דאבל אייקון ומות הגילוי הנאות

כשהבלוגוספירה גועשת ורוחשת בשל ויכוח פנימי, שמעניין בערך עשירית אחוז מהאוכלוסייה במקרה הטוב, תמיד יהיה מי שיצביע על הוויכוח בגיחוך, ידגיש כמה שהוא נראה לו אווילי וכמה שלאף אחד לא אכפת ממה שהבלוגרים חושבים, אומרים או נושמים.

אני לא אוהבת את הגישה הזו – כשדבר הוא בנפשך, הוא לא נראה לך שולי, גם אם כל העולם חושב אחרת. אם יש משהו שחשוב לך להילחם עליו – אני בעד לצאת לקרב.

בפוסט הזה (בניגוד להרבה פוסטים אחרים) אני לא יוצאת לקרב, אלא מביטה מהצד על קרב שאני לא מעורבת בו ולא ממש מבינה את כל המאורעות הסובבים אותו.

ומעשה שהיה, כך היה:

לפני כחודש ומחצה קיבלתי הזמנה חביבה במייל – ביקשו ממני להשתתף בפאנל על נשים גיימריות בפסטיבל אייקון. מעודי לא ביקרתי באייקון, אולם שמעתי את שמעו כמה פעמים והמפעל נראה לי מקסים ונהדר – המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל משולים לילד המוזר במשפחה שאף אחד לא יודע מה לעשות איתו, הוא לא מושך מספיק תשומת לב ומקסימום מתייחסים אליו כאל מפגר-לייט. לכן, כל פעילות לקידום התחומים האלה היא מבורכת בעיניי. בקיצור – שמחתי מאוד לקבל את ההזמנה ואישרתי את השתתפותי.

איזה אייקון רצית, תזכירי לי?

אתמול בלילה רציתי כבר להשוויץ בטוויטר שאני משתתפת באייקון ולהזמין את כל מי שמכיר אותי, והלכתי לחפש לינק לתוכנייה. לתומי, הקלדתי "אייקון 2010" בגוגל, והגעתי לאתר הזה, שכותרתו "פסטיבל אייקון 2010". חפירות מעמיקות בתוכנייה על כל פורמטיה העלו חרס – הפאנל המובטח לא הופיע בתאריך המיועד ולא באף מועד אחר. חשבתי שאולי ביטלו את הפאנל ושכחו להודיע לי, אז שלחתי מייל למפיקה כדי לשאול איפה הפאנל הנעלם.

המפיקה ענתה לי "הנה הפאנל!" ונתנה לי לינק שמוביל לאתר אחר לחלוטין, שהפלא ופלא, גם הכותרת שלו הינה "פסטיבל אייקון 2010", אבל הוא צבוע בצבעים אדומים וגם כתוב לו TLV ליד השם. "אז מה זה האתר האחר?", שאלתי לתומי את המפיקה – ובזמן שלקח לה לענות על זה, שאלתי גם בטוויטר.

בטוויטר קיבלתי תשובה שאכן, יש השנה שני פסטיבלי אייקון, המתקיימים באותו מקום ובאותם תאריכים, אבל הם שונים לגמרי ומהווים את לבו של סכסוך עקוב מדם גיקים – בצד אחד האגודה הישראלית למד"ב ופנטזיה בשיתוף עם קהילת טולקין הישראלית, ובצד השני העמותה ליצירה פנטסטית וספקולטיבית בישראל.

תחושת הבטן שלי אמרה לי מיד שייתכן שהצטרפתי לכוחות האופל מבלי שהתכוונתי לכך בכלל (כן כן, זה מה שכולם אומרים), ותחושה זו התחזקה קלות כאשר המפיקה של האירוע שאליו הזמינו אותי, ענתה לי שהאתר האחר של אייקון זה אתר הפסטיבל מהשנה שעברה, שבטעות כתוב בו 2010 בכל פינה.

בוודאי.

הבנתי שמשהו לא טוב קורה כאן. כמה גיגולים ממוקדים על אייקון ועל אורי אביב, המארגן הרשמי והראשי של האייקון שאליו הוזמנתי, העלו תמונה עכורה למדי – שני צדדים נלחמים על האייקון. זה אומר "שלי הוא" וזה טוען "שייך הוא לי". יש איזו תביעה משפטית באוויר, דיבורים על סימן רשום ולוגו, צעקות על התמסחרות ועל בגידה, אצבעות מאשימות לכיוון המיינסטרים המגעיל והמוקצה, והכל מלא ניצוצות סימיטרים חלודים, ופירורי מידיקלוריאנים עוקצניים ניתזים לכל עבר.

אלה לא האייקונים שאת מחפשת

בכנות, באמת שלא אכפת לי מי צודק ומי חכם ומי ינצח במריבה הזו. מדובר בסכסוך פנימי בין גורמים שאין לי אליהם שום קשר, נטיית חיבה או הכרות מינימלית. נו, באמא שלכם, מלחמה של חננות (גם אם חמודים להפליא ברובם), שיכולים לריב שעות איך בדיוק מבטאים Lembas והאם וורף יגיע בסוף ל-Sto'Vo'Kor או לא.

