בשנים האחרונות, פיתחו הטוקבקיסטים הישראלים חוש ריח מפותח – הם יודעים לזהות טוקבקים ממומנים ותגובות שמקורן במשרדי יחסי ציבור, וברוב המקרים גם טורחים להצביע על כך בצורה ברורה. טוקבקים הם שיטה די גרועה לשינוי דעת קהל או חבלה במוניטין האינטרנטי של אדם, אולם כחלק ממנגנון מורכב ומתוחכם, הם יכולים לעשות את העבודה.
באחד מהמסמכים שהודלפו על ידי אדוארד סנואודן, התגלה מערך הדרכה והנחיות, הנמצא בשימוש אצל סוכנויות ריגול מערביות, המדריך כיצד להיכנס לאתרי אינטרנט, קבוצות דיון, רשתות חברתיות ומקומות נוספים, ואיך להשתמש בכלים כדי להחדיר לשיח האינטרנטי דעות הרצויות לממשל. אני בטוחה שמיד יקום מי שיגיד שזה ממילא מה שעושים במשרדי יחסי ציבור ובחברות העוסקות בניהול תדמית אונליין (או Online Reputation Management), אבל קריאה מעמיקה קצת יותר של המאמר שחושף את השיטה, מראה שמדובר בהתנהגות חמורה, החותרת תחת עקרונות חופש הביטוי, הדמוקרטיה והאינטרנט הנייטרלית.
מדובר ביחידה שנקראת JTRIG (ראשי תיבות של Joint Threat Research Intelligence Group), הפועלת תחת סוכנות הביון הבריטית. בין השיטות שבהן פועלת היחידה, ניתן למנות התקפות DDoS על ארגון אנונימוס; ביצוע ניטור של רשתות כמו יו-טיוב ובלוגר; "מלכודות דבש" שמטרתן לפתות אנשים באמצעות סקס, על מנת לנצל זאת לאחר מכן; וגם אמצעים יותר סטנדרטיים, כמו וירוסים למחשב. עם זאת, העניין המטריד ביותר המתגלה מהמצגת של JTRIG, הוא הרצון והנסיונות בפועל לחדור אל השיח הציבורי החופשי-לכאורה המתנהל באינטרנט ולהפעיל עליו מניפולציות המשרתות את השלטון, ובנוסף – הטקטיקות של היחידה, שנועדו לנתץ את התדמית הציבורית והאינטרנטית של אנשים שלא מוצאים חן בעיני אותו שלטון. ברוב המקרים, מדובר על אנשים שרק מביעים מחאה נגד השלטון, ולא ביצעו עבירה כלשהי על החוק.
איך הורסים מוניטין של אדם באמצעות האינטרנט? אפשר, למשל, לכתוב בלוג מזויף. בבלוג יהיו סיפורים של קורבן לכאורה של אותו אדם שאת תדמיתו רוצים להרוס. בבלוג יסופרו סיפורי זוועה על מעשיו של אותו אדם. הכל שקרים והמצאות, אבל ברגע שבלוג כזה תופס תאוצה – לך תוכיח שאין לך אחות. שיטות נוספות שבהן נוקטת היחידה, כוללת שליחת מיילים נבזיים לעמיתים ולחברים של המטרה, וגם פרסום מידע שלילי אודותיה בפורומים וברשתות חברתיות. כש-JTRIG מעוניינת לחסל חברה עסקית, היא פשוט מדליפה מידע שקרי אודותיה לתקשורת ולבלוגים, מפרסמת אודותיה מידע שלילי בפורומים ועושה מאמצים לחבל בעסקות ושותפויות עתידיות של אותה חברה.
מטרות בודדות כמובן שלא מספקות את שירותי הביון, והם שואפים להתערב ולהשפיע בצורה משמעותית על השיח הציבורי באינטרנט. JTRIG מפעילה לשם כך שיטות הכוללות תיאוריות פסיכולוגיות ואנתרופולוגיות, במטרה לזהות כיצד מתנהל שיח אונליין, מי המנהיגים שלו, ואיך אפשר להתערב בו ולבצע בו מניפולציות המשרתות את השלטון, ומעודדות צייתנות והליכה בתלם.
