אוריינות דיגיטלית – אף אחד לא נולד עם עכבר ביד

אוריינות דיגיטלית

יש לי ניסיון של הרבה שנים בהדרכת מחשבים – משימוש בסיסי ועד סדנאות והדרכות פרטיות בניהול אתרי וורדפרס. חלק מקהל היעד של השיעורים הפרטיים שלי הוא אנשים מבוגרים – 60 ומעלה בדרך כלל – חלקם אפילו לא נגעו בעכבר לפני שהתחלנו ללמוד ביחד. בחלק ניכר מהמקרים, הבעיה היתה שהם לא קיבלו את הבסיס הנכון והמתאים לשימוש במחשב, וניסו לזרוק אותם מיד אל המים הסוערים, בלי להתייחס לנושאים חשובים כמו השימוש בעכבר בהקשרים שונים, מה מסמל כל דבר שאנחנו רואים ועוד. וכך, אחרי 2-3 נסיונות לא נעימים, הם פשוט החליטו להתרחק מהמחשב. מנסיוני, אחרי מספר שיעורים הם כבר לומדים את המיומנויות הבסיסיות, מצליחים לעבוד בצורה סבירה עם העכבר, יודעים לפתוח דפדפן ולעשות חיפוש בסיסי וכמובן – יודעים לשלוח מייל.

מעניין לראות, שהרבה אנשים מבוגרים מגיעים נבוכים-משהו, מתביישים שלא למדו עדיין את המיומנויות הבסיסיות שבהן שולטים "כל הצעירים".

ובכן, אין לכם במה להתבייש. קודם כל, כי אין מה להתבייש בחוסר ידע שמנסים להשלים, ובעיקר – כי חלק ניכר מה"צעירים" האלה, לא יודעים להשתמש במחשב בעצמם.

התפיסה לפיה הילדים והנוער היום מתמצאים היטב במחשבים, אינטרנט והשימוש בהם, מכיוון שהם "נולדו עם העכבר ביד" שגויה מיסודה. הם אולי נראים זריזי אצבעות ומביני עניין, אבל בהרבה מקרים מדובר באשליה, שמקורה שימוש באפליקציות דביליות שלא מצריכות שום מיומנות מלבד אצבע תקינה. בכל פעם מחדש אני מופתעת לראות איך הם מסתבכים עם דברים פשוטים, כמו שמירת קבצים בתיקייה המתאימה, הקלדה בלי שגיאות, שליחת מיילים בצורה נורמלית, שימוש באתרים שאינם רשתות חברתיות, עריכת תמונה סופר בסיסית או כל התמודדות עם תוכנה לא מוכרת.

אני מניחה שחלק מהבעיה היא הפופולריות של הסמארטפונים – מכשיר שהוא אולי "חכם", אבל בהחלט בעל מטרה ברורה – להפוך את המשתמש שלו לטיפש, להרחיק אותו מאפשרויות מתקדמות ולקבל בשבילו כמה שיותר החלטות, תוך פגיעה מקסימלית בפרטיות שלו. יוזר טיפש הוא מכרה זהב, את זה חברות הטכנולוגיה יודעות כבר מזמן.

בנוסף, הס מלהזכיר קיצורי מקלדת (מה?!) חיפוש ומציאת מידע בגוגל או קריאת הוראות באנגלית – למרות שיש מדריכים חינמיים בשפע, לכל נושא ולכל מטרה – מטיפים לאיפור ועד טיפים לקידוד. ולצערי, זה לא משתפר בהמשך הדרך. שנה אחת של הוראת וורדפרס במכללה למנהל (וגם קצת תרגול, לפני עשור בערך), הראתה לי כמה חסרות לסטודנטים מיומנויות מחשב בסיסיות, שלא כוללות העלאת סלפי לאינסטגרם. וזה לא שהם לא יכולים ללמוד. הם פשוט לא מרגישים שזה ידע שהם זקוקים לו.

יצא לי קצת פוסט "הנוער של היום". כמובן, זה לא כולם וכו', אבל דווקא עכשיו, הידע זמין יותר, קל יותר למציאה ויש תשובה לכמעט כל שאלה שקשורה במחשבים והשימוש בהם, וזה מוזר ואף מרגיז לראות את חוסר האונים והתחינות לעזרה (שעיקרן "תעשו לי, תשלחו לי, תקנו לי"), מצד צעירים שיש להם ותק של לפחות עשור בשימוש בטכנולוגיה כזו או אחרת.

על פי הנחת "המלכה האדומה", אנחנו צריכים כל הזמן לרוץ מהר יותר ויותר רק כדי להישאר במקום. בכל הקשור לאוריינות דיגיטלית, זוהי הנחה נכונה במיוחד. מי שאין לו את המיומנויות הבסיסיות (ולא, שימוש בווטסאפ לא כלול בסל הזה), פשוט לא יעמוד בקצב. העניין הוא, שאף אחד לא נולד עם עכבר ביד. חיים עם טכנולוגיה לא מייצרים אוריינות דיגיטלית. זה משהו שצריך להשקיע בו זמן ומאמץ. אבל, הי, יש קנדי קראש, בואו נעבור עוד שלב.

צילום: https://www.flickr.com/photos/22750018@N05

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>