מודעה תמימה-לכאורה ובכלל לא יוצאת דופן בפורום מציעי עבודה במרקר קפה, הצליחה לעצבן אותי. אני רואה הרבה מודעות כאלה, ובדרך כלל מדלגת הלאה. אבל היום החלטתי להוקיע את התופעה בראש חוצות.
במודעה, מציעה בחורה אלמונית בשם לירן "עבודה" לכתבים ב-4 פורטלים שאמורים לכאורה לעלות לאוויר עד ה-15 ביולי. עד כאן הכל בסדר, אבל הקוץ שבאליה לא מאחר לחשוף את פרצופו המחודד:
"אנו מחפשים אנשים בעלי יכולת כתיבה מקצועית ורהוטה שיכתבו בפורטלים המתאימים להם תמורת קרדיט. הכתבות יכולות להיות על כל נושא שעולה על דעתכם ומשתייך לאחד מהאיזורים שצוינו… כאמור, הכתיבה היא תמורת קרדיט".
מי שעוקב אחרי תחום הכתיבה והעיתונות בארץ, יודע שזה לא מחזה נדיר או מוסתר. באופן גלוי, ובלי טיפת בושה, יש המון גורמים שחושבים שלכבוד יהיה לכם, הכותבים הצעירים והבלתי מנוסים, לבוא להיות עבדים שלהם, תמורת פרוטות וירטואליות שנקראות "קרדיט" ו"חשיפה". ולא פחות גרוע – יש גם תמימים ופראיירים שמסכימים לסידור הזה, מתוך מחשבות על תהילת עולם שתוענק להם, אם הם רק יכתבו 300 מילה לפורטל "החיים בבת-ים".
זו, כמובן, אשליה שלא מחוברת למציאות בשום צורה. זה ניצול בזוי ומכוער, שמתבסס על ההנחה שכתיבה זה משהו ששולפים מהמותן, ש"כל אחד יכול לעשות את זה" ושיש מספיק נואשים שם בחוץ, שיסכימו לעשות כל דבר כדי לקבל דריסת רגל בתחום הכתיבה, העיתונות והתוכן. נכון שזה לא אונס, כי יש פה צד שמסכים מרצונו וגורם לתופעה המגעילה הזו להימשך, אבל זה הכי קרוב שיש. ויותר מזה – תהיו בטוחים שאף אחד לא התחיל את דרכו הזוהרת בעבודה בהתנדבות בפורטל שולי ברשת. מה הפלא שהגורמים האלה לא להוטים לחשוף את פרצופם? כמו בהרבה מקרים אחרים, גם המודעה הזו לא חושפת את שם הארגון או האתר שעומד מאחורי ההצעה המגונה הזו.
יש משהו מאוד מקומם בחוצפה הזו, שלא נגמרת מול כתבים ועורכים צעירים. יש יותר מדי אנשים שם בחוץ, שחושבים שכתיבה, עריכה, ניהול תוכן ועוד כמה מיומנויות, הן כאלה שלא שוות הרבה (או לא שוות בכלל), ואפשר בהחלט לקבל אותן בחינם. ויש גם יותר מדי אנשים שמשתפים פעולה עם המנגנון הנצלני הזה.
לא יעזור לכם ולא יקדם אתכם לעבוד בחינם. בכל שנות הכתיבה, העריכה והקריירה העצמאית שלי לא עבדתי בחינם בשום צורה ואופן. וראו זה פלא – טקסטים שלי מצאו את דרכם לשלל פרסומים, ממגזין "ים", דרך "הארץ" ועד מגזין TheMarker. מי שרצה שאעבוד בשבילו – שילם. נכון שלא משלמים לכתב מתחיל את אותם סכומים שמשלמים לעורך בכיר ומנוסה, אבל בין שכר מינימום ובין עבודה בחינם יש הבדל גדול.
אל תעבדו בחינם, כי במרבית המקרים, המקומות שמציעים את זה הם יצרני תוכן נחותים, כאלה שהחשיפה בהם נמוכה, כאלה שמתקיימים על פרסומות ושקרים, על ניצול והונאה ועל הרבה חרטא, כאלה שהכסף בהם זורם לכיס אחד או שניים של מנהלים או בעלים, ואילו העובדים (גם אלה שעובדים בשכר) צריכים להתפלל כל חודש שהמשכורת בכלל תיכנס.