אם סוכנות הביון הבריטית משתמשת בשיטות האלה, ניתן להניח שהן נמצאות בשימוש גם במדינות אחרות בעולם. האם לממשלה יש זכות להשתמש בטקטיקות כאלה נגד אזרחים וחברות שלא עברו על החוק ולא הואשמו בדבר? האם לממשלה יש זכות להתערב בשיח הציבורי באופן אנונימי?
אל המאמר העוסק בנושא בהרחבה, הגעתי דרך reddit. באופן מעניין, התפתח שם דיון על פרסום המאמר עצמו, מכיוון שהוא צונזר ונמחק משם מספר פעמים, על ידי מנהלים שונים, והמשתמש שפירסם אותו נחסם מרדיט (צעד חריג למדי). ועם זאת, גם שם קיים חשש סביר לנסיונות השפעה של השלטון. ה-sub-reddits העוסקים בחדשות ופוליטיקה תמיד סוערים ומלאים בדיונים נוקבים על השלטון, פרטיות, חקיקה דרקונית ועוד. רדיט הוא אתר שנחשב, לפחות על ידי חלק ממשתמשיו, לאתר חופשי המתיר דיונים ופוסטים בכל נושא בעולם. ובכל זאת, כרגע התיאוריה גורסת שייתכן שחלק מה-mods, מנהלי הקהילות, הם אכן גורמים ממשלתיים בעלי אינטרסים, שיעשו כל מאמץ כדי לנטרל ביקורת ומידע שלילי אודות השלטון.
כשאני מלמדת או מרצה בנושא אינטרנט, ניהול תוכן וניהול אתרים, אני תמיד מסבירה שצריך לבחון בצורה מדוקדקת כל ידיעה או פיסת מידע, לפני שאנחנו כותבים עליה בעצמנו. אחד הפרמטרים החשובים הוא – מה מקור המידע? מי פירסם אותו לראשונה? מאין הוא הגיע? האם מדובר במקור אמין או נגוע באינטרסים? ככל שעובר הזמן, הידיעות מועתקות ממקום למקום בלי בדיקה, בקרה, סינון או בדיקת עובדות. היכולת שלנו לזהות את מקור המידע ולקבוע את אמינותו, הולכת ונחלשת. למעשה, אין לנו יכולת ממשית למנוע מהשלטון לבצע מניפולציות אינטרנטיות על השיח הציבורי. ולכן, במקום התגובה הפבלובית הנלהבת "אבל אמרו בחדשות", מוטב לנו כי נאמץ את צמצום העיניים הספקני ונשאל "האמנם?".
התרגום של גלן גרינוולד של המושג "מלכודת דבש" ל"מלכודת סקס" הוא ממש לא מקצועי. מלכודת דבש זה כל מלכודת שמושכת בן אדם להכנס אליה – נניח לשלוח למישהו לינק ל"תמונות של חתולים" לאתר שדורש רישום, ואז אתה מגלה את חשבון המייל שלו, וכד'.
השימוש במין, בטח כדי להשיג מידע לוגין של משתמשים בפורומים וכד', הוא לא הגיוני, ולא ריאלי.
אני חושבת שהכוונה היתה לכך שיכניסו את הקורבן למצב מביך (בגידה, סטיות מיניות), יתעדו וישמרו את זה כאמצעי סחיטה או פשוט יפרסמו את זה כדי להביך אותו.
המשפט האחרון בפוסט, מסכם את הדיון והוא אמור להיות הבסיס לכל ההתנהגות שלנו כיום.
לצערי רוב רובם של האנשים(אפילו אנחנו הציניים) מצליחים ליפול מידי פעם ל"חוכמת המונים" שכזאת ולרגע שוכחים שאנו אמורים להיות ספקניים.
זה פשוט מעייף מאד.