זעקת הקוזאק הנגזל של "סטטוסים מצייצים" אינה קשורה לחופש הביטוי או חופש העיתונות. מי שמשווה את הפרשייה הזו לסגירת ערוץ 10 או "ישראל היום", פשוט לא מבין את חוקי המשחק. העמוד של אבי לן אינו גוף תקשורתי או עיתונאי. הוא אפילו לא עומד בסטנדרטים של בלוג. מדובר (היה) במכונת מזומנים משומנת היטב, שכל מטרתה היתה לעשות כסף. שום דבר מעבר לכך.
כצרכני תוכן, מוטלת עלינו החובה התמידית לבחון את המידע העומד מולנו ולהבין שכמעט תמיד הוא מגיע מהפוזיציה. אין צדיקים באינטרנט. יש רק הרבה אנשים שרוצים לעשות כסף.
"סטטוסים מצייצים" עף מפייסבוק לא בגלל שהמתחרים שלו מקנאים בו, או בגלל קונספירציה מופרעת באמצעי תקשורת מסורתיים. הוא עף מפייסבוק בגלל שעבר על תנאי השימוש של פלטפורמה סגורה, שלא אוהבת שמתחכמים איתה ומנסים לעשות כסף שלא עובר דרכה. בשורה התחתונה, לא מדובר בהפסד גדול לתרבות הישראלית. בנוסף, הטיעון לפיו "אחרים עושים את זה גם" הוא מגוחך לחלוטין. אם אתה כבר עובר על תנאי שימוש, תדאג לא להיתפס. אם נתפסת – בעיה שלך.
זה אולי לא כל כך כיף שפייסבוק רוצה לשמור לעצמה את כל המזומנים, אבל בואו לא נשכח שהיא מספקת למנהלי עמודים פלטפורמה חינמית (לא כולל פרסומות), מוכנה לשימוש, קלה לתפעול, שיש בה מיליארד משתמשים קיימים ופעילים. פייסבוק עושה כאן עסקה טובה, ואין בכך ספק. בתמורה לפלטפורמה החינמית, היא מקבלת כמויות עצומות של מידע על הגולשים, אותו היא יכולה למכור למפרסמים בכסף טוב. זה סחר החליפין המתנהל פה, ומי שלא מבין את זה, הוא תמים או סתם טומטום.
הטעות שעשו אבי לן וחבר מרעיו נפוצה מאוד בקרב עסקים קטנים וגדולים (וקלינגר מסכים איתי בנקודה הספציפית הזו). הם הסתמכו על ערוץ שיווקי/תקשורתי אחד, ובחרו בו כבלעדי מכל הסיבות הלא נכונות. בעיקר מפני שזה ערוץ חינמי, שדורש מעט מאוד השקעה כלכלית, ערוץ שבו ניתן לקחת תוכן בלי רשות ("לשתף") מאנשים אחרים, להסתמך על הגולשים שיספקו את התגובות המצחיקות ומעוררות המחלקות, והכי חשוב – לא צריך לייצר שום דבר מקורי כדי לצבור לייקים ופופולריות.
אפשר לומר ש"סטטוסים מצייצים", מעצם טבעו, לא מתאים להיות אתר תוכן. יכול להיות שזה נכון, אם כי אנחנו מכירים לא מעט אתרי אשפה ישראלים, שכל החומרים בהם מועתקים או מתורגמים ממקומות אחרים, וכל מטרתם בחיים זה לייצר קליקבייטס. אבל לא זו הסיבה שאנשים בוחרים לוותר על יצירת אתר אינטרנט. הסיבות הן עצלנות וקמצנות. עצלנות – כי תחזוקת אתר מצליח ואיכותי דורשת הרבה עבודה. וקמצנות – זה גם עולה כסף, ולא מעט – במיוחד אם אתה מתחזק אתר עם תנועת גולשים ערה.
יש עוד חסרונות לעמוד פייסבוק, כמו חוסר אפשרות לעשות SEO, צורה מוגבלת של הצגת התכנים והעובדה שיש יותר ויותר אנשים שלא רוצים להיות שם בכלל. אין סיבה שלא להשתמש בפייסבוק כערוץ שיווקי, שלא תבינו אותי לא נכון. לעסקים קטנים זו פלטפורמה נחמדה מאוד, למרות שהיא מאבדת את כוחה בקרב הקהל הצעיר. אבל לא משנה מה, אף עסק לא יכול להרשות לעצמו להיות תלוי בערוץ שיווקי אחד וסגור – החינם הזה עלול לעלות לכם ביוקר.
ולגבי אבי לן – זה יופי שאתה מצליח לעבור על תנאי השימוש של פלטפורמה של פייסבוק ולעשות כמה לירות, אבל כשתופסים אותך – אין על מה להתבכיין, ובוודאי אין מה לנפנף במושגים לא קשורים, כמו חופש הביטוי. אין חופש ביטוי בפייסבוק. יש אתר מסחרי ועשיר, שמאפשר לאחרים לשתף מידע, תמונות וסרטונים של חתולים, והוא לא עושה את זה ממניעים פילנתרופיים. מי ששם את כל הסטטוסים שלו במקום אחד, שלא יתפלא אם יום אחד הם פשוט ייעלמו.
