בדיוק כמו שפול פוטס לא הצליח להזיז לי מילימטר בשנה שעברה, עם הקול האופראי שלו והסיפור העצוב על חיים אפרוריים בצלם של אחרים, ככה לא מדגדג לי הסיפור העכשווי שכולם מתלהבים ממנו – סוזן בויל.
האינטרנט כולה בריגושים – שוב תוכנית כשרונות בריטית ממוחזרת, שוב אישה מבוגרת, שוב כזו שנראה שלא ייצא ממנה כלום מלבד פדיחה, שוב סיפור חיים עצוב, שוב קול נעים לאוזן, שוב "אפילו סיימון בהלם" וקהל "נרגש". בחייכם, אתם לא חושבים שהסיפורים האלה קצת מתחילים לחזור על עצמם? אפשר להעתיק את זה מילה במילה משנה שעברה, ורק להחליף את שמו של פול בשמה של סוזן. מילא שזה מריח מבוים מההתחלה, כולל בחירת השירים והתנהגות הקהל הספונטנית, אבל הכי משעמם בעיני, היא העובדה שהכשרונות האלה לא מפילים מהרצפה. ממש לא (תסלחו לי שלא עשיתי embed, האידיוטים ביו-טיוב ניטרלו את האופציה הזו עבור בערך כל גירסה אפשרית של הסרטון). בסך הכל מדובר בעוד קלישאה דלוחה של happy end בימים טרופים.
עניין של טעם? יכול להיות.
ביאנקה ראיין, למשל, הצליחה להפתיע אותי מאוד, ובהחלט לרגש בקול נדיר, שקשה לצפות שייצא מילדה בת 11. שם, אגב, הקהל חיכה איזה 40 שניות של שירה מרשימה לפני שהתחיל למחוא כפיים בטירוף. העניין העצוב הוא, שלא יצא ממנה כלום, למרות ההצלחה המסחררת ב-America's Got Talent. היא הוציאה איזה דיסק של שירי חג מולד, הופיעה בקניונים ובטלוויזיה והתאדתה. יש כוכבי ריאליטי שהצליחו לעשות יותר רעש ממנה. סביר להניח שזה בדיוק מה שיקרה לסוזן בויל. אבל את זה ישכחו לספר לכם.
ולמה כולם "דומעים" בגלל סוזן? כי היא לא איזה כוסית? כי, אוי איזו הפתעה, גם אישה שאינה נחשבת יפה יכולה להיות כוכבת וכשרונית? איכס, הצביעות ויפיופיות הנפש. תביאו לי איזה דיימון סקוט אחד, כדי שאוכל להפסיק לפהק.
נ.ב. (18.4.2009, 23:30): ירון כהן-צמח מסביר את העניין בלשון חדה ובזרוע נטויה אף יותר משלי.
אני לא חושב שההתרגשות היא מכך שבויל ופוטס הם מוכשרים למרות שהם לא צעירים ויפים. אני חושב שההתרגשות היא מכך שהם מצליחים להגיע לתכנית טלויזיה בפריים טיים ולהוכיח את הכשרון שלהם.
זה כל כך שונה בנוף הטלויזיה (וגם, יש להודות, בנוף הקולנוע של השנים האחרונות והצגות התיאטרון למיניהן) שזה בהחלט מעורר התרגשות, מה גם שהם שרים לא רע. לפחות לדעתי.
את מתלוננת שתוכנית ריאליטי היא שטחית ומזויפת?
ברור שזה שטחי ומזויף. אבל זה גם מאד אפקטיבי.
זו מניפולציה, אבל מאד-מאד מוצלחת, חתרנית ומתוחכמת. ומגיע להם שאפו על זה.
זה ממש ממש לא חתרני ומתוחכם כשעושים את זה שנה שנייה ברציפות, בהעתק מושלם, מלבד העובדה שמדובר באישה ולא גבר.
וגם בפעם הראשונה זה לא היה מתוחכם במיוחד. זה סתם היה זול וכאילו-אלטרואיסטי אבל בעצם נצלני ומטופש.
קצת קשה להתווכח עם 12 מליון צפיות.