עם זאת, השקר המחוצף על האתר השני של אייקון ואווירת ההתחמקות המעצבנת, הביאו אותי לשלוח מייל ישיר לאורי אביב, כדי לנסות לשמוע כמה מילים כנות וישירות ולהחליט סופית אם בא לי להיות באייקון הזה (שיהיה איזה אייקון שהוא) או לא. אורי אביב ענה לי שהמפיקה שלו טעתה, אך לא פירט את מהות טעותה. הוא גם לא התייחס לאתר השני של אייקון, עד שלא דרשתי במפגיע להבין במה מדובר – מפי הסוס המתחמק עצמו.

"מה פשר האתר השני?", שאלתי. ואורי אביב ענה: "אירוע קהילתי נפרד, בסמוך לפסטיבל".

את המשמעות של המשפט שקיבלתי כתשובה, אני אתן לכם לפרשן להנאתכם. אני התעקשתי להתעקש ושאלתי שוב: "כלומר, פסטיבל אייקון שאתה מארגן הוא האירוע המרכזי, ומה שמכונה 'אייקון 2010: מעבר למראה' הוא לא הפסטיבל?", ואורי אביב ענה בחיוב מוחץ.

וחבל שכך, מכיוון שזו בדיוק היתה הנקודה שבה הוא היה יכול לצאת גנדאלף ופשוט לומר בכנות שיש השנה שני אירועים המכנים עצמם "אייקון", ושכרגע הם קצת מתווכחים למי יש Lightsaber גדול יותר, ושיהיה מגניב והכל טוב. במקום, הוא בחר לבטל לחלוטין את האירוע המתחרה-לכאורה, כאיזה כינוס קטן וחסר חשיבות, בעוד שהנתונים והטיעונים מצביעים על מצב שונה לגמרי. מצד אחד, אני יכולה להבין שמדובר במלחמת עולם מבחינת שני הצדדים, אבל זה לא אומר שכל האמצעים כשרים ושצריך להתנהג כמו גלובס ו-TheMarker שרבים מי העלה את הקומוניקט בשלוש עשיריות השנייה לפני המתחרה.

ההתפתלויות וההתחמקויות, וגם השקרים, הרגיזו אותי. גם אם לא אכפת לי מי צודק ואני לא בעד אף אחד בסכסוך המתוקשר הזה, אופן הצגת הדברים וההימנעות מגילוי נאות היא מבישה בעיניי – ומן הסתם גם גורמת לי לחשוב שאולי באמת יש פה צד אחד שהוא בסדר וצד אחד שהוא לא. בכל מקרה, אני לא רוצה לקחת חלק באירוע שכך מתנהגים מארגניו, וביטלתי את השתתפותי בפאנל.

לא נורא, אני בטוחה שאמצא במות אחרות לדון בהן על גיימינג, נשים, פורנו וחתולים.

חתולים? מי אמר חתולים ולא קיבל?

40 תגובות ל-“דאבל אייקון ומות הגילוי הנאות

  1. מצד אחד, מסחור זה פיכסה, והאייקון "TLV" מפסיד בנוק-אאוט אדיר בנקודה הזו. מצד שני, הוא מנצח בגדול במבחן "אנשים שדובי מכיר מהקהילה". שזה מוזר, כי אני חשבתי לתומי שהם באגודה למד"ב ופנטזיה, אבל מסתבר שטעיתי.

  2. אני פשוט לקחתי שלושה צעדים אחורה מהדאבל-אייקון הזה. כשיגמרו לריב, שיודיעו לי מתי יש פסטיבל אחד ברור, וזהו.

  3. דווקא בתור אחד שכן קצת מכיר את הנפשות הפועלות ומודע לעומק הסכסוך, מעניין אותי להבין מה בדיוק מפריע לך. לצורך העניין יש לך 2 מתחרים – אז מעצבן אותך שחברה/חנות/פסטיבל א' מנסה להקטין המתחרה שלו? וזה לא כאילו אייקון א' בא ואמר "אייקון ב' האלה, תזהרי מהם, כי שם לכולם יש צרעת ואם תלכי לשם אז ינשר לך כל השיער ותאלצי לאכול רק מעדני חלב דיאט כל חייך". כולה לא פרגנו למתחרים (אם כי השקר של המפיקה באמת לא היה במקום).

    אני שואל לא מתוך תמיכה באייקון כזה או אחר, אלא באמת כדי לנסות להבין מה כל כך עצבן אותך.

    • רויטל סלומון

      מפריע לי שמשקרים לי. מפריע לי שמספרים לי סיפורים עקומים במקום פשוט להגיד את האמת. לא נאמר לי מראש שיש שני פסטיבלים – וגם כששאלתי אז חירטטו אותי במקום להיות כנים. התנהגות כזו מעידה על סוג האנשים שמנהל את המפעל הספציפי הזה, ואני לא רוצה להיות חלק מכך – אפילו לא חלק קטן וזערורי.

      • גל

        אני מסכימה איתך ששני הצדדים קצת רבים על שטויות, אבל יש להודות שTLV אכן מגדיר את עצמו כפסטיבל, ומבעד למראה אכן מגדיר את עצמו כאירוע קהילתי המנותק מהפסטיבל.

