חיה באינטרנט 24 שעות ביממה
קודם כל, שיעורי בית, לאלה מכם שאינם חלק מביצת הבלוגרים הישראלית (שהיא אחלה ביצה. זה פשוט כינוי, אל תקחו ללב): קראו את כתבתו של עידו קינן על איך מקאן אריקסון קונים בלוגרים בנזיד עדשים וכמה לירות. קראו את הפוסט של יהונתן קלינגר, מכובדי וכל זה, בעניין קוד אתי לבלוגרים. סיימתם? בטח שלא. רובכם אפילו לא…
נו, רבע שעה של פרסומות לקהל שבוי זה כבר מזמן לא מספיק. הצופים רוויים, הם באים לקולנוע אחרי שראו כבר את כל הפרסומות בטלוויזיה, הם לא קולטים את המסרים. אז מה עושים? מתקרצצים עוד יותר. במקום להסתפק ב-3 פרסומות שונות לאותו בנק, מנג'סים בדרך אינפנטילית אחרת. הופכים את הפרסומת ל"אמיתית". בסוף הפרסומת לבנק, ה"בנקאי האישי"…
אחת הפרסומות הדוחות והמשעשעות שראיתי לאחרונה – מדובר בנייר טואלט ממוחזר ובקידום המודעות לצורך לחסוך ולמחזר. או בעברית – נייר טואלט מהתחת. הקליקו להגדלה (מקור)…
משקל זה נושא רגיש אצל די הרבה אנשים. ונשים. ובכלל. לא נהוג לשאול מישהו "כמה אתה שוקל", ובוודאי לא נהוג לשאול מישהי "כמה את שוקלת" – אלא אם כן אתם רוצים לחטוף סטירה או סתם לאבד את הדייט שלכם. משקל זה פרט די אינטימי, שבדרך כלל חולקים אותו רק עם אנשים קרובים, או בתוכנית ריאליטי…
הנסיונות של חברות מסחריות להשתמש ברשתות מסחריות כמקום לקמפיינים ובאזז (מילה מתועבת) הם, ברוב המקרים, די עלובים ומעוררי רחמים. הקמפיינים חוזרים על עצמם, המשתמשים לא באמת מתחברים למותג או מנהלים איתו שיחה וכל השטויות האלה, וזה פשוט עוד צינור לעשיית רעש ובזבוז כסף. מצד שני, לעתים נדירות יש גם הברקות. ברגר קינג הצליחה להציג אחת…
לפני שמצקצקי הלשון יתחילו לעשות צק צק צק, אקדים ואומר שברור לחלוטין שההבדלים בין קריסת הבורסות העולמיות ובין הידרדרותו הקשה של אתר חדשות חברתי הם גדולים ומשמעותיים, בעיקר בכל הקשור להשפעה על החיים של כולנו. ובכל זאת – בועה זו בועה זו בועה, וקנה המידה שלה בכלל לא משנה. יש הרבה קווי דמיון בין בועה…