אחרי שש שנים, רשת אפלה שלא קיימת, נפיליזם, אטלנטיס והמון המון לינוקס, הגיעה לסיומה הסאגה הארוכה של ענב גנד גלילי (הידועה גם בכינויה "עגג"), שתבעה את האינטרנט ונאלצה לקפל את הזנב בלי כלום ביד, מלבד קרנל בלוי.

הטירוף הזה התחיל בדצמבר 2013, עת העבירה גלילי הרצאה מגוחכת וחסרת כל בסיס באיגוד האינטרנט הישראלי, הרצאה שצולמה והועלתה במלואה לרשת. ההרצאה התיימרה לעסוק בנושאים אינטרנטיים חשובים כמו הרשת העמוקה ומידענות, אולם כל קשר בינה ובין המציאות והעובדות היה מקרי בהחלט. עד כאן מדובר בסיפור לא מעניין בעליל, שהיה יכול להסתיים שם. אולם, מכיוון שההרצאה נחשפה באינטרנט, האנשים שאשכרה מבינים בתחום לא היו יכולים לשבת בשקט.

ההרצאה נותחה ופורקה מכל כיוון אפשרי ונמצאו בה יותר טעויות מעובדות נכונות, פחות או יותר. השרלטנות זעקה מכל פינה אפשרית, בהרצאה שהתבססה על מאמרים דמיוניים ושקפים מאתרים סאטיריים, והועברה על ידי אישה שהעמידה פני מומחית בתחומים שאין לה בהם שמץ של מושג. בדיעבד הסתבר שהיא עשתה זאת במשך שנים – מכרה סחורה פגומה ולא נתנה על זה את הדין.

אתרע מזלה והיא נפלה לידיים של אנשים שאכפת להם מהתחום שבו הם עוסקים. בזמנו כתבתי על זה בבלוג: "התחום שלנו, באופן כללי, סובל מתדמית של חרטא וחאפריזם – משום שרוב האנשים לא מבינים על מה אנחנו מדברים, בחלק לא קטן מהמקרים. הם מרגישים כאילו הם מדברים עם מוסכניק שמורח אותם בסיפורים על בוקסות סדוקות של משולשים במכונית, ובטוחים שאנחנו לא צריכים לקחת יותר מ-800 שקל על הקמת אתר אינטרנט. ולכן, כשמגיעה מומחית מטעם עצמה ומפיצה שטויות במסווה של ידע, זה מחזק את תחושת החרטא. אז אנחנו לא עוסקים בחרטא, אנחנו עוסקים בעובדות. וכל עוד יהיו אנשים שינסו לפגוע במשלח ידינו, נעשה הכל כדי להוציא אותם מהמשחק".

ענב גנד גלילי תובעת את האינטרנט

התגובה האינטרנטית הסוערת לא איחרה לבוא. מעבר לביקורת שחטפה גנד גלילי, היא זכתה גם לקיתונות של לעג בפייסבוק ובטוויטר. לימים, ביטויים ומשפטים מההרצאה שלה קיבלו מעמד של ממים וקלישאות אינטרנטיות, כבוד שלא בטוח בכלל שמגיע לה. אבל ככה יוצא כשמדברים שטויות. היא זכתה גם לאייטם ב"צינור לילה". גנד גלילי, במקום לקפל את הבסטה ולהיעלם לתהומות השכחה בשכבה 8 באינטרנט, החליטה לעשות את המעשה המטופש ביותר האפשרי, והגישה תביעת דיבה (או יותר נכון, תביעת השתקה) נגד 26 אנשים כמעט רנדומליים לחלוטין. חלקם אמנם היו אנשי תקשורת, כמו החבר'ה של צינור לילה, אבל רוב הנתבעים לוקטו באקראיות, וכל חטאם היה שהעבירו ביקורת ואף לעגו להרצאת השטויות של גלילי. באופן לא מפתיע, היא כנראה לא שמעה על אפקט סטרייסנד.

התביעה של גלילי היתה מופרכת מהיסוד, בדיוק כמו ההרצאה שלה, והטענות שבה היו דרמטיות, מוגזמות ודביליות. זה לא שינה את העובדה ש-26 אנשים היו צריכים לפנות זמן, כסף ועצבים כדי להתמודד עם השיט הזה.

