייק ניוז. הנתונים מדברים על כך שפינלנד בכיוון של להפוך למדינה עם האוריינות התקשורתית הגבוהה ביותר עד 2030.
חשיבה ביקורתית ואוריינות תקשורתית הן חלק מהסילבוס החינוכי מתחילת הדרך – כבר מהגן. כדי להיות מורה בפינלנד, אגב, צריך תואר שני, והם צריכים לדעת לפתח בעצמם את מערכי השיעור שלהם.
המורים הפיניים נעזרים בכלים דיגיטליים ופלטפורמות אינטרנטיות ליצירת תוכן. אוריינות דיגיטלית נמצאת באותה שורה ביחד עם קריאה, כתיבה ודקדוק. בכיתה ז' מלמדים את התלמידים את מאחורי הקלעים של האלגוריתם ברשתות חברתיות, ואיך זה משפיע על הפרסום, הם לומדים על חוקים שקשורים לרגולציה ותוכן, הם לומדים על שימוש במסך ירוק (טכניקה קולנועית ידועה) ופשוט מלמדים אותם כמה קל לייצר בולשיט, ומנחים אותם להיות ספקנים לגבי כל מה שהם רואים אונליין.
בשלבים מתקדמים יותר, התלמידים צוללים לעומקם של מאמרי פייק ניוז. הם חוקרים איך עושים מניפולציה על רשתות חברתיות, איך שחקנים רוסים מנסים להפיץ דיסאינפורמציה, וצופים צפייה מודרכת בחדשות עדכניות.
המדינה יזמה לפני כמה שנים תוכנית אנטי-פייק ניוז שמיועדת לתלמידים, פוליטיקאים ועיתונאים. יש פלטפורמה מיוחדת עם משימות ועדכונים בנושא אוריינות תקשורתית שכמחצית מהמורים בפינלנד משתמשים בה.
וזה לא נגמר בחינוך. הממשלה הפינית עובדת עם ארגוני חדשות ומפיצה את בשורת האוריינות לכל האזרחים, בפורמטים שונים. יזמים יוצרים משחקים שמלמדים לזהות פייק ניוז ברשתות חברתיות (אחד מהם נקרא Troll Factory).
אלה לא סתם דיבורים. זה מאמץ ממשלתי רחב היקף, משמעותי, שמושקע בו כסף וזמן, שנועד למטרה חשובה מאוד: חיסון האוכלוסייה הפינית כנגד דיסאינפורמציה, פייק ושקרים.
ואצלנו? פייק ניוז בגלוי, במובהק, בלי להתבייש ובלי למצמץ, מופץ באמצעי תקשורת מרכזיים, על ידי "עיתונאים", פוליטיקאים ואלפי פרופילים מזויפים – הכל בשם האג'נדה וההימלטות מאימת הדין. הונאות ופישינג בלי סוף, ואנשים נופלים בזה כי לא לימדו אותם איך להיזהר וממה.
אומת הסטארט-אפ לא תישאר כזו במצב הנוכחי, בטח לא כאשר האזרחים לא יודעים להבדיל בין פייק לאמת, בין שקרים למציאות, בין בולשיט לידיעה חדשותית איכותית. הממשלה הנוכחית עסוקה בשוד הקופה הציבורית ובהשמדת הערך של המדינה. החינוך נזרק לקרן זווית ולא מעניין אף אחד. יש בממשלה שרים שלא יודעים להפעיל מחשב ובקושי יודעים לשלוח הודעות בוואטסאפ. אנחנו בבעיה קשה, שרק תלך ותחריף.
טוב מאוד שמדברים על לימודי ליבה, אבל אנחנו בשנת 2023, והמונח הזה צריך לכלול אוריינות דיגיטלית, התנהלות פיננסית וחשיבה ביקורתית. אלה כלים חיוניים להתנהלות של כל אחד בעולם המודרני. הבינה המלאכותית רק תחדד את הצורך הזה יותר, וזה קורה ממש עכשיו ובקצב מסחרר. מי שאין לו את המיומנויות האלה – יישאר מאחור. מדינת ישראל בעצמה תהפוך ממעצמת היי-טק, למדינה שאפשר לבלבל במחי ציוץ אחד. הגיע הזמן להתעורר.
מאמר סופר מעניין. יש פער של דור הביניים – המילניאלז וחלק מדור הZ המבוגר שהשתמשו בתקופות האינטרנט הגולמי יותר, בו נדרשת לדעת לתפעל בעיות מסוימות באופן בסיסי. הדור שנולד לאייפונים מתפקדים כבר ולהתחברות לכל דבר עם חשבון הגוגל לא מבין את הצורך לנהל סיסמאות, או איך בודקים אם המסך דפוק או המחשב עצמו. רואים את הפער הזה באופן מובהק ברגע שנדרשים להשתמש במערכת פחות "יפה", כמו של אוניברסיטה או איזה אתר ממשלתי שלא עוצב מחדש מאז 2003.