קוראים לי טריניטי – לא רק נוסטלגיה

קוראים לי טריניטי

כשהייתי ילדה ועוד ראינו סרטים בקלטות וידיאו ב-VHS, אבא שלי הביא הביתה המון פעמים את הסרטים של טרנס היל ובאד ספנסר, שהכרתי בכינוי "טריניטי ובמבינו". זכרתי אותם כסרטים משעשעים ומטופשים שמאוד אהבתי.

אתמול ראיתי שוב את They Call me Trinity, סרט שהופק ב-1970. לא מדובר ביצירת מופת – זה סרט פארודי-משהו על מערבוני ספגטי, דל תקציב ועם עלילה ברורה וידועה מראש. אבל מה – כל כך כיפי ומבדר, לא מתיימר ועם הברקות מפתיעות. לגמרי שווה צפייה מעבר לערך הנוסטלגי.

טרנס היל, עם עיניים הכי כחולות ביקום, מחזיק את הסרט בנוכחות מרשימה ומאוד מצחיקה. הלכתי להציץ בתמונות עדכניות שלו, וגם בגיל 80 הוא עדיין חתיך. באד ספנסר ז"ל עושה את העבודה ומסביב יש כל מיני שחקני משנה שתפקידם העיקרי הוא לחטוף מכות ולהתעופף באוויר. ויש גם מלא סוסים מקסימים ומהממים ביופים, שמתנהגים למופת למרות כל השגעון שמתרחש סביבם. והשחקנים אפילו רוכבים די טוב רוב הזמן.

הפסקול של פרנקו מיקליזי מענג, ושיר הנושא גם הופיע בג'אנגו של טרנטינו.

הסצינה הפותחת של "קוראים לי טריניטי", האקספוזיציה של הדמות הראשית, היא לא פחות מגאונית ומתחרה בכבוד בסצינות פתיחה מבדרות כמו של שודדי הקאריביים. הסצינה מציגה את טריניטי, הנווד הזרקן, בצורה מושלמת. כמו כן, איזה סוס מותק.

יש גם סרט המשך – "My Name is Still Trinity". אם גם שם טרנס היל מחסל סיר של נזיד שעועית בחמש דקות, אני בעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>