1977 היתה שנה חשובה מאוד. קודם כל, אני נולדתי בה (ואני אף חוגגת יום הולדת 40 בעוד 4 ימים בדיוק!), ולכן כבר מדובר בשנה בעלת משמעות היסטורית היסטרית.

היו גם כמה אירועים ועניינים שוליים נוספים בשנה הזו. אחד מהם היה השקתם של שלושה מחשבים אישיים איקוניים, שהיוו פריצת דרך משמעותית בעולם המחשוב. מגזין Byte הגדיר אותם כ"שילוש הקדוש של 1977".

היו אלה Apple II, קומודור PET ו-TRS 80. כל אחד מהם נמכר במיליוני יחידות והיה אבן דרך ייחודית בעולם המחשוב האישי, שעדיין היה נחלת כמה משוגעים לדבר בסוף שנות השבעים.

Apple II

“Apple II” by Marcin Wichary is licensed under CC BY 2.0

האפל II היה יורשו של האפל I, שכ-200 יחידות שלו נמכרו לפני שסטיבן ווזניאק וסטיב ג'ובס החליטו לפתח את הגירסה הבאה. המחשב נמכר בנפרד מהמסך. מערכת ההפעלה המקורית היתה בייסיק, שלאחר מכן שודרגה ל-Apple DOS גירסה 3.3. המחשב תמך בקלטות וגם בדיסקטים 5.25". אולי התכונה החשובה ביותר של המחשב, היתה היכולת שלו להציג גרפיקה צבעונית, מה שגם הביא לשינוי בלוגו החברה, שעוצב מחדש כדי שיכיל את צבעי הקשת.

עם השקת ה-Apple II, ווזניאק כתב במאמר במגזין Byte: "מחשב אישי צריך להיות קטן, אמין, נוח לשימוש ולא יקר". נראה שהפילוסופיה של אפל לא השתנתה הרבה. אה, כן, חוץ מהמחיר.

במאמר משנת 2011, טענה ד"ר ג'סי אדמס שטיין, מומחית להיסטוריה בעיצוב, כי ה-Apple II היה המחשב הראשון שעשה את המעבר מ-"מכונה" ל-"מכשיר ביתי" ובעצם סלל את הדרך לכניסתו של המחשב לכל בית.

מחירו הגבוה של המחשב (כ-1,300 דולר) גרם לכך שה-Apple II דישדש במכירות לעומת שני המחשבים המובילים האחרים, עד 1979, שאז עקף את ה-PET של קומודור במכירות. האפל נדחק למקום ה-4 לאחר שאטארי השיקה את האטארי 8 ביט שלה.

למרות מכירות לא מרשימות בהתחלה, היה לאפל II אורך חיים מדהים – כ-8 שנים. המחשב נמכר בכ-2.1 מיליון יחידות עד 1985 ועד הפסקת הייצור שלו, בשנת 1993, נמכרו כ-4 מיליון יחידות.

יש הטוענים, אגב, שה-Apple ][e היה המחשב האישי הטוב ביותר שיוצר אי פעם…

Commodore PET

צילום: Rama, Wikimedia Commons, Cc-by-sa-2.0-fr

ה-PET (ראשי תיבות של Personal Electronic Transactor) עוצב על ידי מהנדס אמריקאי. המחשב כולו (המעבד, המוניטור והמקלדת, וגם כונן הקלטות) היווה יחידה אחת בתוך מעטפת מתכת, והיה להיט בארה"ב וקנדה, במיוחד בשוק החינוכי.

כרונולוגית, ה-PET היה המחשב האישי השלישי שהוצע לשוק הצרכנים, אחרי האפל וה-TRS-80. המודל הראשון נקרא PET 2001, הוא עבד על בייסיק והציע תצוגה מונוכרומטית. למרות הצלחתו של המחשב, המשתמשים התלוננו לעתים קרובות על מקדלת הצ'יקלט הקטנה והלא-נוחה, שהמקשים בה גם נטו להישחק ולהימחק. בגלל הבעיה הזו, יוצרה עבור המחשב מקלדת חיצונית שנמכרה בנפרד.

הקומודור PET נמכר בכמיליון יחידות – ולמעשה היה המחשב הכי פחות נמכר מבין מחשבי השילוש הקדוש של 1977.

TRS-80

צילום: Dave Jones (CC BY-SA 4.0)

ה-TRS-80 עוצב על ידי חברת טנדי (רדיו שאק). למרות שהוא היה דומה לאפל II מבחינת חומרה, התמיכה הקמעונאית של רדיו שאק הבטיחו לו יתרון תחרותי משמעותי מבחינת מכירות, כמו גם העובדה שכונן הקלטות והמסך הוצעו במחיר נמוך בכ-50% לעומת אלה של אפל.

ניתן היה להרחיב את הזיכרון של המחשב עד 48KB (נפח מרהיב שאפשר לאחסן בו היום תמונה ממש קטנה). הוא התגאה במקלדת QWERTY מלאה ביחד עם קומפקטיות נוחה לשימוש, עבד על בייסיק וניתן היה להשתמש בו באמצעות כונן קלטות או כונן דיסקטים 5.25", שיוצר על ידי יצרנים חיצוניים. עד 1979 היה למחשב הזה את היצע התוכנות הגדול ביותר לעומת כל המחשבים האישיים האחרים של אותה תקופה.

בניגוד ל-Apple II, שהיה בתוך מעטפת מתכתית, ה-TRS-80 ישב בתוך קייס פלסטי והכבלים שלו היו בחוץ, מה שגרם לכך שהוא לא עמד בתקנות של ה-FCC לגבי הפרעות שידור רדיו.

כ-1.5 מיליון יחידות של המחשב נמכרו עד הפסקת הייצור שלו, ב-1981.