"ספרות זולה" הוא אלגוריה על ההיסטוריה של המוזיקה בארה"ב

אחת התיאוריות המדליקות ביותר שנתקלתי בהן לאחרונה, צצה אתמול ב-reddit. הכותב מודע לכך שמדובר בתיאוריה קצת מוזרה, ויש בה כמה חורים, אבל היא עדיין מעניינת ומעוררת מחשבה.

התיאוריה גורסת כי "ספרות זולה" של טרנטינו הוא משל להיסטוריה של המוזיקה בארה"ב. התיק המסתורי, אותו צריכים להחזיר וינסנט וג'ולס למרסלוס וואלאס, הוא רוק אנד רול. מרסלוס מייצג את מוצא המוזיקה בארה"ב (מוזיקה שחורה, בלוז, סול וכו'), וינסנט הוא אלביס ואילו ג'ולס הוא צ'אק ברי. החנונים שמהם לוקחים הגנגסטרים את התיק הם, ככל הנראה, חברות התקליטים המרושעות והחמדניות, שניסו לקחת מה שלא שייך להן ולהרוויח על חשבון האמנים.

בסצינה המפורסמת, החנון יורה על ג'ולס ועל וינסנט, אבל לא פוגע בהם. הסיבה? הם אגדות רוק ויישארו כאלה לנצח. אי אפשר להרוג אותם באמת, אם כי את וינסנט (אלביס), בוץ' מחסל באמבטיה/שירותים – מקום מותו המקורי של אלביס. בסצינה שנחתכה, מיה וואלאס קוראת לווינסנט "Elvis man".

פאמפקין והאני באני (שימו לב שג'ולס מכנה את פאמפקין בשם "רינגו"…) מייצגים את הפלישה הבריטית ולהקות שנשענו על הרוק האמריקאי. גם הם רוצים את התיק, אבל ג'ולס לא נותן להם.

מיה וואלאס מייצגת, כמובן, את הדיסקו (מי שזוכר את סצינת האינטרקום: "Warmer… warmer… Disco"). בקטע מסובב עוד יותר, מישהו בתגובות טען שג'ון טרבולטה מציל את הדיסקו – בסרט ובחיים.

כמו כן, מרווין (הבחור שחוטף כדור בפרצוף במכונית של וינסנט וג'ולס) מייצג את מרוון גיי, שגם הוא נורה בפרצופו.

האנסים שתופסים את בוץ' ומרסלוס מייצגים מוזיקת קאונטרי (מי אמר "גברים במלכודת"?), שזה טיעון משעשע בפני עצמו.

וכמובן, וינסטון וולף, הגדול מכולם, מייצג את המוזיקה הקלאסית – יש לו סגנון מיושן אבל אלמותי, הוא מבוגר יותר מהאחרים אבל עדיין רב עוצמה והשפעה, וגם השם שלו – וולף, מרמז לוולפגנג אמדאוס מוצארט.

כאמור, תיאוריה קצת מוזרה, אבל מגניבה ביותר ומאפשרת מבט חדש על אחד הסרטים המצוינים שנעשו בשנות ה-90 ובכלל.

6 תגובות ל-“"ספרות זולה" הוא אלגוריה על ההיסטוריה של המוזיקה בארה"ב

  1. תם

    שאלת תם:
    יש רמז לסיכוי שטרנטינו באמת התכוון לכך?

    אגב, בסיום סרט אחר שלו, "ממזרים חסרי כבוד", לוטננט אלדו ריין אומר: "you know surgeant Yutovsky, I think it's going to be my masterpiece"
    ואין לי ספק שהמילים הן כביכול של ריין, ולמעשה של טרנטינו עצמו, ומתייחס לסרט כמסטרפיס שלו…

  2. זאת בהחלט תיאוריה מגניבה ומעניינת, רק תיקון קטן:
    מיה אכן קוראת לוינסנט "Evlis man" לפני שהם נכנסים למסעדה, הסצינה הזאת לא נחתכה. היא בסרט.

    אולי מקור הבלבול הוא בסצינה אחרת שנחתכה, ובה מיה מצלמת את וינסנט במצלמת וידיאו ביתית ושואלת אותו שאלות כמו "אלביס או הביטלס", "האם אתה מאלה שמקשיבים באמת או שרק מחכים לתורם לדבר?" וכו', כדי להכיר אותו, בסגנון תוכנית אירוח.
    הסצינה נחתכה כי לצערו של טרנטינו באותה תקופה יצאו הרבה סרטים בהם הגיבורים מצלמים אחד את השני במצלמות וידיאו ביתיות, כמו "מציאות נושכת", והוא לא רצה להיות חלק מהגל הזה.

  3. sharon

    תאוריה מעניינת, מעניין מה תהייה תגובתו של טרנטינו.
    אבל מה עם דמותו של ברוס וויליס ? מה הוא מייצג?,
    ומה הם החורים בתיאוריה ? שכחת לציין אותם.

    • ברוס וויליס מייצג רוק קלאסי וסולידי.

      את שאר התיאוריה והדיון אפשר לקרוא בלינק שבפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>