קניית מוצרים ב-eBay אינה דבר חדש עבורי. אני עושה את זה כבר הרבה שנים, עוד לפני שכל דביל פתח פה קורס "כך תמכרו באי-ביי בהצלחה מרובה ואני אעשה עליכם גם כמה לירות". זה מאוד כיף לקנות באי-ביי, והרבה פעמים התחושה היא כמו להסתובב בשוק הפשפשים הגדול ביותר בעולם, רק בלי האבק וקורי העכביש.

זה המקום הטוב ביותר להשיג דברים שאין בארץ, ועוד יותר כיף למצוא בו מציאות זולות, שהמקבילות שלהן פה בישראל עולות במאות אחוזים יותר (כי היבואנים למדו שאפשר לדפוק אותנו על בסיס קבוע).

ועכשיו החלטתי לעבור גם לצד השני – המכירות. יש לי כל כך הרבה שטויות בבית, שבהחלט הגיע הזמן להיפטר מהן. ומה דרך יותר טובה מאשר לארוז אותן, לשים עליהן בולים ולשלוח לאיי פיג'י. או משהו. זה די קל לקנות באי-ביי, אבל אני חייבת לציין שלמכור זה כבר הרבה יותר מורכב. יש הרבה סעיפים למלא, טקסטים שצריך לחשוב עליהם, תמונות להעלות ושיקולים כלכליים הרי גורל – האם אני רוצה עוד תמונה במחיר של 15 סנט, או שאולי הדגשה בדולר וחצי? הבחירות של החיים כל כך קשות!

זה גם הרבה יותר ממכר, להיות בצד המוכר. זה גורם לרפרושים בתדירויות גבוהות מהרגיל, לתהיות ולפנטזיות נוסח סרטים אמריקאיים קיטשיים, בהם מתנהלת מלחמת מחירים חסרת תקדים בין עשרות גולשים שרוצים לקנות את הג'אנק שיש לי להציע. בינתיים הצעתי למכירה בולים, חבילת קלפים של הארי פוטר (אפילו אל תשאלו) ואיזה שעון שאין לי מה לעשות איתו. אני די בטוחה שזה לא יהפוך אותי למיליונרית, אבל אם זה לפחות יכסה חלק מהקניות שלי ב-eBay, כבר עשיתי משהו טוב.

Long live PayPal!

נ.ב. לא סביר שבעוד חצי שנה תראו כתבה עליי במדור משועמם של עיתון כלכלי משעמם, בה אני מספרת איך התחלתי מלמכור זבל והיום אני אימפריית זבל. אבל מצד שני, יש לי פה מגזין מחשבים משנות ה-80. זו בהחלט יכולה להיות הפריצה שלי!