כדאי לחשוב וללמוד למה זה עובד כל כך יפה, למרות שלנו זה שקוף.
אני לא מתווכחת עם הפופולריות – אני מתווכחת עם מה שעושה את הסרטון הזה פופולרי.
היי, בדיוק!
ובדיוק מה שאני חוזרת ואומרת לאנשים כבר כמה ימים!
(וגם סכרין, קיטש ומלודרמה, סימולקרום ומניפולציה זולה)
כנ"ל לגבי פוטס, כולל להשתמש בדוגמא שלו.
אבל האנשים, זכרונם קצר וסף הרגש קהה, ואם לא מסמנים להם מהבמה שצריך להזיל דמעה – לא יזילו.
נו, אם את ונפשך האמנותית באמת מסכימות איתי, אני יכולה לישון בשקט 🙂
את פספסת לחלוטין את הנקודה בכל הסיפור של סוזן בויל
ראית מה היא עשתה שנייה אחרי שסיימה לשיר? חייכה וירדה מהבמה עד שהחזירו אותה.
יש פה סיפור של "חלמתי, באתי, כבשתי". וזהו.
אני גם מפקפק שהיא תישאר בתודעה הרבה זמן אחרי שהתוכנית תסתיים. היא תהיה סנסציה, כנראה תנצח, היא תוציא דיסק, ואחר כך כנראה תתאדה. זהו גורלם של כל כוכבי ריאליטי, כנראה.
הסיפור פה הוא אחר. סיפור של מישהי צנועה שלא מחפשת תהילה. היא באה להגשים חלום ורצתה לרדת מהבמה אחרי שקיבלה את שלה. זה הכל
היא לא צריכה לעשות את זה לך. היא צריכה לעשות את זה לעצמה. והיא עשתה. וזה מה שמרגש.
חוץ מזה שיש לה קול ענק….
העובדה שאתה בכלל מדבר על נקודה ופואנטה, היא האינדיקציה הטובה ביותר למלאכותיות והצורה הכל כך מעושה שבה כל המניפולציה הזו מתרחשת. אתה בטוח שיש כאן מסר, לקח לחיים, סיפור עם מוסר השכל, ואני אומרת שזה פשוט לא אמיתי, לא מרגש וקיטשי ברמות מעליבות.
והקול שלה, בעיניי, רחוק מלהיות ענק. הבעיה היא שמה שאנשים רואים זה את הקול שלה ביחס למראה שלה.
את יכולה להגיד לי מה לא אמיתי כאן?
כלומר, ברור שיש פה שכבות של מניפולציה, אפשר לנתח את זה עד לרמה של פריים צילום. אבל אחרי שמסירים את כל השכבות. מה לא אמיתי כאן? היא עצמה? הקול שלה? מה?
אני אחד שמתעב ריאליטי. מתעב זאת לא המילה. בתור מישהו שלמד קולנוע ותקשורת אני מודע לכל המניפולציות הזולות בדברים האלה ואני מנותק מזה לגמרי.
הסיפור פה זה לא הקיטש שבעיני. בשביל זה הייתי מוצא סרט עם עלילה דומה, וזה בטח היה עשוי במקצועיות רבה יותר.
יש פה משהו אחר. סוג של סטירת לחי כזאת. את לא תביני ואין לי את הכוח להסביר. מספיק שמיליונים הבינו את הנקודה.
תאמיני לי גם לציניות יש גבול.
הקול שלה רחוק מלהיות ענק? את צוחקת נכון? היא בוודאות נשמעת טוב יותר מ-99% מהחרא שנקרא היום "מוזיקה". אני כמובן מדבר על המיינסטרים הממוסחר ביותר..
אל תניח הנחות לגבי מה אני מבינה ומה לא.
ולגבי הקול – בהחלט עניין של טעם, אבל אפילו ילדה בת 11 הצליחה להוציא משהו יותר צבעוני ומרגש מהגרון שלה. אני לא אומרת שסוזן בויל אינה מוכשרת או זמרת ראויה, אני רק אומרת שהטררם סביבה מוגזם, חוזר על עצמו ולא מוצדק.
