בעידן שבו אנחנו המוצר והמידע, ואנו נמכרים לכל חפץ בלי שחברות הטכנולוגיה מנידות פיקסל, אני נוטה להתייחס בחשדנות רבה לכל הצהרה, מסמך או פוסט, שמספרים על מעשיהן הטובים של החברות הללו.

והפעם, גוגל. החברה פירסמה מסמך בן כ-30 עמודים, שכותרתו "How Google Fights Disinformation".

לא מדובר במסע צלב נגד כל פייק ניוז שאי פעם צץ באינטרנט, אלא בתיאור המאמצים של גוגל במיגור התופעה בפלטפורמות שלה עצמה – מנוע החיפוש, גוגל ניוז, יו-טיוב ורשת הפרסום שלה.

גוגל מתייחסת במסמך להפצת דיסאינפורמציה כפעולה מכוונת שיש מאחוריה אינטרסים כלשהם – פוליטיים, כלכליים או אפילו בידוריים. החברה מדגישה את הקושי בניטור וסינון התכנים, כמו גם את אחת הבעיות העיקריות בכל מה שקשור לפייק ניוז – איך יודעים מתי הפצת המידע השגוי נעשית בתום לב, ומתי היא מתבצעת מתוך זדון?

החברה מציעה אסטרטגיה משולשת: מתן משקל משמעותי לאיכות בדירוג במנועי חיפוש, טיפול במקורות זדוניים של הפצת דיסאינפורמציה ומתן הקשר מפורט יותר למשתמשים, על מנת שיוכלו להפעיל שיקול דעת. נושא האיכות שזור כחוט השני בכל המסמך, והוא רק מדגיש את מה שמומחי SEO מנסים להסביר ללקוחות כבר כמה שנים – תוכן איכותי הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר בקידום האתר. לא נפח, לא כמות ולא דחיסות מילות מפתח (כי אנחנו כבר לא ב-2006).

בין השאר, טוענת גוגל כי היא תומכת בעיתונות איכותית, ומעוניינת בשגשוגה של סביבה חדשותית ברמה גבוהה – לטובת המשתמשים שמסתמכים על גוגל לחיפוש מידע אמין. החברה התחייבה להקדיש 300 מיליון דולר על פני שלוש שנים לעידוד יוזמות וחיזוק חדשות איכותיות.

שומרים על פוליטיקה נקייה?

גוגל מצהירה כי במטרה לשמור על בחירות דמוקרטיות והוגנות ברחבי העולם, על ידי חבירה לוועדות בחירה רשמיות בכל מדינה, הגברת שקיפות בהפצת מידע וסגירת ערוצי מידע זדוניים בשיתוף פעולה עם שלטונות החוק. החברה מציעה שירות "הגנת בחירות" לאתרים וחשבונות של מועמדים, כדי לסייע להם נגד מתקפות ולמנוע אפשרויות פריצה, גניבת זהות וכו'.

חיפוש וגוגל ניוז

מעניין לראות שגוגל מדגישה את העובדה שהדירוג במנוע החיפוש ושירות החדשות שלה נעשה על ידי אלגוריתמים וללא מגע יד אדם: "אף אדם בגוגל לא קובע את המיקום של עמוד מסוים במנוע החיפוש או בגוגל ניוז". מערכות הבינה המלאכותית לא קובעות באופן סובייקטיבי את מידת האמינות של אתרי אינטרנט, אלא מתמקדות באיתותים מדידים שמתאימים לאופן שבו משתמשים ואתרים אחרים מעריכים את מידת המומחיות והאמינות של אותו אתר.

ומה קורה ביו טיוב?

קשה לקרוא את המסמך הזה בלי להרים גבה סקפטית, מכיוון שיו-טיוב כבר מזמן הפכה לכר פורה של ברדק תוכן מטורף – החל מתביעות זכויות יוצרים מופרכות וכלה בתוכן מאוד בעייתי שמופץ ללא בעיה וללא התערבות של מנהלי האתר.

בשונה מהחיפוש ומהחדשות, ביו-טיוב יש שילוב של אכיפה אוטומטית ואנושית. אולם, מכיוון שמדובר באתר שבו עולה כמות עצומה של תוכן בכל דקה, נראה שגוגל הולכת ומאבדת שליטה ויכולת פיקוח.

הבעיה מחמירה מכיוון שיו-טיוב משמשת גם כמקור הכנסה ופרנסה למפרסמי תוכן, ומאחר שגוגל לוקחת הרבה כסף ממפרסמים, הרי שבסופו של דבר אין לה אינטרס חזק מדי למנוע הפצה של תוכן – ולא משנה כל כך מה התוכן.

בנוסף, למרות שגוגל מתגאה ברף גבוה של איכות בכל הקשור להמלצות – מן הידוע שאלגוריתם ההמלצות של יו-טיוב הוא אחד הגרועים והטפשים שיש, ונוטה להמליץ על סרטונים בהתבסס על קווי דמיון גסים בלבד, ובוודאי לא מתקרב לאיכויות שהתרגלנו לקבל בשירותי הסטרימינג של המוזיקה, למשל.

אמת בפרסום?

גוגל מצהירה כי מטרתה היא להגן על המשתמשים ולספק להם חוויה חיובית. לא כל אחד יכול לפרסם בגוגל, והחברה עושה מאמצים למנוע פרסום מטעה והונאות שונות. בנוסף, החברה מונעת הופעת פרסומות שלה באתרים שיש בהם יותר מדי פרסומות, או שהם מלאים בספאם או תוכן גנוב.

לא מטוב לבה

גוגל מצהירה כי המלחמה במידע שקרי היא חלק חשוב מאוד מהליבה שלה, והיא רוצה שמוצריה ימשיכו להיתפס כאמינים וכשימושיים למיליארדי המשתמשים שלה. מה מידת ההצלחה שלה? והאם ההצלחה הזו זהה בכל השפות והמדינות אותן היא משרתת? בכל מקרה, יש להניח שגוגל לא פועלת כאן ממניעים פילנתרופיים, אלא מעוניינת בהגנה על בסיס המשתמשים שלה, שמספקים לה כמויות עצומות של כסף ומידע, שהגבול ביניהם דק מאוד, אם הוא בכלל קיים.