98% מהבלוגרים לא מאמינים לסקרים

אל תשאלו אותי מה עשיתי באתר נענע10, אבל איכשהו הגעתי לשם, ונתקלתי בידיעה המבריקה, שכותרתה: 86% מהגולשים: "לא מאמינים לבלוגרים".

יא אללה, איזה דיכאון. לא מאמינים לבלוגרים. מה נעשה? אני יודעת! בואו נקרא את הכתבה ונראה על מה מדובר. אולי יש שביב תקווה באופק.

טוב, קודם כל מדובר בסקר, ולא במחקר, שזו שיטה דבילית לחלוטין במקרה הזה. אמנם, להאמין לבלוגרים זה אכן עניין של דעה ולא של מיומנות, אבל הסקר הזה שוכח פרט חשוב – יש עדיין כמות ניכרת של גולשים שלא יודעים להבדיל בין בלוג, אתר, פוסט, כתבה וטור דעה. לפני שהם מחליטים אם הם מאמינים למה שהם קוראים, הם צריכים לדעת מה בדיוק הם קוראים, והגבולות לא לגמרי ברורים.

הפסקה הזו, ובייחוד הפתיח שלה, שיעשעו אותי במיוחד:

"הסקר גם בדק את יכולת הגולשים לזהות תוכן שיווקי ברשת. כך לדוגמא, לגבי תוצאות החיפוש במנוע החיפוש 'גוגל', נראה כי מודעות הגולשים לתכנים שיווקיים גבוהה: כ-60% סבורים כי הם ידעו לזהות קישור ממומן, בהשוואה לכ-30% שלא תמיד יודעים לזהות את מקור הידיעה".

קודם כל, קישורים ממומנים בגוגל לא בדיוק עונים להגדרה הקלאסית של "תוכן שיווקי". הם הרבה יותר קרובים להגדרה של פרסומת. תוכן שיווקי, ובמיוחד זה הבעייתי שקשה להבחין בו, הוא כתבות ממומנות, כתבות יחצ"ניות שמועלות כמות שהן כי הכתבים עצלים, קומוניקטים שמגיעים מבעלי אינטרסים וכן הלאה. בהרבה אתרים, התוכן הזה משולב בתכנים החדשותיים בצורה שמאוד מקשה להבחין בין שני הסוגים. הציניים יאמרו שממילא הכל נגוע באינטרסים והכל תוכן שיווקי, מה שרק מחזק את התהייה שלי, אם אנשים באמת יודעים להבחין בין השניים.

בנוסף, סקר לא יכול לבדוק את יכולת הגולשים. הוא מקסימום, וגם זה מוטל בספק, יכול לבחון את היכולת שלהם להצהיר על היכולת שלהם. זה שהם אומרים שהם יודעים להבחין בין תוכן שיווקי לתוכן רגיל, לא אומר שהם באמת מסוגלים לעשות כן.

וכמובן, הציטוט חסר המשמעות של שי בן ארי, מנכ"ל היי נט, שהזמינו את הסקר: "רוב החברות המסחריות שגילו את הפוטנציאל הטמון בעבודה עם בלוגים עדיין לא יודעים כיצד להתנהג ואת הגבול הדק שבין לדחוף מסר שיווקי ובין איבוד האמינות של הלקוח".

נתעלם משגיאות הדקדוק והניסוח הגסות ונשאל את עצמנו: מה זה עבודה עם בלוגים? האם פירוש הדבר הקמת בלוג מסחרי מקצועי לחברה? או אולי שיתוף פעולה עם בלוגרים? איך מאבדים אמינות של לקוח (רמז: לא לזה הוא התכוון)? ואולי העובדה שיותר מדי גורמים מסחריים חסרי הבנה פותחים בלוגים אוויליים, מלאים בתכנים שיווקיים חסרי ערך ומציפים את האינטרנט באשפה, היא זו שגורמת לכך שהגולשים חושבים שהרבה מהבלוגים נגועים באינטרסים?

בסופו של דבר, כל ה"ידיעה" הזו היא בעצמה תוכן שיווקי אחד גדול, חסר משמעות וערך. היא לא היתה צריכה לעלות בכלל, ואם כבר עלתה – לפחות שכתב מקצועי ינפק לה פרשנות ויראה איפה החורים בסקר השטותי הזה.

אה, אולי בשביל זה יש בלוגרים? אז כדאי או לא כדאי להאמין להם?