        אז נכון, TLV לא פרגן לצד השני, אבל גם לא הכפיש או לכלך (כלומר, מלבד התשובה המטומטמת של המפיקה).

        • יעל

          גם "מבעד למראה" מגדיר את עצמו כפסטיבל. זה כתוב באתר. איפה ראית משהו אחר?

          • עדי

            במפגש פעילים לקראת אייקון אגודה, בפרסומים בפורומים, בדיונים בפייסבוק וכך הלאה.

          • יעל

            שכחתי להגיב על זה – זה ממש לא נכון מה שכתבת. הייתי במפגש הפעילים ההוא, השתתפתי בדיונים בפורומים ובפייסבוק. פשוט לא נכון.

        • רויטל סלומון

          באתר כתוב כך: "פסטיבל אייקון 2010: מבעד למראה מזמין אתכם לגלות יחד את העולם שמבעד למראה, בחוויה בלתי נשכחת של פנטזיה, מדע בדיוני ועוד". לא נשמע קהילתי או לא שייך או כל התייחסות שולית אחרת.

          וכשאומרים לי שהאירוע ה"אחר" הוא כינוס קהילתי שאינו קשור לפסטיבל, משמע – האירוע ה"אחר" אינו פסטיבל אלא סתם כינוס חובבני ולא אייקון ולא כלום. וזו, כמובן, אמירה שרחוקה מהאמת.

      • יודע מה את רוצה...

        לומר "זערורי"? 🙂

        • רויטל סלומון

          ברור!!! 😛

  4. עכשיו אני אפילו יותר שמחה שבתור אחת ממנהלות התוכן של איקון-האגודה הקפדתי להודיע לאנשים מראש, כבר מכותרת האי-מיילים ששלחתי, שמדובר באחד משני איקונים, ולמתעניינים הסברתי בקצרה מה העניין. מסתבר שזה מנע מפאנליסטים זועמים לבטל השתתפות בפאנלים שעמלתי עליהם.

  5. אבל אנחנו כל כך משתדלים לשמור על ההתנהלות האייקונית הוגנת, ונקייה, ושקופה…
    צר לי שזו היתה החוויה שלך מהפיצול הזה. הוא באמת פיצול של אין-ברירה, ואף אחד לא נהנה ממנו, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו שהמתנדבים, והמבקרים והאנשים סביב אייקון לא ייפגעו ממנו. אין לי כל כך קשרים באייקון "האחר", אבל האייקון שאני פעילה בו, "מבעד למראה", לא מסתיר בשום צורה את היותו אחד משניים, ובכל מקום שבו נתקלתי בהתייחסות אייקונית הודגש שהמטרה שלנו היא ליצור אירוע מוצלח ככל הניתן, לא לפגוע בשום אירוע אחר.
    אני מאוד בעד גילוי נאות, והנה שלי: אני חברת ועד באגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, ואחד האנשים שהחליטו (באמת בלית ברירה) על הפיצול. אני גם חושבת שהאייקון שהולך ומתארגן אצלנו הולך להיות נהדר, ודואגת להבהיר בכל במה שפתוחה בפני (בין אם פרטית ובין אם ציבורית) מה המצב עם האייקונים השנה, ושכדאי להגיע אליו לשלנו כי הוא טוב, לא כי הוא היחיד. בעצם, יש לי אפילו דוגמא להביא:
    http://jerusalemsff.blogspot.com/2010/09/blog-post_08.html
    למיטב ידיעתי, זו המדיניות הכללית של הפסטיבל, והרוח בה הוא מנוהל ומתנהל. לפחות, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו.

    • עדי

      לילי, אמנם באתר הפסטיבל שלכם באמת ההתנהלות בסדר גמור, אבל דף ה"שאלות ותשובות" בנושא שלו שעלה לאחרונה באתר האגודה בהחלט מכוון כדי לפגוע בארוע המתחרה ומציג תמונה חד צדדית בצורה קיצונית.

      • יעל

        עדי, הדף ההוא הוא תגובה למאמר שפרסם אורי אביב שגם הוא היה חד צדדי בצורה קיצונית. אי אפשר היה להשאיר את הטענות ההן ללא תשובה.

        ומעבר לדף ההוא לא זכור לי שום מקרה בו מנהלי ומפיקי אייקון אשכול פיס ניסו לבטל את קיומו של הפסטיבל בסינמטק, להסתיר אותו, להקטין אותו לכדי אירוע שולי, או לטעון שהאתר שלו לא אמיתי.

        ולא נראה לי שהפוסט הזה הוא מקום ראוי להתנצחות.

  6. עומרי TV

    לא בטוח אם אורי שיקר לך, המבעד למראה מנציח את עצמו כפסטיבל קהילתי ולא כפסטיבל מד"ב.
    אני חייב להודות שיש משהו קצת מוזר ש"האגודה לקידום מד"ב ופנטזיה בארץ" מתרעמת על כך שהפסטיבל איקון בשנים האחרונות הופך ליותר מידי ממוסחר ולקהל רחב מידי, אני חשבתי לתומי שהמטרה ב"קידום" הוא לפנות לכמה שיותר קהלים, "דם חדש" שהוא לא רק החברים של "האגודה לקידום האגודה למד"ב ופנטזיה"

    • רויטל סלומון

      לא אכפת לי מסחרי או לא, טולקין או הרברט, מד"ב או פנטזיה. מעצבנים אותי דברים אחרים, שכבר פירטתי בפוסט ובתגובות.