"סוזן בויל לא עושה לי את זה"
שלום
נקלעתי לכאן במקרה, ראיתי את רשימתך והתגובות ומבקש להגיב, בתקווה שלא תכעסי, על תגובתי.
כתבת בתגובה לברי:
"אל תניח הנחות לגבי מה אני מבינה ומה לא."
את צודקת ב-100%, לא ניתן לדעת מה את מבינה, זאת הבנתך.
וזאת הבנתי:
שרה בויל, לא שרה… היא דיברה עם אלוהים, חבל שלא היית שם, הפסדת.
כאשר הנשימה נעתקת והדמעות זולגות, יש לזה רק סיבה אחת, אלוהים היה שמה והיא דיברה עמו.
לגבי הילדה בת ה-11, אכן היא שרה יפה…
…אבל שום דלת לא נפתחה.
מסכים איתך לחלוטין ברי. רויטל פיספסה לגמרי את הנקודה. העובדה שהיא פשוט קמה והלכה היא זו שלדעתי הוסיפה לסיפור הזה נופך מדהים שלא היה בעבר. אשה עם קול ענק (לא יעזור רויטל) "דפקה" הופעה מהסרטים וחזרת להיות ליכלוכית ברגע, זה מרגש שלא לומר מכריח את העין להוציא קצת לחלוחית.
ואני אומרת, איציק, שעצם העובדה שאתם מדברים על "נקודה" רק מוכיחה כמה מיסגרו לכם את הסיפור ואיך האכילו אתכם בכפית. הקטע הזה בנוי בצורה כל כך מניפולטיבית, שאתם בכלל לא מבינים *איך* אפשר לא להתרגש מזה. זה לא נראה לכם "נורמלי".
ואני אומרת – זה אחלה שהתרגשתם, ואני לא פוסלת את הרגשות שלכם. אבל בעיניי מדובר בסתם משוכפל אחד גדול, שרחוק מאוד מהאותנטיות שאתם מדמיינים פה.
אם כך אני מאוד אשמח אם תוכלי להעיר את עיני מה נחשב אותנטי בעינייך. מה ייחשב למופע המזוקק מכל שכבות מניפולטיביות בקיצור היופי בהתגלמותו. לדעתי זה היה הכי קרוב ממה שלפחות הספקתי לראות בימי חיי. הנקודה שאני וברי מדברים עליה מספרת את הסיפור כולו. מי שלא רואה את הסיפור דרך אותה נקודה כנראה לא ראה את הסיפור כולו או לחילופין ירה את החיצים ואח"כ סימן את המטרה.
מציעה לך:
1. לראות את הקליפ של Paul Potts משנה שעברה ולראות אם אין שם משהו מוכר.
2. לקרוא את Simulacra and Simulation
3. להבין שלא יכול להיות שום מצב שבו משהו שמראים בטלוויזיה בפריים טיים הוא אותנטי או נקי או חף ממניפולציות. שזה עוד ניחא. אבל למחזר מניפולציות אחד לאחד – זה כבר עצוב.
4. להבין שמוכרים לך בולשיט – זה לא באמת שיש פה סינדרלה ושכל אחד עם כישרון יכול להגשים את חלומו. זה בדיוק ההיפך, אבל הסיפורים האלה יוצרים אשליה, שהרבה יותר נעים להאמין בה.
לא מצליח לרדת לסוף דעתך. לא מצליח להבין מה לא בסדר פה. האם את טוענת שהיא מבויימת? ידעו מראש שהיא כישרון אבל מכרו לנו את זה בעטיפה אחרת כדי שנחשוב שיש כאן סוג מסויים של אשלייה? האם את באמת מאמינה שאם היא הייתה גרועה היינו עושים ממנה ענין? לא מצליח להבין מה הנקודה.
או שמא את פשוט שונאצ קיטש ודמעות וכל דבר שממעורר את עור הברווז מלפרוץ החוצה. אם כך הכל מובן אל תוסיפי מילה. זה בסדר ולגיטימי. מילונים לא חושבים כמוך ויש לי תחושה שרק אחדים מחזיקים בדעה כמו שלך. גם זה בסדר.