18 תגובות ל-“98% מהבלוגרים לא מאמינים לסקרים

  1. אופיר

    בהקשר למה שאמרת –
    "יש עדיין כמות ניכרת של גולשים שלא יודעים להבדיל בין בלוג, אתר, פוסט, כתבה וטור דעה"

    עבדתי בעיתון מסוים לפני כשנה, ואיזו גברת בת 50 שעבדה איתי שוטטה באינטרנט ואמרה לי, תוך כדי קריאת טוקבקים בכתבה:
    "איזה מצחיקים הבלוגרים האלה"

    והיא לא לבד, יש עוד המוני משתמשים מעל גיל 35 אשר אין להם שמץ של מושג מה ההבדל בין בלוג לטוקבק לירח.

  2. "נראה כי מודעות הגולשים לתכנים שיווקיים גבוהה: כ-60% סבורים כי הם ידעו לזהות קישור ממומן, בהשוואה לכ-30% שלא תמיד יודעים לזהות את מקור הידיעה".
    ואולי פשוט מדובר על 60% שיודעים לקרוא את הכותרת של גוגל "קישורים ממומנים"(!!!), מה שלמעשה מציג תמונה די עצובה של 30-40% גולשים שלא יודעים לקרוא כלל.

  3. בטח שכדאי להאמין לבלוגרים! במיוחד אחרי שקראתי את הפוסט המשעשע שלך.
    כמו שאומר השיר:
    Then I saw her post
    now I'm a believer

    ונכון שרק רצית לומר "עצלים"?

  4. אסור להאמין לנו. אנחנו זבל של אנשים. 🙂
    http://www.usabilitytalking.com/?p=1063

  5. שלום רויטל,

    יש מצב שהתגובה שלי לפוסט שלך תהיה משמעותית יותר עבורך מהציטוט "חסר המשמעות" אליו התייחסת.

    ראשית, ברצוני להודות לך שציינת את שמי ואת שם החברה אותה אני ממנכ"ל ללא טעויות, בהתחשב בכך שכל יתר המידע שסיפקת בפוסט הוא קשקוש אחד גדול גם זה הישג.

    על מנת לתקן את הנסיון שלך להטעות את קוראי הבלוג(אותם שלושה שהגיבו כנראה לא כולל אותי) אשמח אם תשתפי את קוראייך ותספקי תשובה לשאלה הבאה:

    כיצד הגעת למסקנה שמדובר בסקר ולא במחקר ?

    אם היית מכינה שיעורי בית היית מבינה שהחברה שביצעה את המחקר היא אחת הנחשבות בישראל וכזו שנבחרה עלידי מספר רב של מכוני מחקר מהמובילים בעולם המערבי לייצג אותם בכל האמור למחקרים בישראל.

    כשמגיעים לנתח מאמר או דעה רצוי לנסות ולהבין מה היתה כוונת הכותב טרם השחזת המקלדת ואת יקירתי חטאת גם בזה.

    אם היית קוראת את הראיון המקורי כפי שפורסם ב"גלובס" ולא ב"נענע" היית מבינה כי הגולש הישראלי בחפשו אחר מידע במנוע חיפוש כזה או אחר אינו נרתע מקישור ממומן כל עוד שהוא מעניק לו את המידע שחיפש.

    לגבי אמינות הבלוגרים אז אני מניח שאת יודעת למה הכוונה ,ציבור הגולשים בישראל פיקח כנראה קצת יותר מכל מיני אנשים שמתבודדים בחדרי חדרים עם המקלדת ושמצאו דרך קלה ונחמדה להתפרנס בלי לצאת ממפתן דלתם כמקדמי מוצרים/שירותים כאלה ואחרים…

    הציבור מצפה ממי שמתיימר לדווח להיות שקוף , בלתי תלוי ,לא ממומן על ידי מפרסמים .
    אחד כזה שתפקידו לחקור ולנבור אחרי מידע ,להתחקות בשטח,לעיתים במצבים לא נעימים ולהביא מידע חדשותי אמין לקוראים ללא משוא פנים ואינטרסים כלכליים.
    מכירה יותר מ-5 בלוגרים כאלה בישראל ?

    אגב, בכותרת הפוסט שלך דיווחת שרק 2% מהבלוגרים בישראל אמינים .
    ביצעת סקר או מחקר בכדי להגיע לתובנה הזו ?

    ועוד דבר קטן..
    עיתונאי/ בלוגר רציני אמור להתייחס לתוכן הדברים ולא לטעויות דקדוק אלא אם מדובר בפוסט לשוני ושלך הוא הרי לא כזה, מה גם שאם יש לך להלין בנושא אני מציע שתפני לעיתונאי המראיין ולעיתון שפרסם ולא למרואיין.