פייסבוק צריכה להיות הגונה ולפתח מודלים של שותפות לעמודים כמו סטטוסים מצייצים שמניבים לה הרבה תנועה והכנסות.
שטויות במיץ. פייסבוק לא צריכה לעשות שום דבר. היא מספקת פלטפורמה חינמית תמורת מידע אישי. זה הטרייד-אוף. מי שרוצה להרוויח כסף בפלטפורמה סגורה, שיעשה את זה לפי החוקים שלה.
את לגמרי צודקת. אבל אני מהמר שאבי לן ימצא מהר מאוד סל חדש להניח בו את הביצים שלו.
ובכל מקרה, סטטוסים מצייצים זה רק שם, לא חסרים עמודים דומים עם קצת פחות אוהדים. הצורך בעמוד כזה קיים ולכן חלופות ירוויחו מהירידה של מצייצים. סביר להניח שהם גם ינהגו בחוכמה כדי לא להיתפס 🙂
לא מכיר אותך, אבל קצת קשה לי להאמין שאת אובייקטיבית וחסרת פניות בנושא הזה, כאשר את משתמשת בביטויים כמו "הקוזאק הנגזל", "קונספירציה מופרעת", "אבי לן וחבר מרעיו", "אתרי אשפה ישראלים" (עם הפנייה לחורים ברשת), "עצלנות וקמצנות" וכיו"ב. אז אם את כבר מציבה את עצמך בעמדה של הטפת מוסר, אולי מתבקש איזה סוג של גילוי נאות?
כולם מדברים מהפוזיציה, עוד לא לימדו אותך? ומצד שני, לא כל מי שמעביר ביקורת חייב בגילוי נאות, אם הוא לא מייצג או קשור לצד בעניין. אני לא מייצגת אף צד – לא את התקשורת, בטח לא את אבי לן וגם לא את פייסבוק.
ולא שאני חייבת לך משהו באיזושהי צורה, אבל דווקא במקרה הזה אין שום צורך בגילוי נאות. אני לא עוסקת במכירת סטטוסים מעפנים בפייסבוק בלי לגלות את זה לקוראים שלי, אני לא עוברת על תנאי השימוש של אתרי אינטרנט של אחרים, ואני מחזיקה מספר רב של אתרי תוכן איכותיים (ולא מלאי אשפה מועתקת), שבכולם הקרדיט שלי כתוב למטה בצורה ברורה.
מעבר לזה, כל בר דעת סביר יכול להקליק על "אודות" למעלה ולקרוא עוד מידע סודי ורב-פניות אודותיי, כולל הפניות לאתרים נוספים. אבל זה כנראה קצת יותר קשה מלקשקש בקומקום על גילוי נאות, צמד מילים שאין לך מושג מה המשמעות האמיתית שלהן.
שיכנעת אותי. כנראה שמדובר סתם במקרה של פה מלוכלך ועודף אגרסיות…
אוי, לא. הוא אמר שיש לי פה מלוכלך ועודף אגרסיות. איככה אתמודד עם העלבון השנון וצח המחשבה הזה? אנה אוליך את הכלימה? יהודים, הושיעו נא!
וזכרו, ילדים – When in doubt, Ad Hominem.
אני לא בטוח שאת צודקת שסטטוסים מצייצים אינו גוף תקשורת, מבחינת השפעה, היתה לו השפעה לפעמים מהותית על סדר היום התקשורתי, ומתוך כך יש לו השפעה. לגבי השאר אני מסכים שהטעות המרכזית שלו היא הסתמכות על פלטפורמה שאינה שלו… ועל טעויות משלמים.
אני לא חושב אבל שהוא דומה לאתרי אשפה שמעתיקים תכנים…. גם לאוצרות טובה של תכנים יש חשיבות ברשת, לא רק ליצירה.
גוף תקשורת בישראל צריך לעמוד בסטנדרטים בסיסיים של אתיקה ושאר חוקים זניחים כמו זכויות יוצרים. "סטטוסים מצייצים" לא עמד בסטנדרטים האלה.
עכשיו רק תשאל את עצמך שאלה אחת – בכל פעם ש"סטטוסים מצייצים" העלה נושא לסדר היום, האם זה היה מתוך אג'נדה חברתית ורצון להגדיר את סדר היום, או שמא מישהו שילם לו בשביל זה? האם התלונות על חברות כמו HOT היו כולן אמיתיות ולגיטימיות, או שמא המתחרים שילמו כסף כדי להפיץ מידע שקרי (ואני האחרונה שאצא להגנת חברה כמו HOT)? האם אלה היו פני הדברים, או שבעצם על כל סטטוס צריך לשאול "האמנם?".
כל מילה בסלע!!!