אל תעבדו בחינם, כי הזמן שתשקיעו בייצור 400 מילה עבור פורטל עלום שם, ישרת אתכם טוב יותר אם תשתמשו בו לכתוב כמה פוסטים בבלוג שלכם, או להשתתף בדיון בפורום פופולרי בתחום שלכם. פעולות כאלה יקדמו את התדמית שלכם הרבה יותר טוב ובצורה הרבה יותר יעילה.
אל תעבדו בחינם, כי בסופו של דבר מעטים האנשים שמסתכלים על קרדיט כתב. כי הפורטל או האתר או העיתון שעבורו כתבתם מחזיק בזכויות היוצרים של הטקסטים שלכם, ויכול לעשות איתם מה שהוא רוצה, כמה פעמים שהוא רוצה. אתם לא מוכרים את עצמכם בזול פעם אחת – אלא הרבה פעמים.
אל תעבדו בחינם, כי אם מתחילת הקריירה שלכם תיתנו שינצלו אתכם – זה ימשיך לקרות גם במורד הדרך. אם מההתחלה תמתגו את עצמכם ככל כך חסרי ערך, שאתם צריכים לעבוד בחינם, גם בהמשך ימצא מי שיהפוך אתכם לפראיירים.
אל תעבדו בחינם. אתם לא מרוויחים מזה כלום.
תתפלאי לשמוע שאפילו אתרים עם חשיפה
מרשים לעצמם לעשות את זה בלי בושה
ושאפילו אחרי שהם נקנים אחרי תאגיד ענק הם ממשיכים
כן, אני מדבר על מקום שיצא לי לעשות בו את הטעות עליה את מדברת. מודה. ואגב, עזבתי כשהבנתי את זה והבנתי שאני נותן יד לכך שימשיכו לא לשלם.
אגב ברגע שעזבתי, מצאו פראייר אחר ואם אני יודע לקרוא נכון, השיטה ממשיכה. ומדובר באתר גדול ומוביל (השם שמור במערכת אם כי לא קשה להבין במי מדובר)
מאז אגב, עמדתי על שלי שבלי תשלום אין מצב והפלא ופלא גם זה קרה
בקיצור, מסכים איתך
שלום לך
קודם כל מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט
שמי יואב ואני מנהל התוכן של פורטל http://www.no-r.co.il
מדובר באתר הנוער הגדול ביותר בישראל כיום, אם תחפשי את המילה "נוער" בגוגל, תביני מהר מאוד במה מדובר.
יש לנו צוות של מאות כתבים מרחבי הארץ, וכולם כותבים מתוך הדחף והיצר לקבל חשיפה, ולא מתוך רצון לתשלום.
כל ההכנסות שלנו הולכות למען נוער בסיכון, גם אני עצמי כמנהל התוכן לא רואה שקל מהאתר.
הכתבים המצטיינים שמראים עבודה ומשקיעים, מקבלים המון חשיפה, כבר עזרנו לכמה להתקבל ל"במחנה" עקב העבודה אצלנו, וכמובן שגם יש הטבות כמו ראיונות עם אמנים, כניסות להופעות ולמסעדות חינם וכו'.
אני חושב שקצת הקצנת פה. כותב מנוסה ומשופשף לא צריך לעבוד בחינם, אבל צעירים שמחפשים ומגששים את דרכם בהחלט יכולים להשתמש באתרים האלה כדי להתגבש מבחינת סיגנון, לדעת אם הם בנויים לתחום הזה וגם סתם לדעת שוואלה, יש מקום שנותן להם את הבמה הזו ובענק – מה שבבלוג אישי, לא יהיה.
הכל נחמד מאוד והרעיון אולי יפה ואצילי, אבל בשורה התחתונה גם אתם תורמים את חלקכם לנוהג הנפסל הזה, שנמשך הרבה מעבר לתקופת ה"נוער". לא יודעת למה זה נראה לך סביר לא לשלם, אפילו באופן סמלי, לכל מי שכותב אצלך. בגיל 16, עת עדיין עניתי להגדרה "נערה", קיבלתי תשלום מלא על עבודה של כתיבה ותרגום במגזין "ים". למה אתם לא יכולים לעשות אותו דבר?
וגם, כמה זמן לדעתך צריך לעבור עד שכותב "מנוסה ומשופשף" יכול להפסיק לעבוד בחינם ולהתחיל לקבל על זה כסף? חצי שנה? שנה? שנתיים? חמש?