    • Boojie

      מה שאתה אומר זה לחלוטין מיסקונספציה. כל מה שצריך לעשות כדי להבין שזה לא נכון, זה להסתכל בתוכניה.

  7. איזופוס

    מה שהכי עצוב זה שבתשעים אחוז מהתוכן, הם לא חופפים, אלא משלימים אחד את השני, לפחות מבחינת הדגשים והרוח.

    התנהגות מאוד מעציבה ומכעיסה מצד כמה מהנוגעים בדבר, בתיבול נדיב של קטנוניות ואגו.

    ואגב, שניים לטנגו וכו'…

  8. nadav

    הי,
    קצת חבל לי על התוצאה הבינארית משהו, אבל לפחות יצא לך פוסט מצויין.

    בסופו של יום המפסידים העקריים הם הקהל שלא יפגוש אותך בפאנל, ואולי גם את, שכל מה שישאר לך ממפגש קהילתי מרתק ומהנה זה טעם רע וזכרון מריר.

    אני מקווה שנפגש בכנסים הבאים. (ויש כאלה לא מעט במהלך השנה)

  9. […] רויטל סלומון כותבת על מלחמות הגיקים המוזרות- שני פסטיבלי אייקון לפנטזיה ומדע בדיוני שנערכו במקביל על ידי גופים שונים. […]

  10. ליטל

    אמנע מקריאת התגובות למען בריאותי, ורק אגיד שיש לי הרבה כבוד אל הבחירה שלך. הרושם שקיבלת נכון בעיני.

  11. עדי

    רויטל, אם תחפשי בפורומים ובדיונים בפייסבוק תראי כמה פעמים מופיעה המילה "קהילה" בשלל הטיות בתאור הארוע של האגודה למד"ב ופנטזיה, וכמה בוז קיים שם כלפי ה"מסחור" של הארוע בסינמטק.
    לכן לדעתי כשאורי ענה לך שהארוע השני הוא "ארוע קהילתי נפרד בסמוך לפסטיבל" לא הייתה לו שום כוונה להטעות, אלא זו בדיוק הצורה שבה הוא רואה את הכנס השני.

    • רויטל סלומון

      אין לי שום עניין לחפור בפורומים או בקהילות ולקרוא את הדיונים הסוערים והמריבות האלה. קראתי את המידע באתרים הרשמיים, וזה מה שיעשו ממילא רוב האנשים שבכלל מתעניינים בנושא.

      ועוד איך היתה לו כוונה להטעות – כשאתה מצהיר על האירוע שלך כאירוע מרכזי, וכל מה שמסביב הוא איזה כינוס קהילתי חובבני שאינו אייקון ולא קשור לאייקון, אתה גם מנכס לעצמך משהו שייתכן מאוד שלא שייך לך, גם משקר וגם מתעתע – הכל בשם השיווק של האירוע.

      מה שהוא היה צריך לענות זה שהשנה מתקיימים שני אייקונים. פשוט מאוד.

  12. שם

    רויטל.
    אורי אביב טוען שהפסטיבל שהוא מנהל הוא האירוע המרכזי, משום שאירוע זה נתמך על ידי עיריית תל-אביב, מועצת הקולנוע, חברת גוגל, מכללת בית ברל, שגרירויות שונות, צומת ספרים ומ יודע מי עוד.
    זה אירוע בקנה מידה גדול במיוחד, דומה לאירוע שהיה בשנה שעברה, ולזו שקדמה לה.

    הכנס שמקיימת האגודה, הינו קטן יותר, בתקציב, בהיקף ימי הפעילות כמו גם ובמספר הצופים המקסימלי שיהיה ביכולתו להכיל.

    כשאורי טוען שהוא האירוע המרכזי, אני בטוח שהוא מאמין בזה ולכן הוא לא שיקר.
    התשובה שקבלת מהמפיקה שלו תמוהה ומוזרה בעיני, ומעידה על חוסר בקיאות בחומר (בהנחה שהיא לא חברת קהילה) במקרה הטוב, ובחוסר נסיון ובגרות במקרה הרע. טוב נו, תשובה מפגרת.

    אני במקומך, במקום להחרים את האירוע, הייתי בודקת אפשרות להשתלב גם באירוע השני.
    קשה לי לעלות על דעת דרך אגב, כיצד השתתפות באירוע אחד ולא אחר, נתפס בעיני מישהו כהצטרפות לצד אור או אופל כלשהו. זה ילדותי, וחבל.

    חבל שאורי היה כה לקוני בתשובתו אליך, יתכן ששיחה ביניכם היתה מבהירה את הדברים.
    ההפסד, הוא קודם כל של מי שרצה לשמוע אותך, אבל עושה רושם שאת שופכת את המים עם התינוק. קהל שמשלם כסף על הרצאה או פאנל בו את משתתפת, רוצה לשמוע אותך, לא את אורי אביב! אז מה אם המפיקה שלו לא הבחינה בין ימין ושמאל / טוב ורע.?

