י.א. קרסוצקי ו"הפיצוחיה" מספקים זקפה רוחנית גם אחרי 18 שנה

יניב קרסוצקי

תחילת שנות האלפיים, תקופה שנראית עכשיו מרוחקת מיליון וחצי שנה. יש טלוויזיה מסחרית, יש אפילו אינטרנט, אבל הכל עוד קצת אולדסקול, אין עוד טלפונים חכמים, אנשים עדיין מעשנים נובלס, אבל יש פיצוציות בתל אביב, ולא מעט.

פיצוציה אחת היתה מיוחדת במינה, מכיוון שהיא היוותה סט צילומים של אחת מתוכניות הדוקו-ריאליטי הראשונות בישראל, ועדיין אחת הטובות בהן – "הפיצוחיה" (אין אפילו עמוד בוויקיפדיה, איזה ביזיון. קחו לינק לחיפוש ביוטיוב). הקונספט, לכאורה, לא היה מהפכני – מצלמות לא נסתרות בכלל, פיצוציה בשעת לילה מאוחרת בתל אביב ולקוחות על כל קשת הביזאר. לכאורה לא צריך כלום חוץ מזה בשביל להנפיק חומר טלוויזיוני איכותי, אבל ההצלחה של הסדרה הזו נשענה הרבה מאוד גם על יכולת השיחה והנוכחות הקשובה והמרתקת של אחד, י.א. קרסוצקי. זו היתה סדרה מעולה, עם מבט בוחן לתוך האנושות התל אביבית והאנושות בכלל, המון רגעים מצחיקים, רגעי דרמה ועצב קשים ואפילו קצת פחד פה ושם. הסדרה היתה קצרה ומהודקת מאוד, ולגמרי השאירה טעם של עוד. אמנם מדובר במוצר טלוויזיוני ערוך, אבל הוא בהחלט מציג תמונת מצב מרתקת של תל אביב בתחילת שנות האלפיים.

סדרה קטנה ונישתית, לכאורה, ששודרה בערוץ נידח (ערוץ 8) לפני 18 שנים, לא אמורה להשאיר כזה חותם. אהבתי מאוד את הסדרה והכוכב שלה, כתבתי על זה בישראבלוג ואפילו קיבלתי תגובה מקרסוצקי בכבודו ובעצמו, אבל חשבתי שזה באמת מסוג הדברים האזוטריים שרק אני ושכמותי זוכרים מהתקופה ההיא.

מסתבר שטעיתי, והסדרה זכתה למעמד קאלט עם השנים.

אמש נערך ערב מקסים, במסגרת "דוקומנטרי בשפירא", שבו הוקרנו שני פרקים מהסדרה, ולאחר מכן התנהלה שיחה מרתקת עם קרסוצקי, שבה הוא ענה על מגוון שאלות לגבי הסדרה. 18 שנה אחרי, ולקרסוצקי כבר אין תסרוקות פאנק מטורפות, אלא זקן עצום. כמו כולנו, הוא התבגר, אבל יש דברים שלא משתנים: הקול, ההתנסחות והדרך שבה הוא מנהל דיאלוגים, הזכירו לי היטב למה "הפיצוחיה" היתה כל כך מוצלחת. בין האנקדוטות, סיפר קרסוצקי מה עלה בגורלם של חלק מהמשתתפים, למה לא היה פרק ט' (קשור לחברות הסלולר, ימ"ש) ומה נשאר על רצפת העריכה (יותר טוב שלא תדעו).

הופתעתי מאוד מכמות האנשים שהגיעה – העריכו שהגיעו כ-200 איש, אולי יותר, אבל מה שבאמת הפתיע אותי היה טווח הגילאים הנוכח. לא רק אנשים בגילאי 30-40, שראו את הסדרה בזמן שהיא עלתה לאוויר, אלא ילדודס ממש, כאלה שבקושי נולדו לפני 18 שנה, הצליחו איכשהו לצפות בה (לא ברור לי אם באינטרנט או בשידורים חוזרים או אללה יודע מה), והפכו למעריצים שבקיאים בחומר, בכל הדמויות, ואפילו יצרו סטיקרים בווטסאפ ברוח הסדרה.

מפתיע, איך לפעמים יצירות שהן קטנות לכאורה, מלוות כל כך הרבה אנשים ואפילו משפיעות עליהם בדרך זו או אחרת. גם אחרי 18 שנה, "הפיצוחיה" ממשיכה לספק זיקפה רוחנית לאנשים רבים. אם לא יצא לכם להכיר (ובוודאי אם כן), שבו וצפו בקפסולת הזמן התל-אביבית המופלאה הזו, שעומדת בכבוד רב במבחן הזמן, וגם היום מספקת זווית ראייה מרתקת, צבעונית וחדה על החיים בעיר, על חיים ומוות, על סמים, על מצבים נפשיים קשים, על סקס ועל בני אדם בכלל.

 

5 תגובות ל-“י.א. קרסוצקי ו"הפיצוחיה" מספקים זקפה רוחנית גם אחרי 18 שנה

  1. דורון

    וואי עד היום אני חושב על הסדרה המופלאה הזאת! תודה שהנכחת אותה פה

  2. יהודית

    אני זוכרת את הסדרה הזו. צפיתי בה בזמן ששודרה במקור. חשבתי שהיא יצירה מדהימה.
    מעניין לעשות אותו דבר היום – גם עם השפעת תרבות הריאליטי והנייידים והאינטרנט, עדיין יש אנשים בודדים שמחפשים אוזן קשבת באמצע הלילה בתל אביב

  3. Dafna

    הי רויטל, באמת סדרת מופת! תוכלי לספר מה עלה בגורל המשתתפים? ממש ממש אשמח לדעת

  4. י.א. ק

    הסדרה הזאת זכורה לי היטב וגם יניב, יצא לי להכיר אותו מעבר והוא אחד האנשים המקסימים שיצא לכם להכיר. אשרי המבקרים בפיצוחיה 🧡

  5. ביולוג ירושלמי

    כזאת סדרה מעניינת… ממש מיקרוקוסמוס של תל אביב בזעיר אנפין.
    לא ידעתי שזה דוקו-ראלטי ושאלתי את עצמי אם אני רואה ריאליטי…
    סדרה מופלאה ונהדרת. ערוכה נהדר.
    הכרתי אותה היום 🙂

להגיב על Dafna לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>