חיה באינטרנט 24 שעות ביממה
יש לי חולשה לסרטים כמו "שם המשחק" (State of Play), שמוצג בימים אלה באקרנים (סתם רציתי לכתוב "אקרנים") הקרובים לביתכם. צוות השחקנים אמנם לא מרגש אותי במיוחד, וזו לא עלילה מקורית או משהו, אבל בכל זאת – עיתונאי חושף רצח ושחיתות, כלבי השמירה של הדמוקרטיה נגד התאגידים המפחידים, ניצחון והפסד בעת ובעונה אחת, והרבה רעש…
קודם כל, שיעורי בית, לאלה מכם שאינם חלק מביצת הבלוגרים הישראלית (שהיא אחלה ביצה. זה פשוט כינוי, אל תקחו ללב): קראו את כתבתו של עידו קינן על איך מקאן אריקסון קונים בלוגרים בנזיד עדשים וכמה לירות. קראו את הפוסט של יהונתן קלינגר, מכובדי וכל זה, בעניין קוד אתי לבלוגרים. סיימתם? בטח שלא. רובכם אפילו לא…
התוכנה השנויה במחלוקת של גוגל, Google Street View, מספקת הרבה אנקדוטות אינטרנט. ככה זה, כשמצלמים הרבה תמונות של חיי היום-יום ברחובות רגילים, מקבלים סיטואציות מצחיקות ומוזרות. עד כאן אין הפתעות. לרוב אני נוטה לדלג על ידיעות נוסח "אישה נתפסה משתינה ברחוב באמצעות Google Street" – כי זה פשוט לא מעניין. ולכן, גם כשפורסם ב"סאן" הבריטי…
אם אתם קוראים את הפוסט הזה, סימן שעדיין יש לכם אינטרנט. תיהנו מזה כל עוד אתם יכולים, כי יש דיבורים על כך ש-3 מתוך 4 כבלים אופטיים שמובילים כ-75% מהטראפיק האינטרנטי בין המזרח התיכון (זה אנחנו), אירופה וצפון אמריקה, נפגמו באיזו דרך מסתורית. בינתיים יש בעיות אינטרנט קשות במצרים, שאיכשהו הצליחה לעשות בקרת נזקים. בבריטניה…