יכול מאוד להיות שבלוג לא זוכה לכמות היוניקים שאתם זוכים לה, אבל בלוג ממתג את הכותב פי אלף יותר טוב מאשר כתבה אחת בתוך כמה עשרות או מאות. אנשים זוכרים בלוגים, הופכים לקוראים קבועים וחוזרים שוב ושוב אם הכתיבה טובה ומעניינת. אצלכם, לא יזכרו את שם הכותב – רק את שם האתר. כל המוניטין הולך אליכם. אני בספק אם בן נוער ממוצע מבין את כל ההשלכות האלה.
סבבה לך שבחרת לעבוד בחינם, אבל זה לא אומר שזה הוגן ובסדר כלפי אחרים – במיוחד כשמדובר בקטינים.
אין כמו בלוג למיתוג אישי
גם ynet ישמחו שתכתבי להם – תמורת קרדיט
וגם תמונות שלך הם ישמחו לפרסם תמורת קרדיט – ואפילו לא יסכימו לשים לינק לאתר שלך שם מופיעות יתר התמונות שלך כצלמת.
YNET – האתר של המדינה
אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שאת צודקת במיליון אחוז
נתקלתי במודעה הזו לפני מספר ימים בפורום של K.
בדרך כלל אני לא נוטה להגיב על מודעות דרושים חצופות מסוג זה (הרי ישראלים אף פעם לא יצאו פראיירים ויעבדו בחינם), אבל הפוסט שלך הביא אותי להגיב שם.
תודה על הדברים החשובים.
מי אמר סווט-שופס וירטואליים ולא קיבל?
מדהים, מעורר גועל והרגשת קבס באותו זמן.
איך בעולם היום, מצליחים למצוא פרצות בחוק כדי להעסיק אנשים בחינם.
סליחה על הביטוי – אבל קרדיט בתחת שלי.
צודקת. וזה פוגע לא רק בכותבים. אתר שלא משלם לכותבים שלו מקבל תוכן בהתאם – הכותבים לא מתעמקים, לא מבררים עובדות, לא מתעמתים עם מי שצריך ולא מקבלים תגובות על הכתוב ממי שצריך לפני הפרסום. לפעמים כל מה שהכותב עושה הוא העתקה של PR שהוא קיבל למייל או העתקה של ערך מסויים מויקיפדיה. תוכן כזה פוגע גם באתר בו הוא מפורסם וגם בקוראים של אותו אתר, כך שב-long run כולם יוצאים נפסדים (אלא אם הכותב היה מספיק חכם להכניס גם תוכן שיווקי בכתבה, שעליו לפחות הוא מקבל משהו).
אל תעבדו בחינם, פשוֹט כי זה יוצר תרבות של עבודה בחינם וזה מזיק לֹכולנו.
כל הכבוד 🙂 אני תמיד רואה את הדברים האלה, מגחך וממשיך בדרכי. יפה שהעלת את ההרגשה של רוה האנשים לכתב.
+1
אני יכול להבטיח לך שיהיו לא מעט קופצים על ההצעה הזו. לא כי יש חברה שרוצים להיות עיתונאים, אלא כי יש פה תעשיה שלמה שמכנה את עצמה "מקדמי אתרים" ובתכלס עסוקה להספים כל מקום אפשרי עם לינקים. אתר רידר למשל היה אמור להיות פלטפורמה חופשית לפרסום מאמרים. היום כל מי שרוצה לקדם אתר יודע שהדרך היא לפרסם "מאמר" באתר רידר, לכתוב פוסט "מעניין" בבלוג בקפה דמארקר ולהעלות "דיון" באחת מקבוצות הדיון הרלוונטיות.
זה בדיוק מה שיקרה לאותם האתרים, מהר מאוד יתנחלו שם כמה כאלה שהם "מקדמי אתרים" בשקל שיהיו עסוקים בלייצר הר של מאמרים על כלום ושום דבר המכילים בעיקר לינקים לאתרים שלהם.
האמת, עכשיו כשאני חושב על זה, כתב זריז שכזה יכול לייצר פה יופי של תעשיית תוכן שיווקי – אתה תשלם לי, אני אכתוב, על הזין האתר.
מסכים עם כל מה שכתבת, למעט דבר אחד: זכויות היוצרים הם של היוצר הראשון, קרי של הכתב, אלא אם הוסכם אחרת.
זכות יוצרים יכולה לעבור מהכתב למזמין, רק בהסכם וההסכם חייב להיות בכתב. אין הסכם ואין מסמך בכתב, הזכויות הן של הכתב.