    הבליגי, סלחי לה / לאורי לקראת יום הכיפורים ובואי בכל זאת להשמיע דברייך,
    אפילו אם זה על הגדר הגובלת בין סינמטק ת"א ואשכול פיס.
    למה להעניש אותנו, הקהל?

    יום כיפור כבר אמרתי?

    • רויטל סלומון

      כמו שכבר הסברתי (שוב ושוב ושוב) – אני לא לוקחת פה צדדים. לא מעניין אותי על מה רבים ומי מנהל מה. מעולם לא השתתפתי באייקון כקהל לפני כן, וגם לא כמרצה/פאנליסטית/מציגה או מה שזה לא יהיה, וזה לא מאוד קריטי מבחינתי.

      אני בספק רב מאוד אם הקהל שמגיע, מגיע לשמוע פאנל על גיימיניג ונשים, שמתקיים במקביל לעוד כמה אירועים בשני פסטיבלים שונים, כך שהצער על הכסף ששילם לחלוטין לא במקום.

      אחרי התשובות הלקוניות קיבלתי תשובות מפורטות מאוד במייל, שאף אחת מהן לא מתייחסת לגופו של עניין, אלא שוב מהוות ניסיון להסביר לי למה אירוע אחד הוא הגדול והחשוב והשני – לא. זה לא מעניין אותי. זו התנהלות לא ראויה, לא נעימה ולא נוחה, שמעידה משהו על אופי האנשים שמנהלים את האירוע.

      ואני לא רוצה להיות חלק מזה, פשוט מאוד. אני אולי לא סלב ולא דמות ציבורית, אבל כמו שלא הגיוני שאשתתף באירוע שהאג'נדה שלו נוגדת את דעותיי (נגיד, כנס נגד חתולי רחוב), לא הגיוני שאשתתף בכנס שמנהליו מתנהגים בצורה שנראית לי לא ישרה ולא נאותה.

      • שם חובה

        הפוסל במומו…….

        רויטל שלום
        אני רואה שצדיקים או רשעים מלאכתם נעשית בידי אחרים
        23 תגובות של אנשים משני צידי המתרס מוכיחות שיש הרבה אנשים שאכפת להם מהנושא עליו כתבת ושהאנשים האלה שחלקם עמלים על שני פסטיבלי אייקון כל אחד בתחומו חשוב להם שהאירוע שהם עושים ומארגנים או סתם מגיעים אליו – יצליח.
        משוטטות מאד קצרה בפוסטים האחרונים שלך נראה לי שהפוסט הזה נקרא על ידי לא מעט אנשים וזכה ליותר תגובות מ-5 הפוסטים האחרים שלך גם יחד.

        ולאן אני מוביל? את שואלת עצמך בוודאי.

        אני מוביל לכך שההתנהגות שאת מפגינה בתגובות שלך לא טובה יותר מהתגובות אותן קיבלת מאותו אורי אביבי.

        כתבת פוסט, הבעת עניין וגם לקחת צד בעניין זה – "תחושת הבטן שלי אמרה לי שהצטרפתי לכוחות האופל"…. זה צד לגיטימי ואת מוזמנת לקחת אותו.
        נראה לי לא ראוי לבטל כל תגובה של כל אדם (ומדובר, כך נראה ביותר מאדם אחד) המנסה להסביר לך את המניעים לדבריו של אורי אביב במילים
        "זה לא מעניין אותי, שיקרו לי"
        ברגע שכתבת כאן משהו, כתבת אותו, כך נראה, כי הוא עניין אותך.
        אז אני מציע לך או לבחון את הדברים לעומקם או לא לכתוב בעניינים שאינם מעניינים אותך. זה ההבדל העיקרי בעיני בין עיתונאי לבלוגר.
        היד על ההדק של הבלוגר קלה יותר מידו של העיתונאי החוקר.
        אולי, יכול להיות שרק אולי, במקרה, המפיקה לא שיקרה לך ביודעין ואולי, רק אולי היא באמת טעתה? האם בדקת את הנושא לעומק או שמדובר רק בתחושת הבטן שלך?
        אולי, רק אולי, כאילו כזה, במקרה, אולי, באמת אולי, מה שאורי אביב אמר לך לא נתפס בעיניו כשקרים
        ואולי, באמת באמת שאולי אחרון שכדאי וראוי לשאול אותו אם מתעניינים קצת ובוחנים לעומק את שני האירועים ואת הפוסטים והטוויטים ושאר הפורומים באינטרנט תוכלי לגלות שכן יש הבדלים בין שני האירועים והאחד מכוון עצמו יותר לקהילה והשני מכוון עצמו יותר לקהל הרחב, אולי יש הבדלים בתוכן? במרצים? בתקציב? באורחים מחו"ל? בשיתופי פעולה? בחסויות? בהכרה ממסדית?
        ואולי, טוב, גם אני שיקרתי, מצטער, מקווה שאנחנו עדיין לא בברוגז, עכשיו זה האולי האחרון, אם תחפשי טוב, תגלי שהאתר של אותו אורי אביב שמנהל את אייקון לאורך השנים האחרונות הוא האתר הרשמי של הפסטיבל בכל שנותיו האחרונות והאתר השני הוא אתר חדש שהופיע לו רק לפני מספר חודשים.

