זה לא כסף

 

מטבעות כסף קטן

Revital Salomon [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)]

בשבוע שעבר החלטתי לעשות סדר בבוידעם. זרקתי מספר גדול של חפצים לא נחוצים, מצאתי כמה מחברות נוסטלגיות ושאר קשקושים, התלבטתי שוב מה לעשות עם ה-ThinkPad שלי משנת 96' (בסוף לא זרקתי אותו) והשארתי ארגז אחד מלא במסתורין (פשוט כי הוא היה דחוק עמוק פנימה ולא רציתי לטפס ממש לתוך הבוידעם).

את ההפתעה הגדולה ביותר במהלך הסידור, זימנה לי צנצנת ששכחתי לגמרי מקיומה. הצנצנת היתה מלאה מטבעות מכל הסוגים – מ-10 שקלים ועד 10 אגורות. שכחתי לגמרי שמילאתי אותה. שכחתי לגמרי ששמתי אותה בבוידעם. שכחתי, ואני עד עכשיו לא מצליחה להיזכר איך הצנצנת הזו מצאה את דרכה לשם.

לא נורא, זה תמיד נחמד למצוא כסף. מיינתי את המטבעות, ספרתי ושמחתי לגלות שהצנצנת הכילה יותר מ-100 שקלים, טבין ותקילין. החלטתי שחבל שהיא תישאר אייטם דקורטיבי, והחלטתי לקחת קצת מטבעות בכל פעם שהארנק שלי מתרוקן מכסף קטן, ולשלם באמצעותם במידת האפשר – בדרך כלל בקיוסקים, בתי קפה ושאר מקומות שבהם אני מבצעת רכישות קטנות יחסית.

כמה ימים לאחר מכן, קניתי פחית שתייה ועוד משהו בחנות נוחות בתחנת דלק. ניצלתי בשמחה את ההזדמנות לשלם 27 שקלים בשטר של 20 ושלל מטבעות מצנצנת הבוידעם שלי. המוכרת הצעירה הביטה בי מפשפשת בארנק ומחפשת לשלם את הסכום המדויק, והחלה לגמגם כששלפתי 4 מטבעות של חצי שקל: "יש לך אולי כסף אמיתי?", היא שאלה בזעזוע.

נשבעת לכם. כסף אמיתי, זה מה שהיא רצתה. כי מטבע של חצי שקל זה פאקינג אסימון של מכונת ארקייד, או אולי כסף של פיות מהאגדות. נכון שהיום כבר אי אפשר לקנות כלום במטבע של חצי שקל, אבל למיטב הבנתי החשבונאית, 10 מטבעות של חצי שקל זה כבר 5 שקלים. זה כמעט ליטר של דלק, או איזו חבילת ביסלי קטנה.

אני לא נוטה להתנפל על מוכרנים וקופאים, וגם הפעם שמרתי על איפוק, מלבד לנעוץ בגברת מבט קר ולשאול אותה בזעף קל: "זה לא כסף אמיתי?". היא קצת נבהלה ממני וניסתה להסביר שהתכוונה לשטרות. חככתי לחפור בארנק ולשלם לה הכל במטבעות של 10 אגורות, אבל לא היה לי זמן.

הייתי מייחסת את הטיפשות הזו לצעירות ולחוסר הבנה, אולי גם לחוסר הערכה לכסף, אבל כמה ימים לאחר מכן, הייתי בפיצוצייה ליד הבית, ושוב קניתי פחית שתייה (מה יש לך מהאורנג'דה?!). שילמתי למוכר במגוון מטבעות ואיכשהו התפתחה שיחה קצרה על כסף קטן. סיפרתי לו מה קרה לי בתחנת הדלק, והוא אמר לי שהלקוחות שלו, לעתים קרובות, לא מוכנים לקבל עודף במטבעות קטנים. הפתרון שלו? הוא פשוט לא משתמש ב-10 אגורות וחצאי שקלים. וזה לא נגמר בזה. בגאווה גדולה, האיש הראה לי דליים (!) מלאים במטבעות מתחת לדלפק ובאחורי החנות. מאות, אולי אלפי שקלים, במטבעות, זרוקים בבוז ולא נעשה בהם שימוש.

נכון, אף אחד לא רוצה לקבל עודף ב-50 מטבעות של 10 אגורות או 10 מטבעות של שקל, אבל אפשר לפזר את זה באופן הגיוני. ונניח שבאמת אתה לא רוצה לתת ללקוחות עודף במטבעות קטנים – הכסף הזה שמצטבר, זה לא כסף? אם הוא לא בא בפורמט של שטר כחול ופריך, הוא לא שווה כלום? יש די הרבה דברים שאפשר לעשות עם דליי המטבעות שמעלים אבק בפיצוצייה הזו – כל בנק חייב לקבל את המטבעות ולזכות את חשבון הלקוח בהתאם (מינוס עמלה מפנקת, יש לשער), ואפשר גם לתרום לצדקה ואפילו ללכת לקניות בשוק התקווה, שם יקבלו בשמחה כל מטבע עובר לסוחר, וגם יגידו לכם "תודה רבה ולבריאות, כפרה".

אולי אני שמרנית, אולי אני דור ישן, אבל הזלזול הזה בכסף "קטן" מבטא בעיניי סימפטום של מחלה הרבה יותר חמורה ונרחבת – העובדה שאנשים לא מבינים את המשמעות של כסף, איך משתמשים בו בצורה נבונה, איך חוסכים אותו ואיך מוציאים ממנו את המקסימום. הוותרנות הזו גם מעצבנת אותי, באופן כללי. הלקוחות לא מוכנים לקבל את המטבעות, אז אתה זורק אותם בדלי מאחורי הדלפק? זה פתרון?

דודה שלי, אסתר, תמיד אומרת: "מי שלא מרים 10 אגורות, לא שווה 10 אגורות" – אמירה אולד סקול, שבאה מתקופה שבה כל לירה היתה חשובה, ואנשים צירפו מטבע למטבע כדי לקנות דברים שבאמת היו קריטיים לקיום שלהם. אני לגמרי מרימה מטבעות של 10 אגורות ברחוב (וגם אומרת "בראכה" על כל מציאה כזו, כנהוג בבית משפחת סלומון) – ועכשיו הם גם מצטרפים למטבעות האחרים בצנצנת הבוידעם שלי. קטן, גדול, מטבע או שטר, דיגיטלי או קריפטו – כסף זה כסף. ואם אתם כל כך מלאים בו שאין לכם חפץ בו – לפחות תנו אותו למישהו אחר.

תגובה אחת ל-זה לא כסף

  1. דובי

    מי שלא מרים עשר אגורות לא שווה עשר אגורות זה לא מעלילות משה בעיר הגדולה?

    (כמו כן – 27 ש"ח לפחית ועוד משהו קטן?!)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>