דבר אחד אני בטוח:
1. לא מכרו לי בולשיט
2. לא רואה פה את המיחזור
3. תתפלאי אנשים מגשימים חלומות
אני מאוד מקווה שעורו של הברווז לא פורץ החוצה. יכול להיות מסוכן-משהו. אם היית קורא את הפוסט במלואו, היית רואה שכתבתי שביאנקה ראיין דווקא כן הצליחה לרגש – אז אל תטריח את עצמך עם נסיונות הפסיכולוגיה.
וכמו שציינתי, אני לא מתווכחת עם התחושות שלך או עם מה שגורם לך הנאה. אני אומרת שבעיניי ההתלהבות לא מוצדקת, שיש פה המון צביעות ("לא ייאמן שכזו מכוערת שרה כל כך יפה" – זה הסאבטקסט) ושזה גם ממוסגר ומניפולטיבי, ובעיקר משעמם וקיטשי.
"לא ייאמן שכזו מכוערת שרה כל כך יפה" זה בדיוק מה שכל כך הציק לי. לא הציגו אותה כ"תראו איזה יופי היא שרה" אלא קודם כל כ"איזה מכוערת". אני אישית הייתי ממש מתביישת שיציגו אותי ככה.
או בקיצור, היה צורך בויראלי חדש וסוזן בויל משחקת בדיוק לתוך הצורך הזה. אני בכל אופן לגמרי מסכימה איתך.
א. כדי שתהני קצת הנה משהו שאולי תאהבי יותר:
http://www.youtube.com/watch?v=7gHvATmUsSg
אין ספק שלפחות בקטע הזה יש הרבה פחות מניפולציות שקופות.
ב. אני חושב שהמקרה של סוזן בויל חורג מהמניפולציה המקורית. 12 מליון צפיות יש רק לסרטון המוביל. יש עוד כמה מליונים בסרטונים מקבילים. פול פוטס עבר את ה 50 מליון, אבל סוזן בויל רצה פחות משבוע.
ברור שהמניפולציות מעצימות את האפקט, אבל צריך משהו לעבוד איתו מראש.
הקול שלה הוא באמת לא העניין שהפך את הסרטונים להצלחה כזו (באיזו כתבה ניסו להוכיח שאם רק מקשיבים לשיר אז זה לא כל כך מרשים. אז מה?) ואם פוטס היה השכן ההוא שפוגשים לפעמים בדואר, אז בויל היא הדודה המבוגרת שיש לכולם וההפתעה, גם אם היא מניפולטיבית, מוצלחת.
אני מחבב את סיינפלד למרות שהכל מתוסרט. אני נהנה מסרטים טובים למרות שכולם כמעט כתובים על פי אותה נוסחה (3, 2, 1, תפנית בעלילה) וגם הייקו יכול להיות מפתיע למרות הנוקשות.
כך גם בריאליטי. לוחצים על בלוטות הרגש, אבל גם אם הייתי שומע אותה שרה ברכבת התחתית של לונדון הייתי נעצר להקשיב. אגב, חפשי גרסה שאיכות הסאונד בה טובה, הגרסה הפופולארית מחורבנת למדי.
[…] היא שעודף ריגוש מחולל כהות רגשית. וכך אתמול, כשקראתי את הפוסט של רויטל סלומון התחלתי להרגיש נכות חושית מכל ההתרגשות הזו שהסתובבה […]
אני מודה: אני נשאב בששון ובשמחה אל מכונת הקפיטליזם המלוקקת, אם היא מצליחה להביא אשה שעד גיל 47 חייתה בכפר סקוטי עלום-שם וטיפלה באמה ובחתולתה, אל רגע שהיא עצמה הגדירה כ"אושר".
כולנו אוהבים סיפורי סינדרלות, ועדיף לה, לסינדרלה המזדמנת, שתהיה כבר בגיל שבו נפשה יציבה דיה עד כי תדע להעריך את האלמוניות הברוכה שאליה תחזור, בלי ספק, מתישהו בקרוב.
את זאת שצבועה. ה"אנטי" ריאליטי שלך זה פוזה. אם היית שומעת אותה למשל באיזה בר קטן ולא בתוכנית ריאליטי היית מספרת לחברים שלך כמה היא מדהימה ואיזה זה יכול להיות שהיא שרה בבר קטן.