        אז או שאכפת לך, או ש"באמת לא אכפת לך" או שאת בודקת לעומק את הדברים או שאת בוחרת להעלב ולהגיד נעלבתי, כי נראה לי שמישהו שיקר לי, זו תחושת הבטן שלי, מעכשיו, שום דבר לא מעניין אותי, אני בברוגז, שוברים את הכלים ולא משחקים. זה אולי סתם עניין של בגרות או בעצם שיטחיות…..

        • רויטל סלומון

          זה בדיוק מה שלא מתחשק לי לעשות, ואין סיבה שאעשה תחקיר מעמיק. יש שני אתרים. שני אירועים. שניהם מכנים את עצמם פסטיבל אייקון. שניהם טוענים לכתר ואין בשום מקום הוכחה או קביעה מי המנצח. כששאלתי לתומי, נאמר לי אחרת.

          יותר מזה – מן הראוי היה לציין את עובדת שני האייקונים מלכתחילה. לא אחרי מלא שאלות ותחקורים, אלא במייל הראשון, בו ביקשו ממני להשתתף. מילא, זה לא נעשה, אבל כששאלתי, כל מה שהיה צריך להיאמר זה שיש השנה שני אירועים הנקראים אייקון, כל אחד בדגש אחר ועם מארגנים אחרים.

          אם הכרה ממסדית זה הקריטריון שלך (מי שלא תהיה) בחשיבות האירוע, אזי מצבך בכי רע. מבחינתי זה ממש לא מה שקובע. ושוב אומר ואדגיש – זה לא משנה לי ולא אכפת לי למי יש יותר גדול בסכסוך הזה. ההתנהלות של האנשים שמאחורי האירוע שאליו הוזמנתי לא היתה ישרה ולא נאותה, וזו מבחינתי עילה מספקת לביטול.

          ולגביך – אולי כדאי שתכתוב תגובות בשמך המלא. או, שמא, בעצם, תמשיך להיות פחדן ולהביע את דעתך המנומקת מאחורי מעטה האנונימיות, שכן אז באמת אפשר להגיד מה שרוצים, באופן בוגר ולא שטחי כמובן.

          • שם חובה

            באופן לא מפתיע רצף המילים "לא אכפת לי" ממשיך וחוזר גם בתגובה הזו. אם לא אכפת לך אז למה את עונה? למה הפוסט הזה? למה אנחנו מתכתבים בכלל? לי אכפת ולכן אני עונה לך, לאנשים אחרים כאן גם אכפת ולכן הם ענו.
            אם לא אכפת לך אז בואי נפסיק כאן.
            את צודקת לגבי מה שהיה ראוי להעשות, אין לי ויכוח איתך.
            כל מה שאמרתי הוא שאחרי שקרה מה שקרה בחרת להעלב, לא לבדוק את הדברים לעומק וכך גם נראה להחליט שלמרות שמה שאנשים אחרים כתבו לך כאן ולפי הפוסט שלך קיבלת גם תגובה ארוכה ומנומקת, בחרת, בגלל תחושת בטן להישאר נעלבת.
            במקרה נפלנו על יום כיפור, אם כתבו מייל מנומק וארוך יותר שמנסה לכל הפחות להסביר, אם ביקשו ממך סליחה ואנשים כאן ביקשו, אולי זה הזמן לסלוח.
            בלי קשר, כתבתי עוד בערך 7 הבדלים בין האירועים אבל בחרת להתפס לאחד בלבד.
            ולגבי שמי – אביעד כהן. עכשיו כשהזדהתי אני הרבה יותר בוגר ודעותי הרבה יותר נחשבות, נכון?

          • רויטל סלומון

            אתה צריך לקבל כמה שיעורים בהבנת הנקרא. לא כתבתי בשום מקום שנפגעתי ונעלבתי, אלא שאיני רוצה ששמי יופיע בתוכנייה או ייקשר למפעל שמארגניו מתנהגים כמו שהם מתנהגים.

            גם בתשובות המנומקות שקיבלתי, אביעד כהן היקר, לא היתה ולו הצהרה פשוטה אחת, אפילו לא אחת, לפיה יש שני פסטיבלים אייקוניים השנה. התשובה סיפרה לי כל מיני סיפורים על הרכב האירועים, על כמה ששלהם ממוסד יותר וטוב יותר – אבל לא הצליחה לתאר באופן ישר את הסיטואציה – ולכן נדרשת שורה וחצי בלבד. לא צריך עמוד וחצי.

            לא ביקשו ממני סליחה ואין, לתפיסת מארגני האירוע, על מה בכלל לבקש סליחה. הם בסדר. הם צודקים. הם עשו מה שנדרש ממארגני אירוע מסחרי שיש לו מתחרה. וזכותם.

            ובאותה מידה, זכותי שלא לרצות להיות חלק מהדבר הזה. ככה זה. פשוט.

