שנתיים ללא סוכר

שנה ללא סוכר

פייסבוק הזכיר לי שעברה שנה מאז שכתבתי את הפוסט "שנה ללא סוכר".

אז עכשיו אני כבר שנתיים ללא סוכר, ונראה לי שברור מאוד בשלב זה שלא מדובר בניסוי זמני, אלא בשינוי מהותי ועמוק באורח החיים שלי, שהתרחש במקביל לכמה שינויים תזונתיים כלליים, ששיפרו את איכות חיי בצורה משמעותית.

קראתי את הפוסט משנה שעברה, והאמת שאין לי הרבה מה לחדש – אני פשוט לא צורכת סוכר. זה כולל מתוקים ומאפים; אוכל מעובד; אלכוהול; רטבים מכל הסוגים למעט טבסקו וחרדל ועוד כמה בודדים שלא מכילים סוכר, לחם לבן, פסטה ואורז; וכל מה שיש בו סוכר מוסף.

כבר בשנה הראשונה נעלם החשק למתוק או לסוכר, ובשנה השנייה זה אפילו לא עובר לי בראש. לא בא לי שוקולד או עוגייה, ולמרות שלעתים רחוקות אני מנסה "בכוח", זה בדרך כלל מסתיים בביס או שניים והשלכת המזון המתוק לפח. לא רק שזה לא טעים לי, אני מרגישה את המתיקות המופרזת וזה פשוט איום ונורא. אפילו גלידה ופיצה לא עושות לי את זה כבר, וזה בהחלט שינוי מהותי.

במקביל להעלמת הסוכר, התחלתי להקפיד יותר על כמויות המזון שאני צורכת. זה תהליך ארוך שהתחיל לפני עשור, והיו בו עליות ומורדות שהתייצבו משמעותית בשנתיים האחרונות. במספרים: בשנתיים האחרונות ירדתי 17 קילוגרם, ובעשור האחרון השלתי 30 קילוגרם בסך הכל. הסוכר לבדו בוודאי לא היה אחראי ל-30 קילו עודפים שהתיישבו עליי במהלך השנים, אבל אין ספק שהפסקת הצריכה שלו סייעה לי מאוד באיזון האנרגיות לאורך היום ובתשומת הלב הכללית לנושא התזונה שלי. באופן כללי, אני משתדלת מאוד שלא להתייחס למזון כאל בילוי, הסחת דעת או פינוק. אוכל זה דלק, ויש להתייחס אליו בצורה עניינית ככל האפשר. זה לא פוגם בהנאה שלי מסטייק טוב או ריזוטו שרימפס אצל עינב אזגורי המלך – אבל רוב הזמן אני מכינה את האוכל שלי בעצמי, אוכלת כשאני רעבה ולא עושה עניין גדול מכל הדבר הזה שנקרא "מזון". אני לא מרגישה שאני מונעת מעצמי או מקפחת את עצמי, ובכלל לא משתמשת יותר באוכל כפרס או תנחומים. זה לא התפקיד שלו.

למרות שאני הרבה יותר פעילה גופנית בשנים האחרונות, לא מדובר בהתעמלות שורפת קלוריות באופן קיצוני. פעילות גופנית זה אחלה, אבל האדם המצוי לא מוציא המון קלוריות באימון ממוצע. למעשה, ככל שיורדים במשקל, שורפים פחות קלוריות במהלך פעילות גופנית, ואם רוצים להמשיך לרדת, צריך להפחית את כמות הקלוריות שצורכים, תוך הקפדה על צריכה נאותה של חלבון, ויטמינים וכו'. המודל שנקרא CICO (ראשי תיבות של Calories In Calories Out) עובד בצורה נפלאה. ברוב המקרים, אנשים המתבססים על CICO מתעדים כל מה שהם מכניסים לפה וכל פעילות גופנית שהם עושים. לי, אישית, אין סבלנות לזה, וגיליתי שהאינטואיציה שלי, וחישוב קלורי גס, מספיקים לי כדי לעשות שינוי משמעותי באורח החיים ובמשקל.

ירידה במשקל ומאגיה שחורה

אחד הדברים המעיקים הבודדים בתהליך הזה, הוא אנשים שראו את השינוי, וסירבו להאמין שמקורו אינו במאגיה שחורה, או לפחות גלולות אבקת רגלי זבובים אוזבקיים שהבאתי ממנזר של מסדר דרואידים סודי. בשנה האחרונה, נשאלתי עשרות פעמים: "מה את עושה שירדת ככה?" ורוב האנשים לא מוכנים לקבל את התשובה הפשוטה: "אני אוכלת פחות". לעתים אני מתלוצצת ומסבירה שמאז שיש לי סוס, אין לי כסף לאוכל, אבל לשמחתי עדיין לא הגענו למצב הזה. לא באמת. לא חסרים גם נודניקים שמביעים את דעתם הבלתי מלומדת לגבי מה המשקל המתאים בשבילי ("רק אל תרדי יותר!") ואלה שממש מוכרחים להסביר לי למה הם לא מסוגלים לרדת במשקל, למרות שהם ממש ממש רוצים. אתם לא חייבים לי התנצלות, יו קנואו.