ומדובר במשהי לא מועסקת בגיל 47.
צריך לדעת להפריד בין הפקה לכישרון. הקטע שבו היא שרה זה קטע של "לא נגענו".
ומבחינת ההפקה, הטריק העיקרי שלהם הוא שהם הצליחו (בעזרתה שלה גם, אפילו אם לא בכוונה) ליצור ציפיה ל"צחוקים" ולא לכישרון אמיתי. כאילו מי חושב שמישהו שעד גיל 47 (נראת אפילו יותר) לא הצליחה להפוך לזמרת מקצועית (אפילו לא לזמרת ברים) תראה כישרון אמיתי?
מה הטענות שלך כלפי ההפקה? גם בסרטים יש "טריקים" של בימוי.
כמו שכבר הסברתי לעייפה – היא שרה לא רע אבל בוודאי לא עד כדי עילפון. מה שהאנשים אוהבים לראות פה זה העובדה שהיא אינה יפה. כמו חיה בקרקס או בגן חיות.
ואנטי ריאליטי במקרה שלי הוא מציאות – אני לא רואה טלוויזיה בכלל, כולל פלאי עולם שאת בוודאי אוהבת כמו האח הגדול.
לא ברור לי מה הקשר לסרטים ולא ראיתי שכתבתי משהו נגד ההפקה. שימי לב, אינה, תנסי לקרוא לפני שאת מגיבה.
אמרה הנעלה שבאדם, מי שכל מה שהיא רואה ועושה זה "פלאי עולם".
בכלל, אין הבדל משמעותי בין לראות קטעי יוטיוב (ולא רק קטעים מתוכניות ריאליטי, יוטיוב מלא בהרבה שטויות לצד דברים מעניינים) לראות ריאליטי בטלוויזיה, אבל מילא…
זה שהיא מכוערת אולי הסיבה שבגללה עד היום היא לא הצליחה אפילו להפוך לזמרת מקצועית. את לא מסכימה עם הטענה?
הסיבה שאנשים מחו קפאיים היא בגלל הכישרון, ויותר מזה בגלל שהופתעו מהכישרון, והסיבה להפתעה היא הגיל שלה, לא המראה. אם היא הייתה רזה ובלונדינית ההפתעה הייתה עוד יותר גדולה.
צריכת תרבות הפופ שלך כמובן לא מאפשרת לך להבין שיש זמרות, זמרים ושאר כשרונות שהצליחו בלי קשר למראה שלהם.
במקרה שלה, לו היית שומעת אותה בלי לראות אותה, לא היית מתלהבת, סביר להניח. אני לא יודעת למה היא לא הצליחה – אולי היא רק חלמה ולא ניסתה ממש, אולי היא לא זמרת מדהימה כל כך, אולי יש אלף כמוה, אולי התעשייה המרושעת עשתה נגדה קונספירציה.
הכל יכול להיות, והתיאוריה לא מעניינת – היא לא זמרת מדהימה או מעלפת, והריגושים הזולים שאת נהנית מהם בעילום שם (אח, כמה זה קל לקשקש באינטרנט בעילום שם) באמת לא עושים לי את זה.
אויי כמה מתאים לאחת כמוך לחשוב שאת מכירה את צריכת התרבות שלי על סמך הדברים שכתבתי.
וזה רק מראה שפיספסת את הפואנטה. לא מדובר בזמרת מקצועית שעבדו איתה אנשי מקצוע מהטובים בעולם אלא מדובר במישהי אלמונית, שכנאה אף איש מקצוע אפילו לא שמע אותה. ואת בטח מנסה להשוות אותה לביצועי זמרות אופרה מקצועיות או לתרבות הנעלה שאת צורכת.
במקרה הזה מיליוני "צורכי הפופ הרדודים" שמעו מה שאת לא הצלחת לשמוע, וזה קול ושמיעה מוסיקלית באמת יוצאי דופן. כישרון מהסוג שנדיר ביותר לגלות באלומני בן 47.
לגבי, לא אלמונית באינטרנט, אם כי לא בנושא הזה.
