למה וויינט הוא אתר אשפה – חלק II

האמת, וויינט הוא אתר אשפה ממיליון סיבות. זה נושא כל כך לעוס ומאוס, שאפילו לי כבר נמאס לכתוב עליו, אבל הנה עוד דוגמא למה מדובר באתר צהוב, ירוד, רדוד ואפילו מסוכן. אני יכולה לנחש שחלק גדול מקוראי הבלוג כבר יודעים את זה, אבל צריך לזכור ש-ynet (הידוע גם בכינויו "טמקא") הוא עדיין אתר תוכן סופר פופולרי, אולי הכי פופולרי בארץ, ומקור מידע כמעט בלעדי עבור חלק ניכר מהאנשים. כשיש כותרת באתר כזה, לקוראים יש נטייה לקבל אותה כמובן מאליה, ולא לחקור לעומק. במיוחד, וזה הכי גרוע, כשעל הכתבה חתום בעל מקצוע. במקרה דנן – רופא.

אני לא יודעת מי זה ד"ר איתי גל, אבל הוא מפרסם שפע של "כתבות" בוויינט, עם הילה מקצועית ברורה, שאמורה להוות חותם ואסמכתא לכל מילה שהוא כותב. הבעיה היא שבהרבה מקרים אפשר לזהות את הכתבות האלה ככתבות מתורגמות (במקרה הטוב), שעוברות עריכה סנסציונית ומאבדות את הקשר למה שפורסם בהן במקור (במקרה הרע). אני לא רופאה, אין לי שום ידע במחקר ואני לא מתיימרת להבין יותר ברפואה או במדע מרופא מוסמך. אבל אני יודעת לקרוא ולחפש מידע, וככה מתגלים לי ולכם דברים מעניינים.

והפעם – סרטן השד

על פי הכתבה המלחיצה בוויינט, שמלווה כמובן בכותרת דרמטית: "מחקר גנטי שכלל 16 אלף נשים מצא כי בעלות חזה גדול יותר נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד". דרמטי, חד משמעי, לא מתפשר. הכי טבלואידי שאפשר. המחקר הוא "ענק" (כלומר – חשוב, בעל משמעות, סביר להניח שנכון), והוא מצא קשר משמעותי בין גודל החזה לסרטן השד.

חפירה קצת יותר מעמיקה בכתבה מגלה קצת הסתייגויות: המידה הגדולה ביותר שנסקרה היתה DDD (וכולנו יודעות שהחזיות ממש לא נגמרות במידות האלה), וגם: "החוקרים הסבירו כי זהו המחקר הראשון שמראה קשר משמעותי בין מידת השד לבין סרטן, אולם הסבירו כי נחוצים מחקרים נוספים כדי לאמת את הקשר ולברר את טיבו". כלומר, שום דבר לא סגור וברור, אבל כנראה שבכל זאת יש קשר כזה. אולי. אבל בואו נכתוב כותרות מפחידות, כי אחרת אף אחד לא ייכנס לכתבה.

מה שלא פחות גרוע, זה שגם הבפנוכו של הכתבה הזו מוגזם ומטעה.

בשני קליקים זריזים ויציאה למחוזות שפויים יותר, תוכלו לראות שאפשר להציג את המידע בצורה הרבה יותר מסויגת (כמו שצריך לעשות) והרבה פחות מפחידה (אבל אז זה לא כיף, נכון וויינט?). הכתבה שמצוטטת ביאהו מ-LiveScience מציגה את המידע קצת אחרת:

 

"The study alone does not provide enough evidence to link breast size to breast cancer. But it may contribute to a better understanding of the role that breast structure plays in breast cancer risk, the researchers said."

וכמו כן:

"While breast density is known to be a risk factor for breast cancer, the effect of breast size is less clear."

כלומר, אין מספיק ראיות לקשר ברור בין גודל השד לסרטן השד, ודווקא כשמדברים על דחיסות רקמת השד, יש קשר יותר ברור לסרטן השד.

הולכים למקור (ולא של הציפור)

רגע, רגע, תגידו. למה את מאמינה ליאהו ולא לוויינט? אולי גם שם יש עורכים גרועים וכתבים עצלים? או, טוב ששאלתם. לאתרי תוכן יש נטייה מעצבנת שלא לפרסם קישורים ישירים למחקרים/ידיעות/אייטמים המקוריים, כדי שחס וחלילה לא תקליקו ותצאו מהאתר, או רחמנא ליצלן, תקראו את המחקר המקורי ותבינו שכל הכתבות מלאות בשטויות. אבל, בלית ברירה, הם חייבים לפרסם את כתב העת שבו פורסם המחקר, ולכן קל מאוד למצוא ולקרוא את המקור. והמקור, באופן לא מפתיע, מיוצג בצורה הרבה יותר נאמנה בכתבה של LiveScience, כשהשורה התחתונה הרבה יותר זהירה ומתונה משלטון הפחד של וויינט:

"While these results do not directly support any possible epidemiological relationships between breast size and cancer, this study may contribute to a better understanding of the subtle interactions between breast morphology and breast cancer risk."

