אתם כלום בלעדיי – מדריך מקיף למחשבים ביתיים מאת פרנק הרברט

לפני כמה שנים טובות פיניתי כמות גדולה מאוד של ספרים סטנדרטיים מהבית, כי פשוט לא היה מקום יותר. את החשובים שבהם החלפתי בגירסאות קינדל, ואת אלה שלא אהבתי, פשוט העפתי. אני לא אוהבת לזרוק ספרים, אבל מה לעשות, ובמהלך השנים הם מצטברים לכדי מסה עצומה, שמקשה מאוד מעבר דירה ועושה הרבה בלאגן בעיניים. אני גם…

להמשך קריאה

1977 והשילוש הקדוש של המחשבים האישיים

1977 היתה שנה חשובה מאוד. קודם כל, אני נולדתי בה (ואני אף חוגגת יום הולדת 40 בעוד 4 ימים בדיוק!), ולכן כבר מדובר בשנה בעלת משמעות היסטורית היסטרית. היו גם כמה אירועים ועניינים שוליים נוספים בשנה הזו. אחד מהם היה השקתם של שלושה מחשבים אישיים איקוניים, שהיוו פריצת דרך משמעותית בעולם המחשוב. מגזין Byte הגדיר…

להמשך קריאה

מסכי פתיחה של משחקי Apple ][e

איפשהו, אי שם, היו אנשים שפרצו משחקי מחשב בגיל 12. למיטב ידיעתי, אליהם לא באה המשטרה הביתה. מי ששיחק אי פעם ב-Apple ][e (עדיין המחשב האישי הטוב ביותר שנוצר אי פעם), הכיר היטב את מסכי הפתיחה של המשחקים, רובם ככולם כללו את המילים "Cracked By". אני לא יודעת אם היה אפשרי בכלל לרכוש משחקים לאפל…

להמשך קריאה

טירת הנאצים – אז ועכשיו

אין ספק שמשחקיות של משחק אינה תלויה רק בגרפיקה. להיפך – כמה מהמשחקים הטובים והפופולריים ביותר בהיסטוריה עבדו על גרפיקה בסיסית ולא מתוחכמת, כמו טטריס או אפילו האחים מריו בגירסת ה-8 ביט. טירת הנאצים (Castle Wolfenstein) התחיל את דרכו כמשחק ל-Apple II וכבר אז נחשב לאחד המשחקים המורכבים והממכרים. אני זוכרת את עצמי יושבת ומסתכלת…

להמשך קריאה

רצח במשחקי מחשב

הטיעון מעורר-הפיהוק לפיו משחקי מחשב גורמים לאלימות בקרב ילדים לא מאוד מעניין אותי. שיחקתי במשך תקופות ארוכות במשחקים אלימים, מטירת הנאצים ב-Apple IIe ועד God of War, מדיאבלו 2 ועד The Last Stand וטרם היכיתי למוות קבצן או רצחתי חבר קרוב. למעשה, רוב חובבי משחקי המחשב שאני מכירה, הם חננות ברמה של "איכס, דם" –…

להמשך קריאה