    רק טוב. 🙂

    • רויטל סלומון

      שלום שי בן ארי,

      בהתחלה שקלתי שלא לאשר את התגובה שלך, שהיא גם גסת רוח, גם מלאה ברמיזות מכוערות וגם חסרת בסיס לחלוטין, אבל אז החלטתי שאין הוכחה טובה יותר לסוג הטיפוס שאתה מאשר טוקבק עלוב כזה, ואני אשאיר אותו פה לדראון עולם. אם כבר טרחת לעשות מעצמך צחוק, לפחות שייראו את זה טוב.

      למעשה, גם הטוקבק שלך לא מספק שום מידע בעל משמעות, מלבד בליל מילים חסר משמעות. מה זה משנה איפה מופיעה הכתבה? השטויות שבה הן אותן שטויות חסרות תועלת.

      אין לך הבנה במילימטר של מה זה בלוג, מה פירוש להיות בלוגר ומה המשמעות של העולם הזה. הרמיזות הגועליות שלך על "כל מיני אנשים שמתבודדים בחדרי חדרים עם המקלדת ושמצאו דרך קלה ונחמדה להתפרנס בלי לצאת ממפתן דלתם כמקדמי מוצרים/שירותים כאלה ואחרים" רק גורמות לי לגחך (וגם לכל הבלוגרים המשובחים שאולי מסתובבים כאן לפעמים). מה קרה? הבלוגרים לוקחים לך קצת מהנתח הקטן שלך בשוק של קידום מוצרים? מעצבן אותך שכל אחד יכול לפתוח פלטפורמה ולכתוב את אשר עולה על רוחו (בלי שגיאות דקדוק והתבטאות)?

      ברוך הבא לעשור השני של המאה ה-21. ככה זה היום: כשאתה מדבר שטויות, יש סיכוי יותר טוב מבעבר שמישהו ישים לזה לב ויצביע על כך. ואגב, הודעות לעיתונות הן לא מידע בעל ערך לציבור. אפילו בלוגרים יכולים להבין את זה.

    • רויטל סלומון

      ולשאלתך, כי אתה כנראה גם לא ממש יודע לקרוא, הגעתי למסקנה שמדובר בסקר מהפסקה המאוד קשה להבנה הזו: "התשובה לכך, לפחות על פי סקר חדש, היא שלילית בעליל. מהסקר, שנערך על-ידי קהיליית המחקר האינטרנטית BlueBerries Panel במטרה לבחון אספקטים שונים של אמינות באינטרנט, עולה כי רק 8.6% מהגולשים באינטרנט סבורים כי האמינות של הבלוגרים היא ברמה טובה, זאת לעומת כ-86% החושבים כי בלוגים נהנים מאמינות חלקית בלבד".

      ואפילו BlueBerries Panel, החברה שבה אתה שותף ודירקטור, מה שכמובן לא מצוין בכתבה, אומרת בדף הבית שלה מפורשות: "Blueberries מציעה לך את האפשרות להשפיע על תהליך ההחלטות של חברות ישראליות ובינלאומיות על ידי השתתפות בסקרים ומילוי שאלונים".

      סקרים.
      שאלונים.
      לא מחקר ולא נעליים, רק קשקשת ברשת.
      אבל מזל שאף אחד לא מאמין לבלוגרים.

    • "ציבור הגולשים בישראל פיקח כנראה קצת יותר מכל מיני אנשים שמתבודדים בחדרי חדרים עם המקלדת"

      וואו. תגיד, אתה אמיתי?

      • רויטל סלומון

        את לא מבינה. זה *אנחנו* שלא אמיתיים ולא אמינים. הבלוגרים. 🙂

        • טוב, אני אחזור להתבודד עם המקלדת שלי…

  6. אמממ….אז עכשיו משלא מצאת תשובות מקצועיות לשאלות או ל"רמיזות" שלי בחרת לנקוט בהתקפה אישית ?
    אם כך ומכיוון שאותי ברמה האישית את לא מעניינת אניח לך להתבוסס בגסות הרוח בה בחרת לנקוט .

    צר לי עלייך שזה סגנונך ואני רק יכול לקוות שבעתיד תדעי להתמודד טוב יותר וברמה עניינית ומקצועית עם ביקורת גם אם היא לא נעימה.

    יחליטו הגולשים .

    רק טוב.

    • רויטל סלומון

      הגולשים כבר צוחקים עליך, אבל איך תדע? אתה לא חושב שמה שהם אומרים זה חשוב או אמין.

