חיה באינטרנט 24 שעות ביממה
לפני בדיוק עשור, כתבתי את הפוסט הזה בבלוג שלי בישראבלוג, "בטחון בתנועה". זה אחד הפוסטים הטובים שלי, סיפור ישראלי-טכנולוגי-עסקי קלאסי (יש הרבה דברים שלא השתנו), והחלטתי שמתחשק לי להנציח אותו גם כאן. הנה הפוסט, מילה במילה, כפי שפורסם ב-2004. הימים היו ימי שלהי שנות ה-90'. אנוכי, צעירה שאפתנית ומשוחררת (מהצבא, טוב?) צעדתי צעדים ראשונים, אך…
באמת ובתמים שאני מגרדת עכשיו את הראש, ומנסה להבין איך עפו להן 6 שנים. הזמן רץ כשנהנים, הזמן רץ כשחיים באינטרנט, הזמן רץ כשוורדפרס. לא יודעת, הזמן רץ. אני לא בונה גרפים וגאנטים כדי לבדוק כמה התקדמתי ולאן עוד יש ללכת. The Shark Lady, החברה שהקמתי לפני שש שנים, היתה פשוט הדרך היחידה האפשרית מבחינתי…
גם לפני שש או שבע שנים היה ברור שבשלב כלשהו אפסיק להיות שכירה ואקים חברה משלי. היה ברור, אבל לקח קצת זמן והמתנה לתזמון המתאים, שהגיע בדיוק כשהבנתי שהדרך שמתווים אחרים – אינה טובה לי. וכך, לפני חמש שנים, ניגשתי לרשויות המס הישראליות ופתחתי את The Shark Lady. התוכנית העסקית, שתוכננה לפרטי פרטים ("חברה לניהול…
בשחר ההיסטוריה, בשבתי בחברת סלולר בזויה כעורכת תוכן של מאמרי WAP וידיעות SMS, היה לי חבר לדסק בשם שלונסקי – איש מיוחד במינו, צבעוני ודעתני, וחולה על הפועל תל אביב. כשהיינו רוצים לעצבן את שלונסקי, היינו שרים לו: "הפועל זונהההההה, הפועל זונה, הפועל מוצצת, לכל השכונה" (לצלילי השיר "מה לך ילדה" האלמותי, של זהר ארגוב…
לא פשוטים הם חייו של העוסק המורשה, העצמאי, מנהל העסק הפרילאנסר. גם אחרי כמעט שלוש שנים של The Shark Lady, אני מוצאת את עצמי משתוממת, צוחקת, מתעצבנת וגם מופתעת מאיך שהדברים מתנהלים בסביבה העסקית של מדינת ישראל במאה ה-21. אבל היום לא אלאה אתכם בסיפורים על מסים, בירוקרטיות, לקוחות לא משלמים (או סתם מעצבנים) ותקופות…
כלל לא הזדעזעתי, ואפילו לא הופתעתי לקרוא את הפוסט המגלה כי מגזין "אחר" לא משלם לכותבים שלו (בזמן או בכלל). אין קשר בכלל בין גודל הארגון, מספר העובדים המועסקים או טמפרטורת המזגן במשרד למוסר התשלומים. הרבה פעמים, עסקים קטנים, שמצבם הכלכלי לאו דווקא מזהיר, דווקא יקפידו לשלם בזמן לעובדים ולנותני השירותים. ואילו משרדי אינטראקטיב גדולים,…