בהישמע דבר התביעה, אומת האינטרנט והתנועה לזכויות דיגיטליות נזעקו להגנת הנתבעים, בקמפיין מימון המונים שהשיג את מטרתו ואף עבר אותה תוך ימים ספורים. המסע הארוך לניצחון החל.

עקבתי בעניין אחרי הסיפור, משום שהייתי מעורבת בו מלכתחילה (עד היום יש מי שתוהה למה אותי היא לא תבעה…), ומשום שיהונתן קלינגר, חברי הטוב, היה ממובילי ההגנה של הנתבעים. עזרתי בכל מה שהייתי יכולה, כולל חפירות וחיפושי מידע ומעקב תדיר אחרי פועלה של גנד גלילי ברשת.

ענב גנד גלילי הפכה לשם נרדף לחוסר מקצועיות, חוסר הבנה ושרלטנות. בשלב כלשהו היא שינתה את שמה לנב גל, בניסיון להתנתק מהתדמית האיומה שיצרה לעצמה. ומה היא עושה היום? היא מלמדת ילדים בבתי ספר ומעבירה הרצאות שלגמרי לא ברור אם יש לה את הידע להעביר, ועוד תחת מטרייה אקדמית. נראה ששינוי השם עזר לה בניסיון למחוק את העבר, או שפשוט למי שמקבל את ההחלטות החינוכיות האלה לא ממש אכפת, שזה מאוד מצער. שרלטנית נשארת שרלטנית, גם אם היא החליפה שם וברחה לאטלנטיס.

לא אכנס לפירוט כל הדיונים המשפטיים, משום שגם לא הייתי בכולם, אבל הנוכחות בחלק מהדיונים בתיק הזה היתה מרתקת ומלמדת. פלא בעיניי שמערכת המשפט שלנו בכלל עומדת. הכל נסחב, נגרר ונמרח, הדיונים נקבעים בהפרשים של חצי שנה, הקלדניות לא תמיד יודעות לאיית כמו שצריך והשופט, כך היה נראה, לא הבין חלק ניכר מהטיעונים והוויכוחים על דברים מוזרים כמו ממים, כתובות אייפי ופאקינג הווב של מריאנה. עורכי הדין מטעם ההגנה היו מבריקים ומדהימים, אחד אחד. הם פירקו את הטיעונים של גנד גלילי ולא הניחו לה לרגע. כל מילה שהיא כתבה בתביעה, כל קשקוש שהיא אמרה, כל טענת שווא ושקר, כל טעות בהרצאה – הכל הועלה לדיון ונבחן ונשאל ופורק לגורמים.

גנד גלילי הבינה מהר מאוד שבעובדות היא לא תנצח פה, ומשכה שוב ושוב את הדיון והעדות שלה לכיוון האישי. היא התפרצה פעמים רבות על עורכי הדין החוקרים, טענה כי נגרם לה נזק בל ישוער ובוצע בה אונס אינטרנטי, אמרה שהיא היתה במצב נפשי כה ירוד עד כי חבריה נאלצו להאכיל אותה ולרחוץ אותה ועוד ועוד. זה לא עזר לה, והיה נראה שהיא מקבלת רמזים שאין לתביעה הזו שום סיכוי וכדאי לה לסגת. לקח לה שש שנים להבין את הרמז, והיום זה נגמר.

הצדדים הגיעו להסכמה, במסגרתה תהיה קבלה בפועל של טענות הנתבעים, ומנגד ויתור על תשלום הוצאות מצדה של גנד גלילי. כלומר, ביהמ"ש דחה את התביעה של גנד גלילי ומשחרר את כל הנתבעים מהסאגה הזו. פסק הדין חסוי, אז תצטרכו למצוא אותו בעצמכם.

אני אמנם מדברת מהפוזיציה, אבל מדובר בניצחון גדול ומשמעותי לכל מי שהיה מעורב בסיפור הזה. השרלטנות והשקרים הפסידו, תביעת ההשתקה הושתקה, והאמת והאינטרנט ניצחו. חבל שזה לקח כל כך הרבה זמן, אבל יש מלחמות ששווה להילחם בהן, ולא משנה בכמה שכבות צריך לעבור בשביל זה.