באמת ובתמים שאני מגרדת עכשיו את הראש, ומנסה להבין איך עפו להן 6 שנים. הזמן רץ כשנהנים, הזמן רץ כשחיים באינטרנט, הזמן רץ כשוורדפרס. לא יודעת, הזמן רץ.
אני לא בונה גרפים וגאנטים כדי לבדוק כמה התקדמתי ולאן עוד יש ללכת. The Shark Lady, החברה שהקמתי לפני שש שנים, היתה פשוט הדרך היחידה האפשרית מבחינתי. לקח לי די הרבה שנים כשכירה כדי להבין זאת, ביזבזתי הרבה מאוד שעות מול מסכי המחשב הלא נכונים כדי להבין זאת, אבל בסוף הבנתי, הפנמתי ויישמתי.
והנה אני כאן, מוצאי שבת, מסננת קללות חרישיות לעבר מפתח של תבנית וורדפרס, שאילץ אותי (שוב) לחטט לו בקוד ולהשמיד את השטויות שעשה. עברו 6 שנים, המון דברים לא השתנו, והמון דברים נשארו בדיוק אותו הדבר.
אז מה חדש ומה ישן? אני ממשיכה בדרכי בפיתוח אתרי וורדפרס וניהול תוכן באינטרנט; יש לי יותר אתרים ובלוגים מאשר אי פעם בחיי. חלקם שלי ממש, חלקם "רק" תחת ניהולי, אבל כמות האתרים שאני מתפעלת תפחה משמעותית בשנים האחרונות; היכולת שלי לנהל מספר גדול של פרויקטים במקביל התפתחה לרמות מפתיעות במיוחד (זה כנראה בזכות המקלדת המהממת שלי); יש לי מחשב חדש, שמאפשר לי גם לשחק מג'יקה כשנמאס לי לכתוב קוד או טקסטים אינטיליגנטיים; אני עדיין שונאת פגישות, שרובן בזבוז זמן משווע של אנשים שלא יודעים לעבוד; אני עדיין מתעקשת לקחת מקדמה לפני תחילת עבודה, וזה כנראה אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי מאז שפתחתי את העסק; המילה "רספונסיבי" יוצאת לי מהפה בתדירות קצת מפחידה; התחלתי ללמד וורדפרס וניהול תוכן במכללה למנהל; פיירפוקס הוא עדיין הדפדפן האהוב עליי, למרות לא-מעט צרות; אני עדיין מנקה קקי של קיפודים ומאכילה גוזלים בהתנדבות בבית החולים לחיות בר, מצלמת ציפורים וחרקים ורוכבת על סוסים.
מי שמכיר אותי, יודע שהרשימה הזו יכולה לתפוח למימדים שהאינטרנט אינה סובלת (וגם לא מי שקורא כאן), ולכן עדיף שאעצור בשלב זה.
בכל אופן, הנה אני, בצבעי עורבני, 6 שנים אחרי שהתחלתי ללכת בשביל בלתי מוכר, שהתגלה כשביל הנפלא והקשה ביותר, שביל מוזר, בלתי צפוי, משובש, מפנק, מספק, מוטרף ובלתי אפשרי, שביל ללא כיוון מוגדר, שנוצר תוך כדי תנועה, לא מגיע לשום מקום אבל מעניק לי את האפשרות לעצור או ללכת, להסתכל על הנוף או לחרוש נתיב קדימה, ובסופו של דבר, להגיע לאן שאני רוצה.
או כמו שאומרים אצלנו: "יאללה, יאללה, מספיק לקשקש. קדימה. לעבוד".
מזל טוב!!! ואוו, 6 שנים חלפו 🙂
נכון שזה נראה כאילו רק אתמול ישבנו בסטודיו?!
מזל טוב ובהצלחה
פעם גם צללת, לא?
אני עדיין אוחזת ברשיון צלילה, אבל אין ספק שהרבה זמן לא צללתי. גם לזה נחזור מתישהו 🙂
הלוואי ויכולתי לשכפל את יכולת ההתמדה שלך.. גם אני פתחתי את הבלוג שלי לפני 6 שנים, אבל בערך לפני 3 שנים הפסקתי לתפעל אותו. ובמקום זה עשיתי 3 ילדים ב 3 שנים.. (טוב זה סתם תירוץ….)
מזל טוב!!!
תודה!
אז אם הייתי מוציא מהארון את המקלדת ברזל מוזאונית של IBM גם אני הייתי…
או שזו מקלדת חדשה ..?
הרשימה הזו יכולה לתפוח? קדימה! תתפיחי את הרשימה, בגלל זה אני \אנחנו \הם פה
מקלדת חדשה – עוד לא. למרות שהמבחר בתחום המקלדות המכניות האיכותיות מאוד מפתה. ייתכן שאשים יד על אחת בקרוב, למרות שאני מאוד אוהבת את הנוכחית.