          • שם חובה

            א. תודה על העצה, מעבר להבנת הנקרא אני גם יודע לקרוא בין השורות, גם אם לא כתבת שנעלבת/נפגעת בפועל יוצא מזה שקרה שם משהו שפגע בה החלטת שאינך רוצה רוצה להיות קשורה לתוכניה – זכותך.

            ב. כפי שכתבו אנשים מעלי תגובות מספרי 6, 11, 12 – אכן כך נראה שלתפיסת מארגני האירוע אין על מה לבקש סליחה – זכותם.

            ג. זכותך שלא לרצות להיות חלק מהדבר, אכן פשוט.

            זכותך גם לכתוב מה שבא לך, איך שבא לך ועל מי שבא לך.
            זכותך גם לא לבדוק דברים לעומק.
            זכותך גם לכתוב על דברים שלא באמת מעניינים אותך.

            הזכות בעיני היא לא הסיבה היחידה לפעול, החובה לטעמי חשובה קצת יותר – חובה לבדוק את הדברים לעומק (ההבדל בין בדיקה לעומק לשטחיות – כבר אמרתי?).
            כל הטענה שלי מהרגע הראשון היתה שבפוסט שלך ההתנהגות שלך היתה לא טובה יותר מההתנהגות של אותם מארגני האירוע, שניכם חוטאים בעיני בהצגת האמת – הם כלפיך ואת כלפי הקוראים שלך. ככה זה. פשוט.

          • רויטל סלומון

            אני שוב מסבירה לך, שכל הבחינה לעומק שאותה אתה דורש, מסיבות לא ברורות, היא אינה רלוונטית. זה לא חשוב מה מהות האירועים, מי מארגן אותם ולמי יש יותר גדול ויפה.

            זה נקרא חובת הגילוי הנאות: חשוב לעדכן את האנשים שנתבקשו לתרום מזמנם ולהשתתף באירוע – כי יש שניים כאלה וכי הם נתונים בסכסוך, ולא למרוח אותם בסיפורי סבתא. וחובה, כשהם כבר במקרה שואלים שאלה ישירה, לענות להם תשובה ישירה ולא לשקר ולחרטט.

            פשוט.

          • שם חובה

            הבחינה לעומק שאני דורש עומדת בבסיס האתיקה העיתונאית. אולי כבלוגרית שלא משלמים לה כסף על פועלה את רואה הבדל עצום בינך לבין עיתונאי, כצרכן שקורא אותך ההבדל הזה לא קיים.

            מעט על אתיקה עיתונאית
            חובתם לשמור על דיוק ומהימנות במסירת המידע. עיתונאי המוסר מידע מתוך ידיעה ברורה שהמידע איננו נכון – מועל באמון. עיתונאי המעביר מידע מסולף במטרה לשרת צרכים פרטיים של אדם או של מוסד – מנצל לרעה את מקצועו ואת כוחו.

            כללי האתיקה מגינים על אדם ששמו הטוב נפגע. למשל: אין לפרסם בעיתון האשמה מבלי לתת לאדם המואשם אפשרות להגיב על כך.

            אחד מחוקי האתיקה החשובים ביותר הוא החובה להימנע מלשון הרע, כלומר מהוצאת דיבה על אדם. הוצאת דיבה היא פרסום של דבר שקר הפוגע בשמו הטוב של אדם כלשהו. חוק לשון הרע מעניש עיתונאים ועיתונים העוברים עברה כזו ואף מבטיח פיצוי לנפגע.

            ועכשיו, אחרי שלמדנו קצת אתיקה מהי, אני מבקש שתקראי טוב, לאט ותפנימי את מה שאני כותב.

            מארגני האירוע לא היו בסדר בעיני בהתנהלות שלהם מולך.
            בפוסט שלך כתבת שהם אמרו לך שהמפיקה שלהם טעתה בתשובה שלך, יכול להיות שהם לא שיקרו לך בתגובה הזו. את בוחרת לראות את התשובה שלהם כשקר ולא להאמין להם ואם נחזור לזכויות – זכותך.

            הם גם ענו לך תשובה ישירה לדעתם – אירוע קהילתי נפרד בסמוך לפסטיבל. כך הם רואים את האירוע ואם תבדקי לעומק אולי תגלי שהם צודקים, אולי תגלי שהם טועים אבל לפחות תגלי האם הם שיקרו לך או לא. כרגע את בוחרת לפי תחושת בטן שלך לחשוב שהם משקרים לך. ולפי תחושת הבטן שלך את מדווחת על הדברים ועל כוחות האופל.

            זה ההבדל, כפי שכתבתי בין עיתונאי לבלוגר.
            בין מישהו שבוחר להיות שיטחי ולא לבדוק את הדברים למישהו שבוחר לעשות בדיקה קצת יותר מקיפה האם שיקרו לו או לא.

            לתת ביקורת את יודעת באופן נפלא, ואם כבר נתת לי עצה אז אני אחזיר אחת – תלמדי גם לקבל ביקורת.