הרבה יותר מדי אנשים מחפשים פתרונות קסם ודיאטות אקזוטיות, או מנסים "לאכול בריא" בלי להבין את המשמעויות, ולא מוכנים לקבל את העובדה שמדובר בהקפדה, התמדה ומדידה. אין סודות, אין גלולות ואין כישוף. אם תצרכו פחות קלוריות ממה שאתם מוציאים – הגוף שלכם ישרוף שומן. זה לוקח זמן, זה לפעמים קשה ומתסכל, אבל זה עובד.

אני, כמובן, לא ההוכחה היחידה. הקהילה המקסימה, התומכת והידענית של הסאברדיט loseit תשמח להראות, להדגים ולהסביר לכל מי שמתעניין בתזונה, משקל ובריאות באופן כללי. גיליתי את הקהילה הזו בשנה האחרונה, ואני מאוד נהנית להיות חלק ממנה – השיח ענייני, לא מתלהם, ומגובה במדע והמון מידע אישי מאנשים אמיתיים, שמשתפים מדדים, טיפים, ניסיון ותמונות התקדמות כשהמשקל מצטמצם.

מבחינתי לא מדובר יותר בניסוי או בדיאטה מוגבלת בזמן. מדובר בשינוי מוחלט, מהותי, לכל החיים. בלי טריקים, בלי שטיקים, בלי שגעונות. פשוט – צעדים קטנים בדרך שלא נגמרת. ובלי ממתקים. כי ככה עדיף.

 

3 תגובות ל-“שנתיים ללא סוכר

  1. שמבלולו

    היי רויטל,
    כיף לדעת שגם אחרי שנתיים את עדיין שומרת על ההימנעות מסוכר ושזה גורם לך להרגיש טוב.

    יש לי כמה שאלות, כאשר חלקן נשאלות סתם מתוך סקרנות וחלקן נשאלות מסיבה פרקטית:
    1) מה הייתה צריכת הסוכר שלך לפני שהתחלת להימנע מסוכר בצורה די דרסטית?

    2) המון אנשים מתדלקים את עצמם במהלך היום בסוכרים כדי לשמור על עירנות. זה לא מבוסס, אבל להרגשתי סוכר מעיר אותי אפילו יותר מקפאין. מה עשית בתקופת הגמילה כדי לשמור על עירנות, חוץ מאולי לשתות קפה? האם יש דברי מאכל עם סוכרים פחות מזיקים, שאת יכולה להמליץ עליהם?

    3) לגבי הסאברדיט loseit, האם פרט לחשודים המיידיים (פוסטים שהם Pinned והפוסטים הקבועים שמוזכרים בתוכם) יש לך פוסטים פייבוריטים שמצאת כמועילים במיוחד?

    4) אני חושב שלפעמים אנשים "תוקעים" משהו מתוק, לאו דווקא כי באמת בא להם משהו ממש ממש מתוק באותו רגע, אלא יותר מתוך הרגל. ככה זה לפחות אצלי לפעמים. האם יש אוכל "ניטרלי" שאפשר "לסתום איתו את הרעב", שאת יכולה להמליץ עליו, פרט לפריכיות אורז?

    תודה מראש

    • 1. לא מדדתי בכפיות, אבל אכלתי סוכר, כולל מאפים ומתוקים, פיצות ורטבים. בעשור האחרון השתדלתי לאכול פחות מתוקים ופחמימות, אז סביר להניח שלא היה מדובר ב-40 כפיות ליום כמו הממוצע האוסטרלי.
      2. ההימנעות מסוכר מבטלת את העליות והירידות של האנרגיה. אני שותה כוס קפה אחת ביום בדרך כלל – בבוקר. לעתים רחוקות אשתה כוס נוספת. אין לי צורך ביותר מזה. הארוחות שלי קלות ולא כבדות, מה שמונע עייפות בגלל אוכל, ואני מקפידה ככל האפשר לישון היטב בלילה. אני קמה מאוד מוקדם בבוקר בדרך כלל (סביבות 6) ומחזיקה את היום לרוב ללא בעיות.
      3. זה לא הפוסטים הספציפיים כמו האווירה והדברים המעניינים שאפשר לקרוא שם. הפוסטים מתחלפים כל יום, יש שפע וכל אחד יכול למצוא שם משהו מעניין.
      4. לא חייבים לאכול בכל פעם שחושבים שצריך לאכול. כשאתה מתחיל לשים לב לתזונה שלך, אתה מבין מתי אתה באמת רעב ומתי זה סתם חשק. אין בעיה לנשנש, לרוב האנשים יש הצורך הזה. אני אוהבת פופקורן שעשוי במכונה – ללא שמן וללא תוספת חמאה וכו'. אחלה חטיף. יש גם חטיפים ארוזים לילדים בשקיות קטנות של 15-20 גרם. סוגר את הפינה של הצורך לנשנש בערך קלורי של כ-100-120 קלוריות. וגם ירקות הם אחלה נשנוש בעיניי.

      • שמבלולו

        תודה רבה, רויטל.
        המשך חג שמח ושנה טובה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>