אם באתם לכאן כדי לקרוא פוסט מעמיק ומלא תובנות על שיטות שיווק גרועות ברשת, נודניקי-מדיה-חברתית, אתרים שלא תואמים לפיירפוקס או עריכת תוכן גרועה – לא היום.

הפעם זה עניין כל כך פשוט, פעוט, טכני ומטופש, שאין לו שום הצדקה. אין כאן עניין של שיווק מתוחכם, הבנה של הרשת או עניינים כאלה, ברומו של עולם. סתם, כשל אלמנטרי ואווילי.

ומעשה שהיה, כך היה.

מתקפת יתושים מרושעת מלווה אותי כמעט בכל ערב בדירה שלי. לא מדובר בלהקות המסתערות עליי עם כנפיים מחודדות וזרבוביות נוטפות דם, אלא ביתוש בודד בכל פעם, מעין קומנדו אם תרצו, שאורב לי בחדר, מחכה שאני אלך לישון, וכמו כל טפיל אחר בחברה הישראלית, מזמזם לי באוזן ומוצץ לי את הדם.

מאיפה הם באים, אני לא יודעת – ולא ממש אכפת לי. החלטתי שאין דרך אחרת מלבד חיסול ממוקד ותוקפני, באמצעות קטלן יתושים. ביקור בשתי חנויות חשמל בעולם האמיתי לא הניב תוצאות, אז פניתי לאינטרנט. חיש קל איתרתי קטלן יתושים קומפקטי וזול באמצעות Zap ושלפתי בשמחה את כרטיס האשראי שלי.

אני תמיד מעדיפה לקנות בחנויות קטנות ופרטיות ברשת, ולא דרך אתרים גדולים. לכן, גם הפעם שמחתי להעביר את מעותיי לחנות פרטית בשם אמפראל. הכנסתי בחדווה את כל הפרטים שלי, כולל מספר כרטיס אשראי, וציפיתי בנשימה עצורה לאישור. כל ציפיותיי נתבדו: הכרטיס, כך הודיעו לי באמפראל, אינו תקין. בדקתי היטב שהזנתי את המספר כראוי, ואכן – לא טעיתי.

לצערי, הבנתי מיד מה הבעיה של האתר עם הכרטיס שלי. לכרטיסי האשראי בכל העולם יש מבנה ספרות דומה. למשל, ויזה מתחילה בדרך כלל ב-4580. כל מי שעבד בתחום כרטיסי האשראי, או אפילו סתם ניהל חנות, מכיר את התבניות האלה. וכולם גם יודעים שקבוצת הספרות השנייה ברוב כרטיסי המאסטרקרד היא 1003. העניין הוא שהחוקיות הזו לא נשמרת לנצח, כי מתישהו נגמרים המספרים וצריך להתחיל סדרה חדשה. וכך, אחרי שגנבו לי כרטיס אשראי לאחרונה (ושני לפטופים, נגן MP3 ועוד כמה אוצרות), מצאתי את עצמי עם מאסטרקרד שקבוצת הספרות השנייה שלו היא 1013. הכרטיס חי, מתפקד וקונה יופי באינטרנט, אבל לא בישראל.

לא רק אמפראל לא היו מוכנים לקבל את הכרטיס שלי. גם קניון רפאלי, וואלה שופס וחברת החשמל (מקרה נפרד) סרבו לו. ולא כי אין בו כסף, חלילה, אלא כי המודולים לסליקה של האתרים האלה לא מעודכנים בעובדה שיש סדרה חדשה של מאסטרקרד (ואולי גם כרטיסים נוספים). יש שם מחשבון פשוט שבודק אם המספר של הכרטיס הגיוני, עוד לפני שבכלל מתבצעת התקשרות עם חברת האשראי. המחשבון הזה לא מעודכן ולכן חושב שהמספר לא נכון. לא מתבצעת בכלל התקשרות לחברת האשראי, האתר לא מקבל כרטיסים חדשים, הלקוח לא יכול לרכוש מוצרים והחנות מפסידה לקוחות. אני מניחה שאני לא היחידה שמסתובבת ברשת עם כרטיס אשראי חדש. אני מניחה גם שיש לא מעט אנשים שייבהלו מכך שהכרטיס לא מתקבל, ויניחו שמשהו לא בסדר איתו. אני מרשה לעצמי גם להניח שלא לכל אחד יש עוד כרטיס אשראי או את הסבלנות לחפש חנות מקוונת שכן תקבל את הכסף שלו.

ואני, מה? בסך הכל רציתי קוטל יתושים. זה הכל. לא ביקשתי משכנתא או לפטופ של Alienware. ודווקא מדינת ישראל ורשות המסים, עם אחד האתרים הזוועתיים ברשת, לא הראו משוא פנים וקיבלו את הכרטיס שלי בחדווה כשהקזתי מתוכו מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי אתמול.

הפתרון היה להמשיך לחפש חנויות באינטרנט שיקבלו את הכרטיס (איבדתי את הסבלנות אחרי שלוש), לגשת לחנות אמיתית (חם בחוץ ולא לכולם יש את הקטלן הקטן שרציתי) או לוותר ולקנות K-300. בסוף פסחתי על שלושת הסעיפים ועשיתי שימוש בכרטיס אשראי אחר – שהוא לא שלי אבל היה זמין לרשותי באותו רגע (מותר לי, אל חשש).

כשחנות מחליטה שלא לקבל כרטיסי אשראי מסוג מסוים – מילא. דיינרס, למשל, הוא כרטיס מוקצה מחמת לא-ברור-למה-בדיוק, ויש המון חנויות שלא מוכנות לקבלו – באינטרנט ומחוצה לה. יש עניין של עמלות, זה לא משתלם – כל מיני סיבות. נשגב מבינתי, לעומת זאת, איך עסק שפרנסתו היא מכירת מוצרים באינטרנט, יכול להרשות לעצמו לא לעדכן את המודול הכי חשוב באתר שלו – זה שלוקח את הכסף מהלקוחות.

ומסר ליתושים היושבים בציון (ובדירה שלי):

I am a servant of the Secret Fire, wielder of the flame of Anor. Go back to the shadow. The dark fire will not avail you, flame of Udun! You shall not pass!