אבל את שמי הפרטי פירסמתי ושלחתי העתק לתגובה שלי למי ששלח לי את הקישור לפוסט הזה (בעקבות זה ששלחתי לו קודם לינק לקטע היוטיוב עם הזמרת הזאת).
והסיבה שהגבתי היא לא כי חשבתי שאת טועה. מותר לא לאהוב את הזמרת הזאת. כי חשבתי שאת מייצגת גישה צינית ומתנשאת, והתשובות שלך הם עוד הוכחה לכך.
כן, אבל לעולם לא נדע, כי מאוד נוח לקשקש באלמוניות ולהגיד את כל מה שרוצים – קל מאוד להתחבא מאחורי מקלדת ולהציג דעות תקיפות ונמרצות, אבל בלי לסכן שום דבר באמת.
כי לעולם לא נדע איך באמת קוראים לך, ואת תמשיכי לספר לי מי אני, מה אני יודעת ומה הגישה שלי – אבל תעשי את זה מאחורי מעטה הגנה. הכי קל ככה.
ואגב, לגבי סוזן בויל, היא היתה כל כך מוצלחת שאף הוקלטה והשתתפה בדיסק צדקה עם השיר Cry Me a River, כבר ב-1999. אני בטוחה שהדיסק נגנז בכספת על ידי כמה אנשים מרושעים שלא רצו שהיא תצליח כי היא מכוערת.
רויטל,
ברוב המקרים, אני הראשונה להצטרף לקולות הציניים שמאסו במניפולציות זולות של תוכניות מהסוג הזה, שעושות הכל כדי ליצור מסחטת דמעות ורגשות היסטרית מכל סיפור סינדרלה-כביכול.
אבל אפילו ציניקנית כמוני הצליחה להתרגש מהסיפור של סוזן בויל, וזה מכמה טעמים. ראשית, כמי שעברה בעצמה שנים רבות של פיתוח קול מקצועי, ניכר שמדובר באישה עם כישרון של ממש. ייתכן שאת לא אוהבת את גוון הקול שלה, ואין ספק שההופעה החיה שלה לא היתה מושלמת (לא כל אחד יכול להיות פברוטי, מה לעשות), אבל היא שרה במקצועיות שלא היתה מביישת כוכבות ענקיות של מחזות זמר בברודוויי, וכל זה בלחץ אדיר של הופעה מול קהל שהיה בתחילה עוין, ופאנל שופטים שהיה עוין לא פחות. היא מוכשרת, מאוד. גם אם היא לא הזמרת המוצלחת ביותר ששמעת בחייך, זו שירה איכותית ביותר שראויה לשבחים.
שנית – צפיתי בלא מעט ראיונות ביוטיוב שנעשו על-ידי ה- BBC, רשתות טלוויזיה אמריקניות וכדומה. סוזן נראית בהחלט המומה ומבוישת מכל ההמולה שסביבה, ואני לא קוראת מחשבות ולא יכולה לומר לך אם זו העמדת פנים, אבל לא נראה לי שזו צניעות מזויפת. נראה שזו באמת אישה פשוטה מכפר סקוטי, שחיה חיים שקטים וחסרי אירועים עם החתול שלה, ופתאום כל העולם נפל לה על הראש. וכל זה התרחש לא בגלל שהיא הזמרת הטובה בתבל, אלא בגלל שהיא זמרת בהחלט טובה, ושהיה לה האומץ – עם המראה המשונה (יש שיגידו, מכוער) שלה, המניירות המצחיקות וכל הבוז שהיה צפוי לה – לעמוד מול קהל ענק ולשיר. נראה לי שלזה אנשים מתחברים יותר מכל – לאומץ הלב. ואולי אני לא צינית מספיק, אבל אני מאמינה לזה.
שלישית ואחרונה… אנחנו חיים בתקופה של חדשות רעות, אסונות כלכליים ואחרים, ואנשים התרגלו לטרגדיות. הסיפור של סוזן הצליח להפיח מעט תקווה ושמחת חיים באנשים בתקופה רוויית קשיים. לדעתי, זה יכול להסביר לא מעט את העובדה שכולם רוצים לשאוב קצת עידוד מהסיפור הזה, ואין בזה כל רע. אני יודעת שאותי אישית זה עודד בתקופה קשה. אז למה לא, בעצם?
