משרדאות – מדריך לתלמיד ולפקיד, 1964

טיוטן

המונח "משרד" הולך ומתערפל בימינו. נכון שעדיין רואים, בהרבה מקומות, משרדים סטנדרטיים לחלוטין, עם חדרים ייעודיים, פקיד קבלה, שולחנות זהים וכוסות קפה מלוכלכות, אבל התמונה הסטנדרטית והאפורה הזו השתנתה משמעותית. המשרדים של גוגל הם יותר כמו מגרש משחקים ענק, האקרים מעצבים לעצמם חללים פתוחים ב-Github, ואפילו במיקרוסופט האווירה יותר נינוחה. פרילאנסרים ועסקים קטנים עובדים בכלל מהבית, מבתי קפה או מכל מקום שיש בו אינטרנט, ואפשר כמעט לנהל משרד שלם מהטלפון הסלולרי.

אין ספק שהרבה מאוד השתנה בתחום זה מאז שנת 1964, בה התפרסם ספרו של עמנואל חסידוב, הנושא את השם המפתיע "משרדאות". הספר פורסם בהוצאת הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים, ובאופן כללי, הוא מרתק בדיוק כמו שהוא נשמע. עמודים על גבי עמודים כתב חסידוב, המפרטים בדקדקנות את כל נהלי והליכי המשרד – משליחת מכתבים, דרך תיוק ועד שימוש במכונת כתיבה חשמלית ומכונת סטנסיל.

לא מדובר בספר קריאה מורט עצבים ונפש, אלא במבט נוסטלגי ודי משעשע על משרדים, פקידים ומכונות מוזרות – לפני 50 שנה בדיוק. שלפתי את הספר הזה מערימת ספרים שנזרקה ברחוב. למרות מאמציי לצמצם את ספריית ספרי הנייר שלי (כי קינדל), אני עדיין מוצאת את עצמי מפשפשת בערימות ספרים מאובקות, שנותרות מיותמות בארגזים בצדי הדרך. אומרים שאפשר למצוא הכל היום באינטרנט, אבל זה לא לגמרי נכון. "המשרדאות" הוא בוודאי לא פאר יצירה ספרותי, אבל זה ספר הדרכה ששופך אור על תרבות העבודה בישראל לפני 50 שנה, כולל גם התייחסות לטכנולוגיה, סדרים ונהלים. אני מניחה שהספר הזה מציג תמונה אידיאלית של איך צריך להתנהל משרד, ולא התנהלות משרדית בפועל בכל מקום. אחרי הכל, זה ספר הדרכה, לא ספר היסטוריה.

רוב החומר בספר די אפרפר וטכני. כך למשל, אפשר למצוא משפטים מרתקים כגון: "שיטת המיקרופילם מבוססת על העתקה תצלומית בקנה מידה מוקטן של רבבות מסמכים על גבי תשלילים. במקום שטח של 2 מטרים מרובעים, הדרוש בתיקיון להחזקת 1,000 מסמכים, דרושה קופסה בגודל 10X10 ס"מ לאחסון החומר…" או "הניסיון מוכיח שכמעט בכל משרד קיימים טפסים מקבילים. על ידי איסוף הפרטים וריכוזם בטופס "טבלה לניתוח טפסים מקבילים", אפשר להגיע למיזוג של כמה טפסים בטופס אחד, שיהיה יותר זול ויותר יישומי".

ובכל זאת, יש פה כמה פנינים, במיוחד בכל הקשור לטכנולוגיה דאז. וכשאני אומרת "טכנולוגיה", הכוונה היא למכשירים מופלאים כמו טלפון, דיקטפון, איפסופון (כן!), טיוטן ומרסק מסמכים. תודו שתמיד רציתם מרסק מסמכים!

כך למשל, תוכלו לקבל הסברים חשובים בנושא שיחות לחו"ל:

הוראות שיחות טלפון לחו"ל

או הסברים כלליים על המכשיר המשוכלל שנקרא "אדרסוגרף":

האדרסוגרף משמש מכשיר להתבעת (כך במקור) כתובות ללקוחות או ספקים קבועים. הכתובות מודפסות בכתב בולט על גבי פחיות שאפשר להחזיר בצורת כרטיסיות לפי סדר א"ב או מספרים. לשם הדפסת הכתובות, מוכנסות הדפסות בכלי קיבול המותקן על האדרסוגרף בצורה ניצבת. אפשר להפעיל את המכשיר ביד או על ידי חשמל.

כמו כן, הידעתם כי "השימוש הנכון במכונת כתיבה הוא בכל עשר האצבעות ובשיטה העיוורת"? ואיך קוראים למכונת כתיבה שיש בה גם עברית וגם אנגלית? דוכתב!

ולסיום, הנה לכם התשובה לשאלה – כיצד מגדירים מזכירה טובה?

חן של בחורה צעירה, ראש של גבר, נימוס של אשת הנשיא, כושר התמדה בעבודה של חמור ויכולת הוכחה עצמית רבה.

כנראה שבסוף נגמרו המטאפורות. ככה זה כשכל היום מקלידים על הטיוטן.

הנה גלריית תמונות קטנה, של כמה צילומים נבחרים מהספר.

4 תגובות ל-“משרדאות – מדריך לתלמיד ולפקיד, 1964

  1. א.ג.

    מרתק. תודה רבה.

  2. יונתן

    מעניין…
    אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת
    שלא כל הידע קיים באינטרנט.
    מה שחסר זה בעיקר העומק של הידע..
    אי אפשר להשוות את ויקיפדיה לעומת אנציקלופדיה רצינית.
    היתרון הוא רק בעדכניות.

  3. td

    לייק

  4. יהודית

    "טלפון, דיקטפון, איפסופון (כן!), טיוטן ומרסק מסמכים"
    טלפון? ברור
    דיקטפון? מכשיר הקלטה
    טיוטן? מבינים מההקשר
    מרסק מסמכים? מגרסה

    WTF זה איפספון?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>