שנת 2008. בחירות ממוחשבות לרשימת מפלגת העבודה (ותודה ליהונתן קלינגר על הפוסט שמאזכר את הפיאסקו). הליך הבחירות מופסק בשל תקלה חמורה במערכות המחשוב. החברה שניהלה אז את הכשלון היתה טלדור. הם, כמובן, לא הסכימו לקחת אחריות וטענו טענה מופתית וישראלית: "בפיילוט זה עבד". מפלגת העבודה אפילו תבעה את טלדור, שנתיים לאחר המעשה, בשלל האשמות מעניינות, כמו למשל:

"בתביעה טוענת המפלגה כי כישלון התהליך היה צפוי מראש בעיקר בשל חוסר ניסיון קודם של חברת המחשוב בהפעלת טכנולוגיית בחירות ממוחשבת בהיקף פריסה ארצי, וכן בשל הימנעות מביצוע "פיילוט" זמן סביר מראש לוידוא היתכנות המערכת… עוד טוענת המפלגה כי טלדור פיתחה את תוכנת הבחירות על בסיס תוכנה ישנה ולקויה, אשר לא נבדקה מראש, ואף נמנעה מלבצע תיאום נדרש מול החברה הסלולארית, חברת פלאפון, מה שגרם לאחרונה לקבל פי 8 נתונים מן הכמות המתוכננת ויצר עומס שהביא לקריסת המערכת כולה."

כל זה טוב ויפה, ואולי אפילו נכון, אבל נשאלת השאלה – איפה היתה מפלגת העבודה בכל הסיפור העגום הזה? לפי התביעה, זה נשמע כאילו טלדור כיוונה אקדח לראשה של המפלגה הקטנה, העצובה והאומללה, ואילצה אותה להיענות לכל תנאיה ולבחור דווקא בה להקמת מערכת ההצבעה הממוחשבת. וגם אם אולצה מפלגת העבודה, באיומים ליברמניים מפחידים במיוחד, לבחור דווקא בטלדור, מדוע לא פיקחה על הליך ההקמה, הפיילוט וכל פיפס קטן שיש לפקח עליו כשמשלמים על מוצר כה מורכב ובעייתי? כמה אופייני לארגון ברדקיסטי להתנהג באופן ברדקיסטי. ואיך נבחרה טלדור? היה מכרז? או שהיתה קומבינה? זה לא משנה, אתם מבינים, כי בכלל התקשורת אשמה.

אז, ב-2008, טלדור האשימה (באופן בלתי רשמי) את פלאפון והמודמים הסלולריים שלה, בכשלון המערכת.

קפצו 4 שנים קדימה. השנה היא 2012. המפלגה היא הליכוד. לא בדיוק עוד חבורה של אינטיליגנטים, אבל בכל זאת – עברו 4 שנים. הטכנולוגיה השתפרה, הציוד (שכבר אז היה תואם ומוכן) השתכלל, נפח התקשורת בישראל זינק, יש כל מיני דברים אלחוטיים כאלה שמעבירים אינטרנט, וכמעט כולם נגעו מתישהו במסך מגע כזה או אחר. נו, אז? זה אומר שמשהו צריך להשתנות? החברה היא אמנם לא אותה חברה (עכשיו אלה אמן יועצים, יאיא סופט ו-Icomm), אבל התקלה אותה תקלה – כאילו לא עברו 4 שנים וכאילו לא מועברים מיליוני מגה בייט של מצגות פאואר פוינט מיותרות באוויר בכל יום נתון. וכולה אנחנו מדברים על 80 עמדות שמעבירות נתונים. 80 עמדות! ב-1995 היו כמה BBS של ילדים שהיו בהם יותר מחשבים בכל רגע נתון. ומה התירוץ הפעם? לא, אל תתעלפו מתדהמה:

"ככל הנראה התקלות במערכת נוצרו גם בשל עומסי תקשורת, זאת על אף גיבוי של מערכות התקשורת הקוויות גם במערכות תקשורת סלולריות על גבי רשתות של סלקום ופלאפון".

וכמו שאומר יאיר: "כאן בפרטאצ'יה-עילית ממשיכים לתת פרוייקטים לקבלן שמגיש את ההצעה הזולה ביותר (ו/או המקורב ביותר). כך היה וכך יימשך… "

בפעם הבאה רק נל"ן. רק אל תשכחו לכסות בחול, שלא יפלו אנשים.