לסיכום, סוזן בויל לא עושה לך את זה, וזה לגיטימי לגמרי. אבל לי היא כן עושה את זה, ואולי גם זה לגיטימי?… 🙂
אם יש משהו שמרגיז אותי בכל הסיפור הזה, אגב, זו לא התגובה של הקהל הרחב, אלא התגובה של כוכבים הוליוודיים שונים, כמו דמי מור ואשטון קוצ'ר ודומיהם. בזה יש צביעות וציניות לדעתי, באהדה המתנשאת שלהם כלפי סוזן. אבל זה כבר לדיון אחר.
אני לא חושבת שהציניות היא של קולות המחאה. הציניות היא דווקא באלה שממסגרים את הסיפור הזה.
ובנוסף, אני חושבת שהאהדה המתנשאת היא גם, ובעיקר, מהציבור הפשוט. קבלה מזויפת. עושים לה טובה שעושים ממנה סינדרלה. מעין הפוך על הפוך של פוליטיקלי קורקט.
ובוודאי שכל אחד זכאי לדעתו ולריגושיו, וידעתי טוב מאוד שהפוסט הזה יעורר אנטגוניזם, אבל זה גם לגיטימי 🙂 חוץ מהטרולים, כמובן.
רעה רעה רעה. לא יפה להשתין ככה על מדורת השבט.
בקשת.
וממך הייתי מצפה לשפריץ הרבה יותר גדול 😛
זה מספיק גדול?
http://cafe.themarker.com/view.php?t=989960
ועל זה אמרו משוררים: "אתה הגדול מכולם".
נכון, מפעילים עלינו מניפולציה, כל פריים נעשה תוך מחשבה על רייטינג ועל איזה תגובה רגשית הוא יעורר. ונכון שזו לא הפעם הראשונה…
ועם זאת הסיפור מעלה על פני השטח כמה נקודות חשובות ומהותיות עבור רבים מאנשי העולם.
-לרבים מאיתנו נמאס מהסגידה לנעורים, מהעובדה שכבר אי אפשר להזדקן בכבוד, מכך שבגיל 40 כבר רצוי שתזריקי בוטוקס כדי להיות שווה משהו.
כולנו נזדקן, זה חלק טבעי מהחיים וקורה מהר יותר ממה שאפשר לדמיין בגיל 20
אז כן, זה יפה ומרגש לראות מישהי שמצליחה לחדור ללבבות בגיל 47
-רובנו לא כל-כך יפים, החברה המערבית והטלביזיה דוחפים לנו לראש שאנחנו חייבים להראות טוב, מה שמותיר את רוב אוכלוסיית העולם במצב של תסכול מתמשך מכך שהם לא עומדים בסטנדרטים.
אז כן, זה יפה ומרגש לראות מישהי שמנמנה ומכוערת שמצליחה לחדור ללבבות.
-כולנו מלאי חלומות כשאנחנו צעירים, רובם המכריע לא מתגשמים.
רוב האנשים מוותרים כשהם מתבגרים, וחיים את חייהם האפורים והמשעממים ורק מייחלים לקצת שקט מסערות וקשיי היום יום.
אז כן, זה מעורר השראה לראות מישהי שממשיכה לחלום בגיל שהרוב כבר מוותרים.
ייתכן שתפתרי אותי כזקן מכוער וממורמר שמאוהב בקיטש.
יכול להיות שתצדקי 🙂
תקראי לזה קיטשי, מאוס ופטתי זה לא ישנה את העובדה שלראות אישה שהחיים הוכיחו לה שאפשר להפוך ביום אחד מברווזון מכוער לברבור עם קול מדהים, גורם להתרגשות והתלהבות בקרב בני האדם.
אדם לא חייב להיות יפה ומצליח כדי להוכיח את כישרונו.
רוצה להמשיך את הויכוח במקום שבו את אנונימית ואני לא? בבקשה (רק צריך להירשם כדי להגיב):
http://www.salnews.com/forum/viewtopic.php?f=2&t=7313
(זה פורום אופ-טופיק של פורום כדורסל)
צודקת אני איתך