Age of Empires במבחן הזמן

Age of Empires

שלושה עשורים של משחקי מחשב כבר יש באמתחתי, ולמרות שאי אפשר לחשב זאת על הדקה, אני יכולה להניח במידה סבירה של דיוק, ש-Age of Empires, משחק אסטרטגיה בזמן אמת, מדורג בחמשת הגדולים במצעד "עשרת המשחקים ששרפו לרויטל הכי הרבה שעות מהחיים", ביחד עם Simcity לדורותיו, Civilization, דיאבלו II ו-NeverWinter Nights המשובח. אני יכולה גם לומר ש-Age of Empires הוא המשחק שבו שיחקתי את הסשן הכי ארוך – כ-7 שעות – בלי לקום, בלי לשתות וכמעט בלי למצמץ.

AoE הראשון יצא אמנם בשנת 1997, אולם שיחקתי בו בעיקר בסוף 1999 ותחילת שנות ה-2000. בעידן שלפני האינטרנט האלחוטי, זה גם היה המשחק שעזר לי להעביר הכי הרבה הרצאות משמימות בתואר הראשון, וגרם לי להיראות מרוכזת מאוד במסך. הייתי אז אטרקציה מעניינת, מכיוון שגם הייתי היחידה בבית הספר לתקשורת שבאה ללימודים עם לפטופ. כן.

עברו הרבה שנים והרבה משחקים מאז. כשמתעורר בי החשק לשחק באמת (ולא במשחקי קז'ואל זניחים), אני נוטה לחטט ב-Steam ולחפש משחקי אינדי טובים כמו Faster than Light או Papers, Please, אבל נמנעת מרכישת משחקים גדולים ומורכבים. ובכל זאת, לפני כמה שבועות נזכרתי ב-Age of Empires, תהיתי אם הוא ירוץ סביר על המחשב הנוכחי ואיך זה יהיה לשחק בו שוב. האם AoE עומד במבחן הזמן, 15 שנה אחרי?

ב-Age of Empires אפשר לשחק בכל מיני צורות – קמפיין, משחק רנדומלי ובעבר גם משחק מרובה משתתפים. גם בתחילת הדרך, שיחקתי רק בקמפיין, שם מקבלים משימות שונות וצריך לעמוד ביעדים, כמו בניית מספר חוות, השתלטות על שטחים מסוימים, הריגת גיבור האויב וכו'.

גרפיקה וסאונד

בזמנו, המשחק קצר שבחים על הגרפיקה הייחודית והמושקעת שלו. גם היום, למרות שהרזולוציה הכי גבוהה שאפשר לשחק בה היא 1024X768, אפשר עדיין ליהנות מהעיצוב של המשחק. האיכות לא בשמים, אבל הגרפיקה עדיין נראית כמו ציורים יפים, האנשים חמודים והולכים מצחיק עם ערימות של סטייק-פילים והבניינים נראים היטב. דווקא תוואי השטח לא נראים מדהים, במיוחד משטחי המים השונים. אני מניחה שזה קשור לרזולוציית המסך הנוכחית שלי.

המוזיקה חביבה ולא מציקה, אבל אחד האלמנטים המיוחדים והזכירים במשחק הזה הוא דווקא הסאונד והאפקטים – הג'יבריש החמוד שהאנשים שלכם משמיעים כשאתם מקליקים עליהם ונותנים להם משימות, המולת הקרב ורעש החרבות החובטות זו בזו, וכמובן, הצליל השנוא של החצוצרה, כאשר אחד החיילים או היחידות שלכם נפגעים. ה-Wololo של הכוהנים במשחק הוא כנראה אחד האפקטים הכי זכורים ומדוברים בתחום המשחקים. הנה מיקס מטופש וחביב של מגוון הקולות מהמשחק:

עדיין קשה, קיבינימט

AoE הוא לא משחק מפנק. הוא קשה. גם בדרגת Easy (אחת מעל Very Easy), צריך לעתים מספר נסיונות והרבה עצבים כדי לבצע את המשימה. בקמפיין השלישי והרביעי זה כבר מתחיל להיות ממש מאתגר. מספיק שלא תבנו את מרכז העיר במקום הנכון, ותוך 10 דקות יבוא נודניקים עם נבוטים להציק לכם, יהרגו את כל האיכרים שיצרתם בעמל רב, ויתחילו לשרוף לכם את הבתים. בחלק מהמקרים, צריך להקדיש את כל המאמצים של תחילת המשחק ביצירת אלמנט ספציפי (למשל, צי אוניות מלחמה חזק), כי אחרת פשוט לא יהיה לכם סיכוי, ולפעמים בכלל אין לכם אנשים רגילים, אלא רק לוחמים, ופתאום אתם צריכים לחשוב כמו מצביאים. ומילא כל זה, אבל יותר מפעם אחת תמצאו את עצמכם במצב שבו נראה לכם שיש לכם יופי של צבא, אתם מוכנים לפלישה והגיע הזמן לחסל את הדוריאנים, רק כדי לגלות שיש להם פי חמישה יותר חיילי רגלים, וגם כמה פרשים שישברו לכם את הרגליים.

למרות שהקמפיינים מגבילים אתכם לפעמים (למשל, בחלק מהקמפיינים לא ניתן להתקדם לעידן מודרני יותר), יש המון החלטות שצריך לקבל במהלך המשחק – האם להקדיש עכשיו יותר כוח אדם לכריתת עצים או איסוף מזון? לייצר עוד חיילים כדי להגן על היישוב בזמן שאני בונה את הצי, או לייצר עוד אנשים שיכרו אבנים כדי שאפשר יהיה לבנות מהר מגדלי שמירה? האם 10 גרזינאים ו-5 קשתים יספיקו כדי לחסל את שבט האויב? האם כדאי לסכן כמה חיילים ואיכרים כדי לכרות זהב במרחק רב ממרכז היישוב שלי? האם כדאי לאגור מזון כדי להתקדם לעידן הברונזה, או להסתפק בעידן הנוכחי? אינספור החלטות טקטיות שמשפיעות על האסטרטגיה לטווח ארוך. וכן, יש פה טווח ארוך – כל דבר לוקח זמן – מאיסוף עץ ועד השמדת האויב – וזו אחת הסיבות שזה משחק שיטרוף לכם שעות מהחיים.

בימינו, אפשר להיעזר ב-Wiki המפורט של המשחק, שעוזר לבחור אסטרטגיה מנצחת עבור כל קמפיין, אבל גם זה לא תמיד יציל אתכם. זה נורא נחמד להסביר לכם איך צריך לחסל את מגדלי השמירה עם הבליסטראות, אבל זה קצת יותר מסובך כשהפרשים המנוולים של האויב שוברים לכם את אמצעי המצור תוך 10 שניות מרגע הנחיתה על החוף. בקיצור, גם ידע תיאורטי מקדים לא תמיד עוזר.

יש הרבה שטויות במשחק הזה: יחידות יבשתיות יכולות לחסל אוניות אם הן עומדות במים רדודים; אם תהרסו מבנה חשוב של האויב הוא ישלח שוב ושוב אנשים לתקן ולבנות אותו מחדש באותו מקום; מגדלי שמירה מאבן נהרסים על ידי חצים פשוטים מעץ ועוד. אין ספק שלא מדובר במשחק מדויק מבחינה היסטורית או הגיונית, אבל זה לא פוגע בהנאה, אלא פשוט מלמד את השחקן לנצל את נקודות התורפה של המשחק.

כ-15 שנים עברו, די הרבה במונחים של משחקי מחשב, אבל Age of Empires עומד יפה במבחן הזמן, הוא עדיין מהנה, מאתגר ומתסכל, ויכול לטרוף לכם חלק ניכר מהיממה אם לא תשימו לב. וזכרו – אם הבית שלכם עולה באש, קראו לאיש שיכה בו בפטיש.

 

 

תגובה אחת ל-Age of Empires במבחן הזמן

  1. […] אסטרטגיה וניהול ערים כבר שיחק בו – שילוב של Caesar III, Age of Empires ו-SimCity. הוא חביב, סימפטי ומוכר, ויכול להעביר לכם כמה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>