      לא שאלת ולא אמרת כלום. רק כתבת מילים חסרות משמעות, רמזת רמיזות גועליות ועכשיו אתה גם מעתיק בערך את מה שכתבתי בתגובה לטוקבק שלך, כי כרגיל אין לך מה לומר.

      לא התייחסת בשום צורה לעובדות: אתה שותף בחברה שעשתה את הסקר (סקר ולא מחקר) הזה, יש לך אינטרס לקדם אותה, שאלתם שאלות לא נכונות וגרועות, אין לכם הבנה קלושה בעולם הבלוגים ואתם שבויים בקונספציות של העשור שעבר, וכל המהלך הזה היה קשקוש שיווקי ויחצ"ני אחד גדול. ואם אתה כל כך לא מאמין לבלוגרים, אז למה אתה טורח להגיב פה?

      • מה שבאמת לא ברור לי, זה אם לפי המח-סקר שלו 86% לא מאמינים לבלוגרים, ואם הוא עצמו חושב שקוראים כאן 3 גולשים (לא כולל אותו) שיושבים בחדר חשוך עם מקלדת ולא יוצאים מפתח הבית –
        אז למה הוא התכוון כשהוא כתב "יחליטו הגולשים"???

        🙂

  7. לילי

    רויטל אני חייבת לשאול – למה זה כלכך משנה לך?
    הרי האינפורמציה הזאת מעניינת בדיוק שלושה אנשים. טוב נו הגזמתי. שלושים.
    חדשות לבקרים מתפרסמים לא רק בנענע אלא בכל המוסדות העיתונאים המכובדים – עשרות של מחקרים בנושאים מגוונים שעיון קצר בחומר מבהיר שמדובר בשטויות מוחלטות עד עיוות מוחלט של האמת. (סקר מקיף שנעשה על 20 אנשים וכן הלאה וכן הלאה)
    אז כתבו בנענע ש86% משהו לא מאמינים לבלוגרים.
    אז מה?
    בעוד יומיים יתפרסם בדיוק אותו סקר ובמקום המילה בלוגרים תופיע המילה "עיתונאים"
    ושבוע אחר כך המילה "פוליטקאים" ושבוע אחר כך "המשטרה" וכן הלאה וכן הלאה…
    בעיניי נורא חבל על האנרגיה שאת משקיעה בעניין הזה.
    יש לך כלכך הרבה נושאים אחרים שאת יכולה לתרום בהם. וקוראיך נהנים מהם מאד.
    בלי לעשות סקר אני יכולה להבטיח לך ש86% מקוראי בלוג זה מרוצים ממנו עד הגג.

    • רויטל סלומון

      קודם כל את צודקת, זה לא עניין גדול. תכל'ס, אם תשימי לב, הפוסט נכתב ב-2 במרץ, ומאז נח על משכבו בשלום. אלא שהיום החליט שי בן ארי לבוא לפה ולטנף. יכול להיות שהמהלך הכי נכון היה לא לאשר את התגובה שלו, אבל החלטתי אחרת.

      וכשאתה גם משמיץ, גם מסלף וגם מטנף בבלוג (הלא אמין) שלי, אתה חוצה קו אדום. אני פשוט אוהבת להשתמש בעובדות כדי לסתור את האשפה השיווקית שמקיפה אותנו מכל עבר. זו תמיד רק טיפה אחת בים, אבל לפעמים גם טיפה כזו יכולה להיות מלוחה מדי 🙂

      ותודה 😛

  8. Lem

    פוסט מצוין ונכון רויטל, אהבתי לקרוא.

    מר מנכ"ל, לעומת זאת, עושה לעצמו בעיקר נזק עם התגובות שלו.
    כבר קרה שכתבתי על ביקורות על כל מיני חברות ושירותים, ולמען האמת הייתי מרוצה לראות שאם קראו את הביקורות שלי אנשים הקשורים לאותו שירות, הם בדר"כ טרחו להעמיד אותי על טעויות (אם היו), להבהיר את עמדתם, ובצורה כללית לנסות לשפוך אור ומידע על השירות.
    תגובות כאלה הן מבורכות לטעמי, וגם מראות את הרצון של נותני השירות המדוברים ליצר קהל לקוחות מרוצה ודו שיח מסוים.

    כאן נראה ברור שאין לו מה לענות על הפרטים שנתת, מה שאצלי לפחות נרשם כהודאה באשמה – חול חול ואין מה לאכול. 🙂

    נ.ב לפי ספירתי אני המגיבה השישית כאן (למעט מר מנכ"ל כמובן, שאינו נספר אך כנראה סופר)

  9. […] רויטל סלומון קוראת תיגר על השיטה. […]

להגיב על רויטל סלומון לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>