נו, רבע שעה של פרסומות לקהל שבוי זה כבר מזמן לא מספיק. הצופים רוויים, הם באים לקולנוע אחרי שראו כבר את כל הפרסומות בטלוויזיה, הם לא קולטים את המסרים.
אז מה עושים? מתקרצצים עוד יותר. במקום להסתפק ב-3 פרסומות שונות לאותו בנק, מנג'סים בדרך אינפנטילית אחרת. הופכים את הפרסומת ל"אמיתית". בסוף הפרסומת לבנק, ה"בנקאי האישי" (כן, בטח) פונה לקהל היושבים בקולנוע, ואומר משהו כמו "גם אתה, עם החולצה הכחולה בשורה מספר 4, יכול ליהנות משירותי הבנק".
ההתחכמות, מה חבל, לא נגמרת כאן. בתזמון מושלם ותיאטרלי, מתרומם איש בחולצה כחולה מהשורה הרביעית ומתחיל לנהל דיאלוג מתוזמר ומסונכרן עם הבנקאי שעל מסך הקולנוע. השחקן שולח SMS לבנקאי, והוא באמת עונה לו! וואו! הם מדברים אחד עם השני! מדהים!
השטות הזו לא נמשכת הרבה זמן, תודה לאל, והשחקן אפילו קיבל כמה מחיאות כפיים על עבודתו השייקספירית. מישהי אף קראה לעברו שהיא רוצה את הג'וב מעורר הקנאה שלו. נראה שלרוב הצופים זה לא ממש הפריע, המופע המרגש. אישית, תהיתי מי משרד הפרסום שהגה את התצוגה המביכה הזו של דביליות טהורה. אל תענו, אני לא באמת רוצה לדעת.
אני יודעת – עכשיו תגידו "אבל זה גרם לך לזכור את הפרסומת והבנק!". כן, סביר להניח. אפילו כתבתי על זה פוסט לדראון עולם. אבל זה לא גרם לי לרצות להשתמש בשירותי הבנק. בדיוק להיפך. זה היה פשוט כל כך מטומטם, שאפילו אי אפשר לקרוא לזה עלבון לאינטיליגנציה, כי האינטיליגנציה שלי סרבה להיעלב מהצגה מפגרת כל כך.
אפשר להתנחם בכך שהסרט, "מלאכים ושדים", היה אפילו עוד יותר גרוע מהשטיק הבנקאי – רק שהוא נמשך 138 דקות של שעמום אטומי – אפילו יותר גרוע מ"צופן דה וינצ'י", ולא באמת חשבתי שזה אפשרי. איילת, שובי הביתה. היה יותר טוב כששיחקת ב"עניין של זמן".
עניין של זמן? אחח את מזכירה נשכחות. באיזה בית קולנוע חזית בפלא הפרסומי הזה?
סינמה סיטי.
את צריכה לפתוח את הערוץ הטורקי (180 כמדומני) ראיתי שם את בחזרה לעתיד וזה סרט שאני מכיר די טוב
אבל ה- 10 דקות סרט כל 30 דקות פרסומות הפכו את זה לבלתי ניתן להבין איפה אתה בסרט (אמא שני הגנה על הערוץ בתואנה שזה "רק" 25 דקות ולא 30 וואו).
זהו רק שתדעי שיש הרבה יותר רע
אגב עד היום לא ראיתי סרט של טום הנקס שלא רציתי לראות שוב, הוא לוקח לפעמים סרטים עם עלילה לא משהו אבל יכולת המשחק שלו פשוט מדהימה, ולפי מה שאני רואה לפעמים במאחורי הקלעים הוא חצי מביים את הסרט אז – כבוד
אם את רוצה סרט שבא לך למות משעמום במהלכו בעל אין עלילה משווע ובכיכובו של טום הנקס אני הייתי הולך על טרמינל 🙂
אגב הייתה לי יום הולדת אתמול… לא באמת חגגתי אבל אמא קנתה עוגה והייתה ארוחת ערב נחמדה מאוד 🙂
שמע, לשמחתי הרבה אני לא רואה טלוויזיה, אבל אם אתה אומר…
אישית אני ממש לא מחבבת את טום הנקס. לא זכור לי אפילו סרט אחד שלו שממש נהניתי בו, אבל מלאכים ושדים זה שעמום גם בלי קשר אליו.
יום הולדת שמח 🙂