כבר מההתחלה היה ברור שזה רעיון גרוע. משחקים כמו Banished הם בדיוק הצרה הצרורה שמצליחה להדביק אותי לכיסא ולמחשב, כאילו אנחנו בשנת 2000 ואני משחקת Age of Empires. למעשה, זה היה רעיון כל כך גרוע, שניסיתי לקנות את המשחק פעמיים. בפעם הראשונה קניתי אותו במכירה השנתית של Steam, אבל בגלל חוסר זמן לא נגעתי בו או במשחקים האחרים שרכשתי, ושכחתי מהם לגמרי. בפעם השנייה, ניסיתי לרכוש את המשחק רק כדי לגלות שהוא כבר נמצא בספריית המשחקים שלי כבר כמה חודשים.

וכך, עם בוא החגים עלינו לטובה ולבטלה, החלטתי לנסות את משחק האסטרטגיה מבית Shining Rock Software.

המשחק מתחיל עם כמה אנשים שנזרקו אי שם במקום עלום שם, יש להם מחסן עם קצת אוכל והרבה עצים וסלעים מסביב. התפקיד שלנו הוא להגיד להם מה לעשות, ליצור יישוב ולגרום לאוכלוסייה לגדול ולהיות שמחה ועליזה.

מי שמכיר את הז'אנר, מכיר גם את הנוהל – מתחילים לשחק בלי יותר מדי הכנות ורואים מה יוצא. המשחקים הראשונים יהיו, כמובן, אסון – התושבים ימותו מרעב וממחלות, יקפאו מקור או סתם לא יביאו ילדים לעולם וימותו אט אט בשיבה טובה.

או, לחלופין, הכפר ישגשג, הכל יהיה נהדר ואז יבוא טורנדו ויהרוג את כולם חוץ מאשר את הנפח, שיישאר גלמוד ולא יבין איפה כל החברים שלו.

אחרי שמקבלים קצת את העצבים ולומדים את הדינמיקה של המשחק, מגיע השלב שבו אנחנו יודעים מה לעשות, איך לחלק את המשאבים והתפקידים ואיך להגדיל את האוכלוסייה בהדרגה, בלי להרוג את כולם מרעב בדרך. ומכיוון שהמשחק הוא "בזמן אמת" (למרות שאפשר להעלות את המהירות לעד פי 10), הכל לוקח זמן. הרבה זמן. וזה הזמן שבו אתם יושבים על המחשב, בוהים במסך, מקבלים חלחלה בכל פעם שקופצת הודעה על תושב שמת או על מחסור במזון, ולא שמים לב שהשעה כבר הרבה אחרי חצות.

כשמשחקים במהירות הגבוהה ביותר, צריך לקבל החלטות די מהר – הנה שני ילדים הפכו למבוגרים וצריך למצוא להם עבודה; הנה 10 נוודים הגיעו לכפר ורוצים להתיישב – לתת להם או לא? הנה שני פועלים מתו בקריסה במחצבה – להחליף אותם או לוותר בינתיים? והנה הסוחר הגיע ורוצה להציע לי זרעי דלעת במחיר מופקע – לתת לו גזרי עץ בתמורה או לשלוח אותו לכל הרוחות?

הגרפיקה חביבה והמשחק רץ יפה, בסך הכל. לא משהו שלא ראינו קודם, אבל עשוי בצורה נאה. המוזיקה סטנדרטית וקלישאית לסוג כזה של משחקים. למשחק יש כל מיני מודים וגם Wiki ופורומים למי שתוהה למה הוא לא מצליח לבנות אחו לפרות.

יש למשחק כמה אנומליות משונות – למשל, ילדים עוזבים את הבית כבר בגיל 10 (צריך לבנות להם בית כדי שהם יעופו מקן ההורים), ומיד מחפשים בן זוג. כך נוצר מצב קצת פדופילי שבו דייג בן 35 מגדל ילד בן שנה עם אשתו האהובה, הסטודנטית בת ה-12. בנוסף, צריכת המזון של המקומיים קצת מוגזמת. בשלבים הראשונים, אפילו 8 דייגים בפול טיים (ועוד איזה איכר וצייד ולקט) לא הצליחו להחזיק כפר של 25 אנשים. בהמשך, כשהיה לי המון אוכל בכל המחסנים והשווקים, גיליתי שהתראות ה"אין מספיק אוכל" לא מדויקות, ומתייחסות לאסמים ספציפיים שהתרוקנו, אבל בלי לתת אינדיקציה איזה מהם התרוקן. כשהכפר כבר גדול, קשה לעקוב אחרי העניין. יש כלי בסיסי לסטטיסטיקות וגרפים, אבל הוא לא מספק תמונת מצב ברורה מספיק ומאלץ אתכם לעבור בין הבניינים השונים כדי לראות מה קורה וכמה בשר כבש נשאר.

התושבים קצת חצופים ומחליטים על דעת עצמם שיותר חשוב להם לסיים קודם את משימת פינוי האבנים, לפני שהם מתפנים לבנות את בקתת הציידים. וגם כשהם מתפנים לבנייה, הכל לוקח להם המון זמן. העצים צומחים מחדש קצת יותר מדי מהר, מה שמייתר אפילו את הצורך לאזן בין סביבה לתעשייה.

בעיניי, החיסרון הכי גדול של המשחק הוא חוסר ההתקדמות הטכנולוגית. אי אפשר להמציא דברים חדשים או ללמד את הכפריים מיומנויות נוספות, אי אפשר להתרחב מבחינת מסחר או תעשייה בכפר (מלבד האפשרות לגדל גם כבשים וגם פרות וכו') ולאחר זמן מה כל ההחלטות הן סביב אותן סוגיות – הישרדות, אוכל, מחסה, בריאות ואושר. אחרי המטע העשירי ובקתת היערנים החמישית, זה כבר מתחיל קצת לשעמם. מה שאוכל פה את הזמן הוא בעיקר ההמתנה שהאוכלוסייה תגדל והבניינים ייבנו.

Banished הוא משחק שכל מי שאוהב אסטרטגיה וניהול ערים כבר שיחק בו – שילוב של Caesar III, Age of Empires ו-SimCity. הוא חביב, סימפטי ומוכר, ויכול להעביר לכם כמה וכמה שעות בכיף. עם זאת, מדובר במשחק מאוד פשוט שהאתגרים בו די בסיסיים. הוא יכול בהחלט להתאים למי שלא התנסה בז'אנר ורוצה לנסות משחק שהוא כמעט קזו'אל מבחינת דרגת הקושי שלו. רכשתי אותו כשהיה במבצע ב-Steam, בדולרים בודדים למיטב זכרוני. במחיר שבו הוא נמכר כרגע, 20 דולר, אני מצפה לתמורה משמעותית הרבה יותר ומשחקיות חוזרת – שלא מסופקת כאן.

ועכשיו, אם תסלחו לי, מסתובבים לי פה 9 כפריים בין הרגליים ואין להם תעסוקה. תיכף נשלח אותם לבנות גשר ונהפוך אותם לדייגים.