*** פוסט זה כולל ספויילרים לסרט.

"רפסודיה בוהמית" הוא סרט די נחמד. לא מדובר ביצירת מופת קולנועית, למרות משחקו המצוין של רמי מאלק, והוא גם לא נאמן למציאות במאה אחוז. עם זאת, ניכרת בו עבודה מרשימה של ירידה לפרטים וסטיילינג, והוא שיר הלל לכוכב רוק מיוחד במינו ול-Queen, שההמנונים שיצרה ממשיכים להישמע בכל מקום, גם אחרי 50 שנה.

גם מי שלא התרשם מהסרט עצמו, לא היה יכול להתעלם מההופעה המרשימה של רמי מאלק, שנראה כמעט כמו העתק של פרדי מרקורי. גם שאר חברי הלהקה בסרט דומים מאוד לאלה המקוריים, והשחקן שמגלם את בריאן מיי (גווילים לי) נותן הופעה שקטה ומשובחת.

יש קצת הומור חינני בסרט, אבל השורה המשובחת ביותר יוצאת מהפה של מפיק מוזיקלי, דמות פיקטיבית שמגולמת על ידי מייק מאיירס (שכמעט בלתי אפשרי לזהות). כשקווין מגיעים אליו כדי למכור לו את רפסודיה בוהמית כסינגל ארכני בן 6 דקות, הוא מסביר להם ברצינות תהומית שבני נוער בשום פנים ואופן לא יעשו head banging במכונית לצלילי שיר עם מוטיבים אופראיים. כן, ובכן.

התרשמתי במיוחד מהסיום של הסרט – בו מציגים את ההופעה של קווין במסגרת "Live Aid" – קונצרט ההתרמה המפורסם למען ילדי אפריקה, שנערך בשנות השמונים. אחרי שראיתי את הסרט, צץ לי ביוטיוב סרטון שמראה את ההופעה המקורית:

ניכר היה שעשו מאמצים כבירים כדי לשחזר את ההופעה הזו בסרט, והיוצרים ירדו לפרטים הכי קטנים – מהתלבושות ועד הכוסות על הפסנתר של פרדי, דרך הקהל וכמובן ביצוע השירים עצמם. השחזור הזה העלה בי קצת תהיות פילוסופיות לגבי מציאות, תיעוד ודמיון, וגם קצת מחשבות על סימולקרות וסימולציות. אני רק יכולה לדמיין בכמה עבודה מדובר – והתוצר הסופי מעולה.

הסרט אולי לא נאמן למציאות ב-100%, אבל את ההופעה בלייב אייד שיחזרו כאן בצורה מדויקת ודקדקנית, שמעידה לדעתי על אהבה אמיתית לקווין ולמוזיקה. אם אתם אוהבים את קווין, זה סרט שבהחלט שווה לראות.