של מי השיר הזה בכלל? יוטיוב חוסמת סרטונים בלי סיבה – והמשתמשים עצבניים

זכויות יוצרים יוטיוב

זכויות יוצרים תמיד היו נושא חם באינטרנט. במהלך שנות התשעים, כשהאינטרנט רק פרצה לחיינו, היתה תחושה אמיתית של Free for all – אפשר לקחת הכל מכל מקום, להעתיק, לבנות על בסיס מה שאחרים עשו, ולא לשלם על זה שקל. ברוב המקרים, גם לא היו לפעולות אלה השלכות.

אבל, השנים עברו, והמושג "פיראטיות" התבסס כחלק משמעותי מתרבות הדיגיטל. נראה שבשלב מסוים הציבור התבגר בחלקו, והרבה אנשים משלמים היום בשמחה על תוכן – בין אם מדובר בתמונות סטוק, תבניות וורדפרס או סטרימינג של מוזיקה או וידיאו. זה לא שהפיראטיות והטורנטים נעלמו, אבל יש תחושה של איזון דינמי בין המשתמשים ויצרני התוכן, בעיקר בגלל העובדה שיש כל כך הרבה אפשרויות וערוצים – בחינם ובתשלום.

עם זאת, נראה שלאחרונה יש שוב שינוי כיוון, הפעם לצורה מופרכת במיוחד של הסרת תוכן, במסווה של הגנה על זכויות יוצרים או הפרת תנאי שימוש. פייסבוק אלופים בזה, והם חוסמים עמודים ומשתמשים בגלל סיבות שאינן מחוברות למציאות, ובעיקר נהנים לחסום את מי שמעז להעביר עליהם ביקורת.

נראה שיוטיוב רוצה להתחרות על התואר "החוסמת הפסיכוטית ביותר" לשנת 2019, והיא בהחלט עושה עבודה טובה. זה נכון שיוטיוב היא קרקע פורה להפרת זכויות יוצרים, ולכן גוגל הכניסו מנגנונים של זיהוי אוטומטי של מוזיקה ומערכת מאוד אגרסיבית של בקשות הסרה בגין הפרת זכויות. שלא תבינו אותי לא נכון, בתור אחת שחוותה גניבת תוכן יותר מפעם אחת, אני מאוד בעד הגנה על זכויות יוצרים. אבל במקרה דנן, נראה שהמערכת של יוטיוב הפכה לסוג של סקיינט, שמנוצלת לרעה על ידי ארגונים גדולים וגנבים קטנים.

בין שלל הסיפורים על חסימות מופרכות, אפשר למצוא כמה שהיו יכולים להיות מצחיקים, לו לא היו כל כך עגומים:

משתמשת כלשהי פירסמה סרטון טבע הכולל קטע בחוף הים, עם גלים נשברים. הסרטון הוסר בשל תביעת זכויות יוצרים של ערוץ מפוקפק של "מוזיקה מרגיעה", שטוענים שיש להם זכויות על… קולות הגלים הנשברים על החוף.

משתמש אחר זכה לחסימה לאחר שקול מכסחת הדשא בסרטון שלו זוהה כמוזיקה גרגוריאנית.

ערוץ Canal Plus מסמן סרטונים שמוצגים בהם משחקי טקן (רק משחקים, בלי מוזיקה) ויוטיוב מעניקים לו על זה זכויות יוצרים בלי מחשבה שנייה.

משתמש שהעלה סרטון ששומעים בו אזעקה של מתקפה אווירית, חטף גם הוא, בשל זכויות יוצרים על שיר שאין בו בכלל אזעקה.

היוצר הזה, גאס ג'ונסון, פירסם סרטון ובו הוא מדבר על "רפסודיה בוהמית" – בלי שום מוזיקה – וזכה אף הוא לחסימה מפנקת.

ואחד השיאים: יוצר מוזיקה, שהעלה יצירה שלו ליוטיוב לפני כמה שנים, איפשר לכל מי שרצה להוריד ולהשתמש ביצירה. לפני מספר ימים, חברת תקליטים מפוקפקת בקולומביה גנבה את היצירה שלו, העלתה אותה ליוטיוב וסימנה את הסרטון המקורי כמפר זכויות יוצרים. יוטיוב, בתצוגה מרהיבה של טמטום ואלימות, אישרה את הבקשה של הגנבים והתעלמה מהפניות של האמן היוצר. אומרים שיש תביעה בדרך.

מערכת הדיווח של יוטיוב מהווה כר פורה לניצול ולגניבה, מכיוון שבסופו של דבר, לגוגל לא ממש אכפת של מי זכויות היוצרים, כל עוד היא מקבלת המון כסף על פרסומות בסרטונים שמוצגים באתר. למיטב הבנתי (ואם אתם צריכים מישהו שבאמת מיטב הבנתו בזכויות יוצרים, הרי שאתם מחפשים את יהונתן קלינגר), הגשת תביעת הפרה שקרית היא פעולה שאין לה תוצאות פליליות, ולכן יש גם אנשים שכל עיסוקם ופרנסתם הוא הונאות שכאלה – סימון סרטונים כמפרי זכויות יוצרים, למרות שההפרה היא בכלל בצד השני, זה של המתלונן. גם אם כמה אלפי יוצרי תוכן מובילים ביוטיוב יקומו ויעזבו את הפלטפורמה, זה לא ישפיע עליה בצורה משמעותית.

בסופו של דבר, אין באמת דרך לסנן את כמויות התוכן העצומות שמועלות לאתר כמו יוטיוב מדי שנייה. וכמו בהרבה מקרים אחרים, גם במלחמה הזו בין תאגידים, נוכלים ואמנים, היצרן הקטן אוכל חרא – בהנחה שעל צואה עדיין אין זכויות יוצרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>