עברו כבר כמעט שנתיים וחצי מאז שטאלו, הסוס שלי, נפל עליי. בזמן שהחלמתי, וגם קצת אחרי, כתבתי ספר שמתאר את תהליך ההחלמה. הספר (הדיגיטלי) נכתב באנגלית ועלה למכירה באמזון. היה ברור לי שמתישהו ארצה גם שייצא בעברית, אבל התהליך התארך קצת יותר ממה שתיכננתי. קצת מחסור בזמן, קצת חוסר הרצון לחוות חלק מהסיפור מחדש, ובעיקר – התברר לי שזה לא ממש תרגום, אלא כמעט כתיבה של הספר מחדש. הסיפור הוא אותו סיפור, אבל הוא נשמע קצת אחרת כשמספרים אותו לישראלים.

בסוף מצאתי את הזמן ותעצומות הנפש, תירגמתי את הקללות וההתחכמויות, וכתבתי את הספר גם בעברית – ועכשיו, אם מתחשק לכם לקרוא את הסיפור שלי, אתם יכולים לרכוש אותו כאן.

הספר מוצע למכירה בפורמט PDF. אני מעריכה שתוכלו לקרוא אותו בכל אמצעי דיגיטלי סביר והגיוני שעומד לרשותכם – ומי שממש מוכרח בטח ימצא את הדרך להמיר אותו לפורמט החביב עליו (תרגישו חופשי). יש מחשבה להוציא מודפס, אבל גם אם כן – זה יהיה במהדורה מצומצמת ביותר.

אחד הפרקים מהספר, "כשחיות המחמד שלכם שמות עליכם זין", זמין לקריאה כאן.

—

בימים הראשונים בבית החולים הייתי משוכנעת שנהרסו לי החיים. לא נפצעתי לפני כן מעולם, וחוסר הוודאות הרג אותי. אבל 3 חודשים לאחר הפציעה התיישבתי שוב על טאלו וחזרתי לרכיבה.

המוטיבציה שלי, מהרגע הראשון, היתה לחזור לרכיבה. לא סתם לחזור ללכת, לא סתם לחזור לשגרה, אלא לחזור לנקודה שבה הפסקתי, ולהיות כל יום עם הסוס שלי. זה היה הדבר שראיתי מול העיניים שלי, וזה מה שהכווין את כל צעדיי עד שהעצמות התאחו והשרירים חזרו לתצורה נורמלית.

לא היו מעורבים פה נסים או טכנולוגיה חדשנית. היתה פה המון תמיכה ממשפחה אוהבת, מנוחה, הרבה גלידה וסטייקים, שתי דודות מדהימות שפינקו אותי ובידרו אותי ללא הפסקה, חתול אחד שנחטף לבית של אבא שלי כדי שיסבול ביחד איתי, כתיבת ספר שסיפקה לי תעסוקה לא רעה בחלק מהזמן, פיזיותרפיסט מקצוען פר-אקסלנס ממכבי תל אביב בכדורסל (אלכסיי פיסמן האחד והיחיד), המון מוטיביציה (ועצבים), משקולות, גומיות ותרגילים, ובסופו של דבר – סוס אחד, יחיד ומיוחד, שאמנם שבר לי כמה עצמות, אבל גם ריפא אותי – לפני ואחרי הפציעה.