כל מי שמשחק במשחקי מחשב או קונסולה באופן קבוע, יודע שיש להם לפעמים אפקטים סותרים. מצד אחד הם יכולים לשחרר, להרגיע, להסיח את הדעת ולהעביר זמן בצורה מהנה במיוחד. מצד שני, במשחקים מסוימים ועם גיימרים אדוקים מסוימים עוד יותר, המשחק עלול להפוך לקללה – הוא מעצבן, מרגיז, גוזל זמן ומביא את הקריזה – עד שלא גומרים את ה-Level, הקווסט או המשימה הנוכחית.

המתח בדרך כלל נגרם במשחקים המורכבים יותר, אלה ששואבים אותך לתוכם, גורמים לך להיות חלק ממשי מהם, אלה שבהם מזדהים עם הדמות עד כאב. דווקא ה-Casual Games הבלתי מחייבים, הם אלה שנוטים יותר להרגיע מתחים ולהסיח את הדעת.

ולהלן גם הוכחה מדעית: אוניברסיטת אוקספורד גילתה שאנשים ששיחקו טטריס לאחר שעברו טראומה, החלימו טוב יותר – המשחק עזר להם לשכוח את הזכרונות הרעים והפחית פלאשבקים של הטראומה.

החוקרים בחרו דווקא בטטריס, משום שהוא מפעיל חלקים גדולים של המוח. הם עדיין לא בטוחים שלמשחקים אחרים יהיה את אותו אפקט (הא! נסו את Desktop Tower Defence). לטענת החוקרים, ייתכן שמדובר בצעד ראשון לגישה חדשה בטיפול בנפגעי טראומה.

אני בעד. משחקי מחשב זה דבר חיובי, כל עוד לא ייתנו לאלה שעשו תאונה לשחק ב-GTA, או לאלה שחזרו ממלחמה לשחק ב-Halo. את הדם, האלימות והנשק המתקדם, תשאירו לנו, הגיימרים הבריאים.