כי אין באפליקציה הזו צורך, זה למה.

לא השתמשתי מעולם ב-WhatsApps ואין לי כוונות להתחיל עכשיו – במיוחד לאור פיאסקו הפרטיות שלהם. זה לא איזה אנטי היפסטרי בקטע מגניב. גם בטלגרם אני לא משתמשת, ולא רואה את הצורך. אני מודעת לעובדה ש"כולם" משתמשים בווטסאפ, ויש מי שחושב שזו אפליקציה יעילה ונוחה. מה שכולם עושים לא מהווה אצלי שיקול.

אני לא משתמשת בווטסאפ ממגוון סיבות:

ווטסאפ היא לא כלי עסקי

לקוחות קיימים או לקוחות לא פוטנציאליים בעליל מתקשרים אליי כל יום, כמעט בכל שעה, ואני צריכה לדבר איתם. זה חלק מלהיות בעלת עסק ואין לי בעיה עם זה – אני תמיד שמחה לשוחח עם אנשים שמעוניינים לעשות איתי עסקים, ולענות לכל שאלה שלהם במייל או בטלפון. עם זאת, ווטסאפ לא מתאימה לשיחות עסקיות. היא מעודדת שיח שטחי ונטול מחשבה, ואפשרויות שמירת התיעוד והגיבוי שלה מוגבלות ובעייתיות.

בנוסף, מעצם היותה אפליקציה של מסרים מיידיים, היא יוצרת ציפייה למענה מיידי. אני ידועה כמי שעונה למיילים במהירות הבזק, אבל הרבה פעמים אני דוחה מענה מיידי כדי לבדוק נתונים לפני שאני נותנת תשובות. לפעמים אני באמצע משהו אחר ולא רוצה הסחת דעת, ולכן מחכה עד שאמצא זמן פנוי כדי לענות למייל. לפעמים צריך לצלם מסך ולשלוח לינקים או לכתוב מייל מפורט, ובטלפון זה פשוט לא הולך. אני גם משתדלת מאוד להציב גבולות של שעות ולא לעבוד כל היום וכל הלילה. זה טיפשי ומיותר ולא תורם לאף אחד. ווטסאפ מטשטשת את גבולות הזמן ויוצרת של תקשורת וזמינות 24 שעות ביממה. מלבד שירותי חירום, אני לא מבינה למה יש מי שרוצה לעבוד ככה.

ווטסאפ יוצרת אשליה של קרבה וחברות

פרילאנסרים ועצמאים יודעים שאחת הטעויות הגדולות שאפשר לעשות, היא להסתחבק עם לקוחות יתר על המידה. אישית, בכל פעם שנתתי לגבול העסקי להיטשטש, חטפתי בראש. עסקים הם עסקים, אין להם קשר לחברות, והלקוחות לא צריכים להיות חברים שלכם. אפליקציות כמו ווטסאפ מטשטשות את הגבולות האלה, שבישראל גם ככה הם די מעורפלים. והכל טוב ויפה, עד שצריך להתחיל לגבות כספים או להגיד ללקוח שפעולה X אינה חלק מההסכם, ואז הם פתאום לא מבינים איך ה"חבר" שלהם חזר להיות איש עסקים לא נחמד בעליל.

ווטסאפ לא מאפשרת שמירה סבירה על הפרטיות שלכם

זה יפה מאוד שאין לכם מה להסתיר, אתם אנשים נדירים ומיוחדים. לי יש מה להסתיר, כולל חיים פרטיים, העדפות ושיחות שאני לא רוצה שיהיו חלק ממאגר הנתונים של פייסבוק, ווטסאפ או מדינת ישראל. במאבק על הפרטיות אנחנו מפסידים כבר הרבה זמן, בצעדים קטנים, אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. מעבר לפרטיות, ווטסאפ פשוט פותחת את הדלת לניג'וסים בלתי פוסקים של מפרסמים, שישמחו מאוד להטריד אתכם לנצח נצחים עם פרסומות לחטיפים, רק בגלל שפעם אחת כתבתם שבא לכם שוקולד.

ווטסאפ מעודדת ניג'וסים

הסבלנות שלי לפטפטת חסרת שחר (מצד לקוחות, חברים וכל אחד אחר) היא קצרה מאוד. אני מתעבת שיחות סרק, צ'אטים מנדנדים ודברת שמתחילה רק כי הצד השני משועמם ורוצה להעביר זמן. לעתים אני ממש לא מצליחה להבין איך אנשים מספיקים לעבוד ביום רגיל, כשהאף שלהם תחוב כל הזמן במסך הסלולרי או בצ'אט בפייסבוק. ווטסאפ מעודדת בדיוק סוג כזה של תקשורת בלתי מחייבת ומציקה, בייחוד בפורמט הקבוצות שלה. היא יוצרת עוד הסחת דעת בעולם של פופאפים ונוטיפיקציות בלתי פוסקות. תודה, אבל לא תודה. אם מישהו רוצה לדבר איתי, הוא יכול למצוא אותי בשלל ערוצים – מייל, טלפון, SMS, סקייפ, דואר ישראל ו-STEAM. אין שום צורך להוסיף גם את ווטסאפ לרשימה הזו.

כדי לדבר בווטסאפ צריך להיות מחוברים לרשת כל הזמן

קל לשכוח שווטסאפ נולדה כפתרון למחיר הגבוה של תקשורת ב-SMS, במיוחד למי ששלח הרבה הודעות ביום. כיום, עם חבילות סלולר שמאפשרות אלפי SMS בחודש, ווטסאפ הופכת למיותרת אף יותר.

בלי קשר, אני כנראה חריגה מובהקת בקטע הזה, אבל הטלפון שלי לא מחובר לאינטרנט כשאין לי בכך צורך. בנייד שלי גם לא מותקנת אפליקציית פייסבוק, כי אני גולשת לשם באמצעות הדפדפן, והנוטפיקציות של אפליקציות מושתקות או מנוטרלות. ברוב המקרים אני מתחברת, מושכת מייל ומתנתקת, אלא אם כן אני רוצה לעשות דברים נוספים, כמו להעלות תמונות של טבעות בצל באינסטגרם.

אני מחוברת לרשת כל הזמן – בדסקטופ. אני לגמרי חיה באינטרנט 24 שעות ביממה. אבל אני לא רואה שום סיבה להיות מחוברת לרשת גם בסלולרי, רק כדי שמישהו יוכל לשלוח לי מסרים שהוא יכול לשלוח לי בשלושה פורמטים אחרים, לפחות.