אני מכירה את המופע הזה כמעט בעל פה, משום שראיתי אותו המון פעמים, באמצעות הפורמט המרהיב שנקרא VHS.
כרגע, בשביל לצפות בקלטת כזו, צריך למצוא מכשיר וידיאו שעובד, וגם לא בטוח שהקלטת שרדה את מבחן הזמן. כבר כמה שנים שאני מחפשת עותק דיגיטלי של מופע הסטנד-אפ הזה, ולא מצאתי בשום מקום. האינטרנט הזותי, באמת. אי אפשר לסמוך עליה.
והנה היום נזכרתי בסטנד-אפ הזה שוב, ולשמחתי גיליתי שמישהו טרח והעלה אותו ליוטיוב. האיכות לא מרהיבה (כי VHS), אבל מדובר ביהלום אמיתי למי שאוהב מופעי סטנד-אפ, רובין וויליאמס ואת תרבות הסמים של שנות ה-70. זה נכון שוויליאמס נוטה לחזור על שטיקים מסוימים לעייפה, אבל הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של האלתורים. השטויות שהוא עושה עם הקהל פשוט קורעות מצחוק, והוא מחליף דמויות ומריץ שורות וגסויות (תרתי משמע) במהירות שקשה לעקוב אחריה. אני חייבת להודות שחלק מהבדיחות עוברות לי מעל הראש – אם בגלל שמדובר בבדיחות מאוד אמריקאיות, ואם בגלל שעברו 35 שנה מאז המופע.
חדי העין מביניכם (כלומר, אלה מביניכם שהם מספיק זקנים), יוכלו לזהות שלל סלבס של התקופה בקהל, מפרגנים לוויליאמס בהרבה צחוקים ואהבה.
לטעמי, החלק הכי טוב של המופע הזה מגיע בסופו. רובין וויליאמס מזמין לבמה את ג'ון ריטר ז"ל לסשן אלתורים פרוע ומצחיק, שמעורר געגועים עזים לשחקן הזה, שהלך בטרם עת.
קשה לי להאמין שאפשר למצוא את המופע הזה בפורמט אחר או במקום אחר. וזוהי הגדולה של האינטרנט – מישהו מצא את הקלטת אצלו בבית, וטרח והעלה אותה ליוטיוב, כדי שכולם יוכלו ליהנות. אז הנה. תיהנו.