ראשית כל, גילוי נאות: אני עוסקת בהקמת אתרים לפרנסתי, או חלק מפרנסתי. מצד שני, זה לא היה משנה הרבה את הפוסט הזה לו הייתי מוכרת נקניקיות (ממממ, נקניקיות) בדוכן ברחוב.
ולהלן הפוסט עצמו:
האמת היא, שאין לי סיבה אמיתית להיות מופתעת. כל יום אני נתקלת באתרי אינטרנט שהם יצירות מופת של שנות ה-90 במקרה הטוב. אתרי אינטרנט שאנשים וחברות גדולות משלמים עליהם סכומי עתק ומקבלים שירות שהוא אפילו לא שירות דוב. מקסימום שירות דובי.
מעשה שהיה כך היה (בפוסט זה לא יצויינו שמות).
לקוח מגיע אליי במטרה שאערוך מחדש את כל האתר שלו. התוכן באתר אכן זקוק לעבודה. למרות העובדה שהתוכן הוא המלך, במקרה הזה לא בטוח שתוכן איכותי לבדו ישפר את מצבו העגום של האתר, שנבנה על ידי חברת הקמת אתרים שמעולם לא שמעתי את שמעה (ולצערי שמעתי די הרבה בשנתיים האחרונות).
מאיפה נתחיל? העיצוב – מילא תבניתי, אבל מכוער וחובבני. ציון אפס בשימושיות, אפיון ומבנה. ממשק משתמש בינוני מינוס במקרה הטוב. תפריט שבקושי אפשר להבין ממנו במה עוסק האתר. Header שבלוני שראיתם ב-200 אתרים אחרים. טכנולוגיית פיתוח אתר שעבר זמנה.
התוכן – ככל הנראה הוזן על ידי הלקוח. ניחא, אפשר לעשות הכל מחדש.
מערכת ניהול התוכן – זוועה אמיתית. משהו חובבני ומגוחך, שלא מגרד את הקרסוליים של וורדפרס בגירסה הראשונה שלה. אין גישה ל-HTML, אין אפשרות הזנת תגיות מטא, אי אפשר לגעת בקוד. אפשרויות עריכה WYSIWYG מוגבלות עד אימה – בלי כותרות (כל ה-H למיניהן). אי אפשר להטמיע סרטונים. מערכת כבדה, מסורבלת ו(כמובן) לא עובדת על פיירפוקס.
הלקוח שילם במיטב כספו על אתר גרוע שקשה מאוד לנהל לאחר מעשה. אין לו שום כלי סטטיסטי לנתח את הטראפיק באתר ובאמצעותו לשפר, לעדכן ולהדק את התוכן. אפס נוכחות בגוגל. האתר בכלל יושב על סאב-דומיין של החברה שהקימה את האתר. למה? לא יודעת.
עד כאן הצגתי תמונת מצב סטנדרטית לחלוטין. חברות ואנשים בישראל חושבים שככה צריך להקים אתר. שזה מה יש. והרבה פעמים הם מקבלים על החבילה הנוראית הזו מחיר די זול. רק מה, כולנו יודעים מה קורה עם דברים שקונים בזול.
במקרה הנ"ל, באמת משלמים ביוקר, ולא רק מטאפורית. אני לא יודעת כמה עלתה הקמת האתר המביש הזה, אבל בימים האחרונים התגלה לי פרט מעניין. חברת הקמת האתרים עזת הפנים הזו, גובה מהלקוח 1,600 ש"ח לשנה (!) על אחסון, שימוש במערכת התוכן הירודה שלהם, שדרוגים וגיבויים. באמת מזל שהם עושים שדרוגים, כי מכאן אי אפשר לרדת הרבה. את המערכת, כמובן, אי אפשר להתקין באופן עצמאי בשום מקום אחר – וזה עניין בעייתי מאוד.
חד משמעית, המחיר הזה הוא שערורייה ושוד לאור היום. אני מאחסנת שלל אתרים על שרתים של חברת אחסון אמריקאית, שגובה 7 דולרים לחודש על חבילת אחסון עצומת מימדים, כולל התקנה קלה של כל מערכות ניהול התוכן שתרצו. בארץ המחירים יקרים מעט יותר, אבל שום חבילת אחסון בסיסית לא מגיעה למחירים החצופים האלה.
זאת ועוד – החרטא שהם מוכרים ללקוח. על שדרוגים וגיבויים אתם לוקחים 1,600 ש"ח בשנה? גיבוי זה משהו שהלקוח אמור לעשות בעצמו בשתי הקלקות עכבר, בכל רגע נתון. מה עם פיצ'רים קצת יותר מתקדמים כמו לוח בקרה לניהול האתר, חשבון FTP, כתובות אי-מייל, סטטיסטיקות של השרת, ואולי גם שירות לקוחות 24 שעות ביממה?
הלקוח, ככל הנראה, שכח לשלם עבור השנה הבאה והחברה פשוט סגרה לו את האתר בפנים. בלי התראה, בלי להזכיר שיש לשלם. האתר כרגע אינו באוויר. הלקוח מתלבט מה לעשות. האפשרויות שעומדות בפניו הן לא סימפטיות: האחת – להישאר ולספוג את התשלום הגבוה, כל שנה, לאורך כל חייו של האתר. השנייה – להקים את האתר מחדש. אין אופציה שלישית של העתקת האתר כמות שהוא לשרתים עצמאיים, מכיוון שהמערכת שייכת לשרלטנים שהקימו לו את האתר. הדבר היחידי ששייך לו זה התוכן, וזה לא שווה הרבה בלי מערכת לניהול תוכן.
