כשאני מרצה על ניהול משברים באינטרנט, או כותבת מאמר לעסקים קטנים שיש להם פעילות אינטרנטית, אני תמיד מסבירה, שהרבה פעמים, כשפורצת סערה תדמיתית כזו או אחרת, עדיף להוריד את הראש ולהיות בשקט. זה נכון כמעט בכל מקרה שבו אומת האינטרנט מתנפלת על מישהו – בין אם זה על שטראוס-עלית בגלל מחירי פסק זמן ובין אם זה על חומוסייה דלוחה ברמת החייל, בגלל שירות גרוע.

במקרה של ענב גנד גלילי, הרי שמוטב היה לה לו היתה יורדת למחתרת לתקופה ארוכה, ויושבת בשקט, בלי לעורר מהומות נוספות. אבל יש אנשים שפשוט לא לומדים את הלקח. אמנם, במקום לריב בעצמה עם האינטרנט, היא שלחה שליחים אלמוניים שיעשו את זה במקומה, מה שרק העצים את הנזק. בפוסט הקודם שלי בנושא, סקרתי את הנסיונות להציל את התדמית האינטרנטית שלה, באמצעות שיטות SEO מפוקפקות, הכוללות פיזור מאמרים מועתקים ומועתקים למחצה באתרים שוליים באינטרנט. אם תחפשו ענב גנד גלילי בגוגל תראו שהעמוד הראשי מלא כמעט כולו בפוסטים המבקרים את ההרצאה המפורסמת, את סקירת הספרות הרצופה שגיאות ו/או את הנסיונות לתקן את התדמית שניזוקה. ומה עושים כשמשהו לא עובד בכוח? נכון, מנסים בעוד יותר כוח. וכשזה לא עובד? תובעים דיבה.

גנד גלילי תובעת, נכון להיום, 26 אנשים וגורמים שונים, ביניהם צינור לילה ועידו קינן (שמהיום יהיה ידוע בכינויו "נתבע מספר 5"). אני יודעת שאין לכם כוח לקרוא כתב תביעה בן כ-30 עמודים, אבל אתם מפסידים את אחד המסמכים הקומיים של השנה. מאחר שאני כזה טיפוס נחמד ואצילי, אצטט עבורכם פסקאות נבחרות ואיכותיות במיוחד.

כבר בסעיף 3 מספרים לנו כי "בין היתר, התובעת מתמחה באסטרטגיה ותכנון של חיפושי מידע ותכנון והשגת מידע ברשת האינטרנט (לרבות הרשת העמוקה)".

רשת האינטרנט? זה כמו המלך קינג ג'ורג'? איך מומחית במציאת מידע עושה סקירת ספרות ומצהירה שנפח האינטרנט הגלוי הוא 19 טרה? או שמקור השם Red Hat הוא ברומח הדרקון?

סעיף 33: "חומרה יתירה יש לעניין שמרבית הנתבעים התחבאו מאחורי מסכי האינטרנט וממחבואם הפריחו את דברי הבלע וההשמצה, שכפי שייראה להלן המיטו על התובעת לא רק חרפה ובושת פנים, אלא חיסלו את מטה לחמה".

איפה זה מסכי האינטרנט? גם אני רוצה כזה. וכמו כן – בכל חפירותיי וחיפושיי, לא מצאתי זכר למטה לחמה של גנד גלילי. איפה כל הפרויקטים המהוללים שהיא עבדה עליהם? איפה הבלוגים ועמודי הנחיתה, פרויקטי הפייסבוק, ה-Crawlers שהיא תיכנתה, האתר התדמיתי שלה? הכל ברשת העמוקה, כנראה.

סעיף 34 הולך די רחוק: "חבורת הנתבעים ביצעו 'אונס קבוצתי' בשמה הטוב של התובעת והותירו את התובעת והיא פגועה, מושפלת וחסרת תעסוקה ונתונה לקלס ולזלזול בכל מקום אליו תפנה".

סעיף 56: "התובעת תוסיף ותטען כי מעולם לא טענה ו/או הציגה את עצמה כמומחית לאבטחת מידע".

סעיף 168: "סדרת הפרסומים הכוללים בין היתר לגלוג על ידיעותיה, על מראה גופה, פניה וצורת התבטאותה".

הבעיה היא רק שמה שגנד גליל "יודעת" לא קשור לעובדות או למציאות. ומעבר לכך – לא נתקלתי בשום מקום שבו ליגלגו על המראה החיצוני שלה. בכלל, כל ההאשמות על כך ש"רודפים" אותה בגלל שהיא אישה הן מצוצות מהאצבע, וצצו רק כאסטרטגיית הגנה עצמית.

אז בשביל מה עוד פוסט בנושא?

מה שמעצבן יותר מהכל, זה שהכלי של "תביעת דיבה" הפך לברירת מחדל בקרב כל מי שעושה בעצמו מעשים נאלחים ונלוזים. יותר מדי קל לשכור עורך דין, לצעוק שהרגו לך את הפרנסה והשם הטוב, ולהטריד 26 אנשים, שעכשיו צריכים לפנות זמן ומשאבים כדי לענות לטענות המגוחכות האלה.

אין לי עניין אישי בענב גנד גלילי. אבל יש לי עניין אישי בחשיפת שקרים והוצאת האמת לאור. אמרתי כבר בפורומים אחרים, שמה שהרגיז אותי מלכחתילה, ויותר מהכל, היה הנזק התדמיתי שגנד גלילי גרמה לנו, אנשי ההיי-טק והאינטרנט, המומחים האמיתיים, אנשי המקצוע. התחום שלנו, באופן כללי, סובל מתדמית של חרטא וחאפריזם – משום שרוב האנשים לא מבינים על מה אנחנו מדברים, בחלק לא קטן מהמקרים. הם מרגישים כאילו הם מדברים עם מוסכניק שמורח אותם בסיפורים על בוקסות סדוקות של משולשים במכונית, ובטוחים שאנחנו לא צריכים לקחת יותר מ-800 שקל על הקמת אתר אינטרנט. ולכן, כשמגיעה מומחית מטעם עצמה ומפיצה שטויות במסווה של ידע, זה מחזק את תחושת החרטא. אז אנחנו לא עוסקים בחרטא, אנחנו עוסקים בעובדות. וכל עוד יהיו אנשים שינסו לפגוע במשלח ידינו, נעשה הכל כדי להוציא אותם מהמשחק. ואפילו לא צריך לינוקס בשביל זה.