בכל היתר, את צודקת ואת כותבת דברים חשובים. אגב, ניצול כזה קיים לא רק בכתיבה, גם בתחומים אחרים והוא אולי אחד הדברים המכוערים שהאינטרנט הביא לעולם הכלכלה.
[…] @TheSharkLady: אל תעבדו בחינם: http://www.revitalsalomon.com/?p=491 […]
פוסט חשוב ומצויין. הרעה החולה הזו של עבודה תמורת קרדיט, היא ניצול מחפיר ובזוי, שהופך כמעט לנורמה בחלק מהמקומות.
אולי מישהו יסביר לי מה הכוונה קרדיט,
מה אפשר לקנות עם קרדיט?
קרדיט, במקרה הזה, הוא לא אשראי בבנק, אלא יחוס היצירה ליוצר שלה, קרי, ציון שמו המלא של היוצר בצמוד ליצירה (כתבה). זה חלק מאותה הזכות הקבועה בחוק זכות יוצרים (גם בישן וגם בחדש) המכונה "הזכות המוסרית", להבדיל מזכות היוצרים שהיא זכות כלכלית במהותה.
היות והזכות היא "מוסרית" אתה באמת לא יכול לקנות איתה במכולת. הרעיון הוא שאדם שיצר יצירה, יהיה מוכר בציבור בזכות יצירתו. במידה וארגון שמעסיק כותבים (עיתון, אתר חדשות, מברת פרסום, חברה העוסקת בכתיבה טכנית ושווקית וכד') יחפש כותבים טובים, יתכן ידברים שאותו כותב פירסם יעזרו לו לקבל עבודה או פרוייקט עצמאי וכד'. בכלל, יש הבדל, אם אני למשל אפגוש אותך ויגידו לי תכיר בבקשה את דודי. לעומת זאת, אם קראתי דברים שלך ואהבתי, יש להניח שאומר: "וואוו, אתה dudi, אני מכיר את הדברים שכתבת ופירסמת…
לכן בהקשר המדובר, כשמבטיחים לכתב מתחיל רק חשיפה וקרדיט, הכוונה היא שזה אמור לעזור לו בעתיד להשיג עבודה בתשלום או פרוייקטים כפרילנסר.
אני כמובן מסכים לגישתה של רויטל וחושב שמדובר במערכת ניצול שגובלת בהונאה ושמי שעובד ונותן לעסק משהו מפרי עמלו, צריך לעמוד על כך שזה יהיה בתשלום. שונה הדבר אם הנתינה היא נתינה התנדבותית לטובת הקהילה או לטובת אנשים נזקקים.
קרדיט?
פשע מה שעושים אותם"חכמים" שמשלמים בקרדיט,
אבל הקוסמוס לא מוותר גם לכם ישו אותו דבר!
[…] שלה, וזה בסופו של דבר תלוי בעד כמה הנושא חשוב לך. למשל, כשעובדים על אנשים בעיניים או גונבים ממני תוכן, אני אגיב באלימות גלויה. כזו אני, […]
לא שאני בעד, אבל במה זה שונה מתפוז בלוגים או ישראבלוג, או כל פלטפורמת בלוגים שאנשים מפרסמים שם את התכנים שלהם ללא תמורה? (ואל תזכירי את שמונת השקלים שתפוז בזמנו התחייבו לתת לבלוגרים פופולאריים במיוחד)
[…] כמעט כל כותב תוכן קיבל לפחות הצעה "מפתה" אחת במהלך הקריירה שלו, הכוללת כתיבה בחינם תמורת קרדיט, חשיפה או אוויר בשקל. במרבית המקרים, מציע ההצעה מצויד בכזה אגו מנופח, ובכזו השקפת עולם רדודה ומטופשת על תוכן ויוצריו, שהוא פשוט לא מצליח להבין איך מישהו יכול לסרב לרצות לכתוב בחינם לפורטל בת ים הצהבהבה, אתר מתקדם ואיכותי שלא החליף עיצוב מאז שנת 1996 ויש לו 100 יוניקים ביום חם. קשה מאוד להסביר לאנשים כאלה שכמו שאתה לא מצפה מהאינסטלטור לפתוח סתימות בשירותים תמורת טפיחה על השכם, כך זה לא הגיוני לבקש ממישהו, שתוכן הוא מקצועו, לעבוד בחינם. […]