יצא לי לצפות לאחרונה בשני סרטים תיעודיים על מוזיקה, שעוסקים באותו נושא בדיוק – סטודיו הקלטות. לאחד מהסרטים חיכיתי זמן מה לאחר שראיתי את הטריילר המרשים שלו, ועל אחד בכלל לא ידעתי, עד שנתקלתי בו במקרה. הסרט שחיכיתי לו היה דווקא זה שאיכזב אותי – Muscle Shoals. לכאורה, אלה שני סרטים זהים – המספרים את הסיפור של סטודיו, מוזיקה ואנשים. אבל Muscle Shoals הוא סרט אפור ומשעמם, מלא נסיונות האדרה עצמיים, ולמרות (ואולי בגלל) שורת הזמרים והאמנים הענקיים שמופיעים בו, הוא פשוט לא מוצלח ולא אמיתי, אלא נראה כמו פרומו נוצץ לסטודיו ולפועלו.

הסרט שבו נתקלתי במקרה הוא Sound City, סרט בבימויו של דייב גרוהל, מייסד פו פייטרס וגם המתופף של נירוונה לשעבר. לא מחזיקים מגרוהל מתופף על, אבל אין ספק שהוא עשה הרבה מאוד דברים במוזיקה האמריקאית, והוא מעין Jack of all trades בתחום. עם זאת, קצת גירדתי את הראש כשראיתי שזה סרט הבכורה שלו כבמאי. היססתי, אבל החלטתי לנסות. ונהניתי מכל רגע.

Sound City מספר את סיפורו של סטודיו ההקלטות בעל אותו שם, שהוקם בוואן נייס, קליפורניה. וכמובן, זה לא סיפור על סטודיו או מכשירי הקלטות (למרות שהסרט כולל דיונים מעמיקים בעניין האנלוגי והדיגיטלי, וכניסתם של המחשבים לעולם המוזיקה), אלא סיפור על אנשים, וסיפור על מוזיקה שמהווה חלק משמעותי מהחיים של הרבה מאיתנו. שכן, לא רק פליטווד מאק וניל יאנג הקליטו שם, אלא גם Rage Against The Machine  ולא אחרת מאשר להקת נירוונה. מקום חם בלב במיוחד שמור אצלי עבור נירוונה, וכתבתי על כך בעבר בבלוגים אחרים שלי. אין ספק שגרוהל מציג את ההיסטוריה מהפוזיציה, אבל עדיין, יש לנירוונה תפקיד מרכזי בסיפור על הסטודיו הזה, שממנו יצאו כמה מהתקליטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם. גם כאן, שובר את הלב לראות את קורט קוביין ולשמוע אותו, בקולו הסדוק, מקליט את Something in the way.

הסרט הוא טוב לא רק בגלל הסיפור המוזיקלי, אלא כי הוא נותן תחושה אמיתית – של אנשים אמיתיים שמספרים את הסיפור שלהם, סיפור שאינו רצוף בפרחים ו-LSD, אלא בהרבה קשיים ומכשולים, סימני שאלה ונפילות על הפנים (וגם חתולים וכלבים שהסתובבו חופשי בסטודיו).

המגע האישי של גרוהל והקרבה שלו לנושא עושים חסד עם הסרט ולא פוגעים בו. גרוהל עושה משהו מאוד מגניב וסנטימנטלי בסרט, ומנסה להראות שאפשר להתקדם אל העתיד תוך שימוש באלמנטים מן העבר. הוא נוסטלגי מצד אחד, ועם מבט בטוח קדימה אל העתיד, מצד שני. גרוהל מראה בסרט תהליכים אמיתיים של יצירת מוזיקה מאפס, פרצי השראה מרתקים שמתרחשים בין אנשים שמוזיקה היא החיים שלהם, וזה מרתק ונפלא ועושה חשק לעוד – עוד מוזיקה, ועוד סרטים כאלה של דייב גרוהל. לכו תלחצו Play. כדאי לכם.