ובתרגום זריז: "בעוד שתוצאות אלה לא תומכות בקשרים אפידמיולוגיים בין גודל שד לסרטן השד, מחקר זה עשוי לתרום להבנה טובה יותר של האינטראקציות העדינות בין מורפולגיית השד והסיכון לחלות בסרטן השד.

אבל נו, עם אינטראקציות עדינות ומורפולוגיה לא מושכים קוראים מבוהלים.

אני לא מאמינה שאני מקטלגת את הפוסט הזה תחת "תקשורת ועיתונות". וויינט, להקיא ממכם.

7 תגובות ל-“למה וויינט הוא אתר אשפה – חלק II

  1. משה

    אמנם אתר אשפה מהסוג הגרוע ביותר, אבל חשוב לדעת שאת הכותרות מדביק עורך תאב רייטינג ולא הכתב. אם כבר נאלצים לקרוא משהו שם, לרוב כדאי פשוט לדלג על הכותרת.

    • גם הטקסט עצמו לא מספיק מסויג ולא מספיק נאמן למקור.
      ויותר מזה – תפקידו של הכתב (ובמקרה הזה עוד רופא!) לבדוק את הכתבה שהועלתה ומיד לתקן אי דיוקים שנובעים מעריכה. אבל זה לא יקרה, כי זה נורא כיף שיש לך כתבה עם מאות תגובות.

      • זיו

        נכון העורך הוא זה שאחראי לכותרות והקיצורים הרבה פעמים זה לא בדיוק עורך מהשורה הראשונה בגלל כמות הכתבות יש גם עורכי משנה שהם בסה"כ סטודנטים לעיתנאות או משהו בסגנון שכך לימדו אותם לכתוב (עם עוקץ) .
        בכלליות אני חושב שיש לנו המון אתרי אשפה חדשותיים.

        אותי יותר מכעיס החד גווניות בנושאים הפוליטים באתרים הראשיים (לפחות בעיתנאות הכתובה יש את ישראל היום) –
        העורכים רובם לדעתי שמאלנים בנפשם וכותבים את הכותרות והכתבות בצורה נבזית כלפי צהל , המדינה ועוד.

        מה שמצחיק הוא שהציבור הישראלי טיפש ועדות לכך ניתן לראות בטוקבקים – רואים כתבה עם קרטוב גדוש של שמאלניות ואיזה מיליון תגובות כועסות. אז במקום לחנך באמצעות הדרת קליקים לאתר אנחנו חוזרים לאתרי האשפה האלה. אז אם במקרים בהם הדבר ניכר לכל עין בלתי ביקורתית כשלך כמו במובהקות פוליטית גועלית אף אחד לא טורח ולפעול למרות שהדבר זועק לשמיים ואף אחד לא מחרים אתר כזה או אחר. אז בטח במקרים כפי שאת הצגת שלא כאלה מובהקים וצריך קצת יותר הבנה לא נראה שינוי.

  2. שושי

    אני מפרסמת מדי פעם כתבות על מדע במגפון, ומקפידה שיקושרו לידיעה המקורית. אין לי מה להסתיר.
    megafon-news.co.il – עיתון רשת בבעלות אגודה שיתופית של עיתונאים. החזון שלו אינו מיקסום כניסות והכנסות מפרסום וכיו"ב.

  3. כמעט כל הכתבות במדור הבריאות של טמקא נגועות בדרעק הזה. העירו קודם לגבי העורכים, אני ארחיב גם לגבי הכותבים: רוב הרופאים לא יודעים לקרוא מחקרים אפידמיולוגיים. יתרה מכך – יש לי תחושה קשה שהכתבות הללו מבוססות על רסס של הודעות לתקשורת או ניוזלטרים, וגם אם לא – זה נראה כאילו מישהו התמקד בעיקר באבסטרקט ולא טרח לקרוא את הדיון והמסקנות.

    מאידך טמקא הוא אתר פופוליסטי במהותו, אז אני לא מצפה ממנו להיות משהו מעבר לשטחי או פונה להדיוטות. בשביל זה המציאו מוספים כמו זה של כלכליסט או ירחוני מדע פופולארי.

  4. תמיר

    ב"מחקר ענק" הכוונה היא לגודל המדגם, במקרה הזה – 16000 נשים.
    מהכרות קלה של אחורי הקלעים, מגיב 3 צודק בקשר לאופן השגת החומרים.
    רויטל, את צודקת.הצהבת שלהם היא שיטה להגברת הטראפיק.
    אבל אותו "כתב" רועד מהעורך שלו ולא יעיז לערער עליו.

  5. sam

    מהניסיון שלי הציבור הוא הרבה עצלן ולא רוצה לחשוב יותר מידי ולכן יש הרבה דברים פופולרים בלי סיבה מוצדקת, (הארי פוטר לדוגמא) שחסר להם בסיס הגיוני. כשאני קורא לפעמים (בטעות) כתבה בווינט אני מעביר את הכתבה במסנן הגיון וזה מצליח לא רע כל עוד שאני לא קורא את התגובות שגורמות לי להרגיש בודד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>