            חתימה טובה
            שלך כתמיד, אביעד

          • רויטל סלומון

            פסטיבל אייקון מבעד למראה לא מגדיר את עצמו כאירוע קהילתי. מן האתר שלהם: "פסטיבל אייקון 2010 מציין נקודת מפנה חשובה בדרכו של הפסטיבל, עם המעבר להנהלה חדשה לחלוטין המביאה רוח רעננה בכל היבטי ההפקה. השנה מצפה לנו תוכניה אטרקטיבית במיוחד, שבה יינתן ביטוי נרחב הן לתכנים המיועדים לקהל רחב שהתחום הוא עבורם תחביב ותו לא, והן למי הנמנים על קהילות החובבים."

            לפי השיטה שלך אפשר לפרש כל דבר בצורה שנוטה לכאן ולכאן. אולי העובדה שבפסטיבל "מבעד למראה" מחלקים את פרס גפן הופכת אותו לאירוע מרכזי יותר? אולי העובדה שעיריית תל אביב נותנת חסות ל"אייקון TLV" עושה אותו דווקא פחות רלוונטי, אם כי יותר ממוסד? אין לזה סוף.

            אני לא עיתונאית. זהו בלוג אישי, שבו אני כותבת על דברים שמעניינים אותי. סיפרתי את הסיפור, שכולל (מה לעשות) את דעתי האישית, והבאתי את הפרטים במלואם, כולל ציטוטים של הנוגעים בדבר. לא אמרתי לאף אחד לא להשתתף או כן להשתתף. סיפרתי רק מה נאמר לי ומה החלטתי עקב כך.

            עובדתית, לא בוצע גילוי נאות. עובדתית, סיפרו לי כל מיני קשקושים מצוצים מהאצבע ונמנעו מגילוי האמת, גם אם אולי לא שיקרו ממש, לתפסיתך. כל השאר – נתון לשיקול דעתם של הקוראים. אתה יכול לבחור מה לקרוא ובמה להאמין וגם איך להגיב – אני לא מונעת זאת ממך.

            ואני מציעה לך גם שלא תנסה לחנך אותי בנושאי עיתונאות ואתיקה. במקרה אני יודעת דבר או שניים בעניין, ושכחת כמובן לציין את טענת "אמת דיברתי". אני לא מוציאה פה דיבתו של אף אחד, וכל מה שאני אומרת מגובה בתכתובת שאי אפשר להתווכח איתה. אתה יכול שלא להסכים עם דרך הפעולה שלי, אבל לא תצליח לשכנע אותי שההתנהלות של אורי אביב וחבריו היתה נאותה.

          • שם חובה

            תקראי למעלה
            כתבתי

            מארגני האירוע לא היו בסדר בעיני בהתנהלות שלהם מולך.

            ואת לא מצליחה לשכנע אותי שהבדיקה שאת מבצעת לדברים עליהם את כותבת היא אכן בדיקה מעמיקה.

            נסכים שלא להסכים.

          • רויטל סלומון

            מעולה. אין כמו להסכים על שלא להסכים. מסכימה.

  13. שושי

    אני לא מאמינה למה שאני קוראת כאן ברפרוף. מהצד זה נראה לא ממש טוב, אם לוותר על התפייטות. לדעתי צריך לבטל את שני פסטיבלי המריבה האלה ולהמיר את אנרגיית המדנים לאנרגייה של יצירה אמנותית או לפחות חשמל.

  14. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה שעניין השם באמת מיותר. אין לי בעיה שפיצלו את הפסטיבלים , אבל הויתור בסוגית השם על ידי אחד מהצדדים היה עושה לשניהם רק טוב.

  15. צביעות מצידי להתרגז למקרא הפוסט ותגובותיו בהתחשב בכך שהגעתי לכאן בחיפוש אחר ליכלוכים בעיתונות של אייקון אחד על השני, אבל להגנתה של המפיקה בקצרה: האם היא כתבה במפורשות שזה אתר ישן "בו בטעות כתוב 2010 בכל מקום"?
    הפסטיבל שיושב בדומיין icon.org.il סבל מעיכובים בהעלאת אתר לארוע 2010 ותוכניה, כלומר אכן היה שם אתר ישן (2009) במהלך התקופה שבה נסגרו ארועי השנה הנוכחית, ואני רוצה להאמין שמדובר היה רק בקצר בתקשורת ביניכן (האם כתבת במייל את הכתובת iconfestival.org.il?)
    נו, גיקים מנטפקים. עימך הסליחה.

    נ.ב. – השתתפתי בעבודה על הפסטיבל שהזמין אותך, כי לדעתי הוא עושה דברים מעניינים יותר (סרטים, אורחים מחו"ל, פניה מופגנת לציבור הרחב – אפילו הגיימינג הזה שהילדים מתעניינים בו) מהפסטיבל השני. נדמה לי שלמי שביקר בארועי השנים הקודמות, שני הפסטיבלים יחד הרגישו בערך בדיוק כמו הפסטיבל המאוחד תרם הפיצול.

    • רויטל סלומון

      בהחלט שלחתי לה את הלינק לאתר השני, ובהחלט היא ענתה: "זה האתר של שנה שעברה, יש שם טעות שרשום שם 2010" (כך במקור).

      לא הייתי כותבת פוסט כזה אלמלא היה ברור לי שיש פה התנהגות לא נאותה מצד מארגני הפסטיבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>