מסנג'ר זה מהשטן

וכשאני אומרת "מסנג'ר", אני מתכוונת לכל תוכנות המסרים המיידיים. מ-ICQ ועד Skype.

האמת היא שנמאס לי להצטדק ולהסביר את עצמי לאנשים שחושבים שהם חכמים גדולים (או לחילופין – לאנשים שחושבים שאני חייבת להם משהו), למה אני לא משתמשת בתוכנות מסרים מיידיים כמעט בכלל. כן, זה מאוד מפתיע כל מיני אנשים – איך יכול להיות שרויטל סלומון, זאת שחיה באינטרנט 24 שעות ביממה, לא מחוברת לאיזה חמש תוכנות מסרים מיידיים, לפחות, ועוד יותר – למה היא לא נותנת לי את היוזר שלה?

אז זהו, דווקא בגלל זה. דווקא בגלל שאני מחוברת המון לרשת ועובדת מול המחשב כל היום. דווקא בגלל שאני מקבלת מידע ומסרים מכל כיוון ובכל פורמט אפשרי – תוכנות המסרים המיידיים הן לא רק מיותרות עבורי, הן בעיקר מהוות מטרד והצקה.

הפתיע אותי לגלות שיש גם כמה לקוחות (או לקוחות פוטנציאליים) שחשבו שאתן להם את היוזר שלי במסנג'ר. יכול להיות שיש אנשים שחושבים שזה יעיל לעבוד ככה. אני לא מבינה בכלל את הצורך או את הרצון. מה כל כך חשוב שלא יכול לעבור בדואר אלקטרוני סימפטי ואיכותי?

תוכנות מסרים מיידיים זה מהשטן.

למה?

כי אנשים לא יודעים להתנהג; כי משום מה, הסטטוס שנקרא "אונליין" משדר לאנשים שמותר להציק ולהטריד; כי אנשים משתמשים במסנג'ר בעיקר להפגת שעמום ולשליחת סמיילים דביליים; כי אם אתם לא מדברים אינטרנטית שוטפת, קשה מאוד להעביר לכם מסרים ברורים, והרבה פעמים נוצרות אי הבנות; כי אנשים חושבים שאם יש להם את המסנג'ר שלך, הם יכולים להציק לך בכל שאלה שגם גוגל יכול לענות עליה; כי אני שונאת ששואלים אותי "כאן?" (המקבילה ל"ערה?" של ה-SMS); כי חלונות קופצים זה דבר מעצבן, גם כשהם ממוזערים; כי אם עוברות 12 שניות ולא ענית, או לא שלחת סמיילי מתוק ומקסים, הצד השני נעלב וחושב שאת לא מתעניינת בו ושהשיחה "דעכה"; כי אי אפשר לשתוק ולהקשיב – חייבים כל הזמן לכתוב, להרעיש ולהגיד דברים. ובעיקר – כי יש מייל, שבו אפשר להכניס משפטים שלמים וברורים, עם רעיונות מלאים ובעלי משמעות.

בקיצור – עזבו אותי מהמסנג'ר ומתוכנות ההצקות המיידיות. כתבו לי מייל. אני מבטיחה לענות ולהתייחס. בדרך כלל באותו היום. לפעמים, שומו שמים, באותה שעה. בשביל מיידיות ויעילות לא צריך תוכנות שעושות Nudge. צריך רק דואר אלקטרוני ו-60 שניות של הקלדה.

7 תגובות ל-“מסנג'ר זה מהשטן

  1. את צודקת במאה אחוז.
    בשיוק פרמטתי את המחשב ועדיין לא התקנתי עליו חזרה את המסנג'ר, וכנראה שזה גם כבר לא יקרה.

  2. סוף סוף מישהו אמר את זה.
    תמיד הרגשתי הפריק היחיד.

  3. חבל. אני נורא מחבב את הפלאגין שמצפין לי את המסרים ב-Pidgin.

    • רויטל סלומון

      Pidgin זה עוד הרע במיעוטו. אבל עדיין רע. ואצלנו אומרים: "חבל על מי שמת, וגם זה לא תמיד".

  4. יואב

    פעם גם אני חשבתי ככה, אבל בעבודה הנוכחית שלי גיליתי שיש מקומות בהם המסנג'ר הוא ממש יעיל. כשאתה רוצה להבין משהו שקולגה עשה, ואתה מניח שיהיו לך שאלות המשך, ושכנראה תצטרך לעשות שם איזה קופיפייסט או להעביר קבצים, אז הצ'ט הוא הרבה יותר יעיל משיחה בעל פה (שגם מפריעה הרבה יותר) או אימייל (שדיון קצר של חמש שאלות-תשובות יכול להמרח בו על חצי יום).

    • רויטל סלומון

      גם אני עבדתי עם מסנג'ר במקום עבודה אחד – במשך שלוש שנים – והיתה בו יעילות מסוימת. אבל אז הוא שימש לעבודה בלבד, מכיוון שכולם ידעו והשתמשו בו בשביל זה. כלומר, רוב הזמן. כלומר, חוץ מהרכילויות. אז אולי היה נוח לעשות קופי פייסט, אבל גם לעבוד כשקופצים לך 4 חלונות שונים מ-4 אנשים שונים זה לא ממש אידאלי.

      שלא לדבר על לנסות לערוך טקסט שצריך לעלות מהר לאתר, כשכל דקה קופץ לך חלון אחר ומפריע לך לעבוד.

      וזה, כמובן, בלי להגיד מילה על התקלות בתקשורת והרכילויות שמגיעות למקום הלא נכון – במסנג'ר זה הרבה יותר נפוץ מדואר אלקטרוני.

  5. נעה

    כל מילה בסלע.
    היוצא מן הכלל היחיד שלי לעניין הזה הוא חברה בחו"ל שאני מטרידה פעם במליון שנה כשהיא נמצאת בג'ימייל טוק, אחרת אין איך לתקשר איתה.
    חשוב לציין שזה רק קורה כשאני נכנסת לבדוק אימיילים אני לא מחוברת ללא הרף לג'ימייל טוק…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>