הסערה התורנית ב-reddit היא בעצם המשך ישיר של סערות קודמות – שינויים דרמטיים בדרך ההתנהלות של בעלי האתר/החברה, רובם ככולם קשורים לצנזורה ולריצוי גורמי פרסום ושיווק.

זה סיפור שאין לו בעצם התחלה וסוף, אלא הוא עניין מתמשך. כשמדברים על מדרון חלקלק, אפשר להסתכל על רדיט ולראות הדגמה חיה ובועטת של המינוח הזה. בין מחיקת סאברדיטים שלכאורה עוברים על החוק, דרך פיטורי עובדת שלא רצתה להיכנס לתכתיבים שיווקיים ועזיבת המנכ"לית, הגענו כעת לשלב שבו דריט מצנזרים תכנים וחוסמים חלקים באתר על פי דרישות של מדינות זרות.

שני הקורבנות התורנים הם הסאברדיטים Watch People Die (לגמרי מה שאתם חושבים – סנאף) ו- RUDrugs, סאברדיט העוסק בסמים ברוסיה. שני הסאברדיטים זעירים למדי במונחי רדיט – כמה מאות מנויים רשומים בלבד, אבל ההתעסקות איתם עוררה מהומה חדשה ברדיט. על פי הודעה רשמית של רדיט, הסאב הסנאפי נחסם בגרמניה, והסאב של הסמים נחסם ברוסיה, שכן הם עוברים על החוקים המקומיים של המדינות הללו.

מה שמעניין כאן, הוא שברדיט לא פירטו מי בדיוק ביקש את החסימה הזו – גורמי ממשל, עורכי דין או גורמים מסחריים. כל מה שהם אמרו זה: "התקבלו בקשות חוקיות תקפות מרוסיה וגרמניה" – ניסוח מעורפל שמעורר הרבה שאלות ותהיות. אחד המשתמשים טען שאין בגרמניה חוקים המאפשרים לממשלה לחסום אתרים. בנוסף, רדיט הוא אתר אמריקאי, כך שדרישות מממשלות זרות לא אמורות להיות בעלות תוקף משפטי.

אין ספק שרדיט עובר תהפוכה דרמטית. רק לפני שלוש שנים, יצאו בעלי האתר בפוסט נלהב נגד חוק צנזורת האינטרנט האמריקאי שהיה צפוי להיות מאושר, ודיברו בקולי קולות על חופש הביטוי והאנרכיה המבורכת של האינטרנט ואתרים כמו רדיט. היום, כך נראה, עברו בעלי האתר לצד המסחרי והמצנזר, בשאיפה לנטרל את הכאוס ולהפוך לשיממון פייסבוקי של הזרם המרכזי.

—

איור: אנדרה גיל, 1874, שייך ל-Public Domain.