מה הוא יעשה – אני לא יודעת.
מה שאני כן יודעת, זה שהרבה חברות הקמת אתרים ושאר שירותי אינטרנט ימשיכו לעבוד על הרבה אנשים בעיניים. חברות אינטרנט גדולות וקטנות, עם מוניטין לא מוצדק או בלי מוניטין בכלל, ימשיכו למכור אתרים במחירים נמוכים להחריד ולנפק מוצרים גרועים שלא משרתים את הלקוח בשום צורה.
טיפ לחברות ואנשים שרוצים אתר אינטרנט: גם אם אתם לא מבינים כלום באינטרנט, אתם עדיין אמורים להבין בלהיות לקוחות. תבדקו טוב מה אתם מקבלים, תקראו קצת באינטרנט מה מקובל לדרוש כשמקימים אתר, תשוו מחירים, תשאלו חברים שכבר הקימו אתר ורואים תוצאות, תבדקו עוד קצת ותשאלו עוד הרבה. אל תבחרו בחברה שמבטיחה לכם הרים, גבעות ומקום ראשון בגוגל במחיר של 2,000 ש"ח. אחר כך אתם תשלמו על זה הרבה יותר, ובגוגל אף אחד לא ימצא אתכם, גם לא תחת "פראיירים לא מתים".
המדינה מלאה רמאים ורשלנים, אבל אף פעם לא שמעתי על אינסטלטור שלוקח 1,600 שקל בשנה דמי גיבוי על הצינור שהחליף לי. ממש גועל נפש.
מוכר. ידוע.
בקשר לאחסון, אני מציין בהצעת מחיר בדיוק מאיפה אני רוכש את השרת עם לינק לאתר חברת האסחון שם מצוין עלות האחסון – ממנה אני לא גובה שקל יותר.
חבל שלא ציינת את שם האתר ואת שם חברת הקמת האתרים כי יצא לך פוסט מעניין אבל קצת תפל
לא לעניין לחשוף שמות כשאני עובדת עם לקוח. לא עושים דברים כאלה בשביל פוסט.
זה ברור
עניין הcmsים העצמאיים זו ממש מכה.
גם אני כתבתי פעם מערכת כזו, כשלא רציתי להתקין ניוק בשביל אתר של 10 דפים סטטיים. אבל בניגוד לאחרים, אני הצלחתי להתנתק רגשית מהמערכת שלי כשגיליתי את וורדפרס.
להרבה בוני אתרים יש מערכות ניהול תוכן שהם בנו מזמן, ושיפצרו אותן עוד ועוד ועוד, ועכשיו הם מתבאסים להיפרד מהן לשלום – למרות שזה היה הצעד הנכון לעשות לפני שנתיים.
הגיע אלי חבר שרצה להקים אתר ונפגש עם חברה להקמת אתרים. היה מספיק לראות את הסעיף הראשון: 50$ לחודש על אחסנה ועוד 100 דולר לשנה על הדומיין, כדי להבין שמדובר בחבורת רמאים. הוא היה בהלם כשהראיתי לו את העלויות האמיתיות שאני משלם למשל על כל האתרים ביחד.
הקמת אתרים הפכה להיות בדיוק כמו בענף המוסכים, יש מומחים, ויש חאפרים שחיים רק על הונאת לקוחות שלא מבינים כלום וסומכים על המומחה לכאורה.
רגע, הוא משלם על גיבוי, לא?
שיבקש את עשרת הגיבויים האחרונים. על CD
(אלא אם כן, התשלום הוא לא על שחזור אלא רק על גיבוי)
זה כשל שוק מובנה בתחום. יש לו אפילו שם: 'שוק הלימונים'. זה קורה גם בכל תחום אחר שבו יש פערי ידע משמעותיים בין הקונה למוכר.
הבעיה בתחום הזה שקשה יחסית למי שלא מבין לדעת מה איכות התוצר. בין אם מדובר במערכת ה-CMS ובין אם מדובר בפרונט אנד. בנוסף לצרה הזו, יש כמות עצומה של חאפרים/צעירים שמשתחררים כל שנה אחרי שעשו קורס של חודשיים במקרה הטוב וחושבים שהם הולכים להתעשר מזה. מקימים אתר אחד או שניים עבור קורבן זה או אחר ונעלמים.
האם יש פתרון לעניין הזה? לא. כל עוד יהיו פערי ידע עצומים כל כך.
[…] שאחרים כתבו (הפוסט של ניצן ברומר, הפוסט של יובל דרור, והפוסט של רויטל סולומון) לגבי אחסון אתרים […]
[…] אחסון וימשיך להרוויח על הלקוח לאורך תקופה מסוימת (ולעניין זה, כדאי לקרוא את הפוסט המצוין של רויטל סלומון …; מעבר לכך, מפתחים רבים כורכים את בניית האתר באחסונו על […]