תאונה מצערת שלא נרחיב עליה את הדיבור, גרמה להרס של המקלדת המכנית החדשה ביותר שלי – מקלדת Custom של WASD עם מקשי Cherry MX Clear. יש לי עוד שתי מקלדות – אחת מהן היא ה-Model M המהוללת, אבל היא מקלדת שנמצאת בשימוש רק באירועים מיוחדים, ואני מעדיפה לשמור עליה. ככה שנשארתי עם אחת, וזה בטח לא סביר. צריך עוד מקלדת אחת לפחות.
הזמנתי כבר קאסטם חדשה של WASD, אבל עד שהיא תגיע, חיטטתי קצת באמזון וחככתי לקנות מקלדת מכנית זולה, ממותג לא מזוהה, סתם בשביל הכיף, ואולי כבר לנסות סוויצ'ים שאינם צ'רי או באקלינג ספרינגס (זה מה שיש במודל M). האמת שממש רציתי דאקי, והייתי מוכנה גם לשים את הכסף הנדרש (מקלדת יקרה חושרמוטה, ואני ממש סקרנית לדעת מה ההייפ), אבל לא היו מקלדות כמו שרציתי, וממילא רובן בכלל לא נשלחות לארץ (גם לא מאתרים אזוטריים באנגליה, למשל), או שהמשלוח יקר בהגזמה.
כמעט קניתי Keychron, גם כן מתוך סקרנות (ורצון לנסות מקשי גייטרון), אבל בסוף צדה את עיני המקלדת המאוד סולידית הזו של Cherry, שנמכרה באותו זמן בכ-70 דולר ועם משלוח חינם (היום המחיר קצת יותר יקר, ועדיין לא נורא בכלל). זו מקלדת מדגם ישן, מה שכנראה מסביר את המחיר הידידותי. היא מאוד פשוטה בעיצוב שלה – שחורה ונקייה, ובפריסה מלאה (אני לא אוהבת מקלדות טנקילס, ללא פד מספרים). יש לה גם תאורת RGB תיאורטית, אבל לא הצלחתי להפעיל את התאורה. זה כנראה מצריך התקנת דרייבר ו/או Utility של צ'רי, ומכיוון שאני מחליפה מקלדות מדי פעם, אין לי כוונה לעשות כן, וממילא אני לא אוהבת תאורה על המקשים.
המקשים הם מסוג Cherry MX Silent Red, והם באמת מאוד שקטים – יתרון גדול למי שרוצה וצריך מקלדת מכנית שקטה, שלא מפריעה לשאר שוכני החדר. אצלי אין בעיה של שכנים, אבל אני גם לא אוהבת קליקיות מוגזמת (סוויצ'ים כחולים, למשל, ממש לא אופציה מבחינתי). זה לא שהמקשים שקטים לחלוטין, כמובן, אבל יש להם סאונד רך ונעים מאוד, ואני מניחה שהוא לא יפריע לאנשים אחרים שנמצאים איתכם. כשיש רעש או מוזיקה בחדר, כבר בכלל לא שומעים את המקלדת.
מצד שני, עד עכשיו, המקשים האהובים עליי היו Clear, ויש להם טיפה קליק, אם כי ממש מעודן. הם בעצם תחת הקטגוריה של Tactile, אבל הסיילנט רד נופלים ב-Linear. זו פעם ראשונה שלי עם לינארים וההבדל מורגש. לא בקטע רע בכלל – לקח לי יום להתרגל, והמקשים בסך הכל נעימים מאוד ומגיבים גם ללחץ קל. אבל יש להם איזו תחושת רכות שלא קיימת במקשי ה-Tactile ואולי אפילו קצת מזכירה מקלדת ממברנה, רחמנא ליצלן. לא ניסיתי עדיין גיימינג עם המקלדת (גם אין לי זמן), ואני לא בטוחה שהיא קלאסית לזה.
מבחינת מבנה ועיצוב – כאמור, היא מאוד סולידית. אני מאוד אוהבת את הפונט על המקשים, למרות שאני בכלל לא מסתכלת עליהם. המקלדת נקנתה באמזון, אז היא מגיעה רק עם אותיות באנגלית מודפסות על המקשים. המקשים שבהם יש תאורה בכל זאת (Numlock וכאלה), מוארים בצבע לבן נחמד ביותר. סולידי, כבר אמרנו? המקלדת לא מסיבית ושוקלת משמעותית פחות מה-WASD שלי, למשל, ובטח פחות מהמודל M המפלצתית והמושלמת.
יש למקלדת גם כמה כפתורי מדיה וכפתור לפתיחת המחשבון ב-Windows. יש גם כפתור FN, שאמור לשמש לשליטה בתאורה, אבל כאמור לא הפעלתי אותה, אז אין לי מה לעשות איתו ממש.
חיסרון משמעותי – זווית ההטיה. יש למקלדת רגליות נפתחות, אבל הן לא יוצרות זווית חדה מספיק בעיניי. יש לי פד די גבוה למקלדת, כך שהזווית לא מתאימה כל כך. המקלדת מגיעה עם משענת פלסטית שמתחברת אליה, ויכולה לשמש כתחליף לפד, אבל אני לא נהניתי להשתמש בו. היא אמנם מסדרת את הזווית, אבל הפלסטיק לא נוח, לא נעים להניח עליו את הידיים ואם המפרקים טיפה לחים, אז בכלל מדובר בתחושה מעצבנת.
עוד בעיה מרגיזה – הרגליות נפתחות לצדדים ולא קדימה ואחורה, והן לא ננעלות טוב. זה אומר שכל הזזה של המקלדת מקפלת את אחת הרגליות, וזה לגמרי אחד המעצבנים.
שורה תחתונה: מקלדת מכנית די כיפית, שקטה וסולידית, במחיר סימפטי. אני לא בטוחה שזו מקלדת כניסה נכונה למי שלא נגע במכניות בחייו, אבל מי שאוהב מקשים שקטים ללא קליק ולא מחפש טקטיליות מושלמת, יכול ליהנות ממנה מאוד.