מצד אחד, זו חוכמה מאוד קטנה להסתכל בדיעבד על מהלכים גדולים בעולם התקשורת והפיננסים, ולהגיד "נו, איך הם לא ראו שזה יקרה"?. מצד שני, זה פשוט מדהים לראות מה יכול לקרות לחברת ענק מצליחה בתוך שנים ספורות, איך היא מאבדת מערכה ומהחשיבות שלה, והכל בגלל התכחשות למציאות, שבה טכנולוגיה חדשה משתלטת על השוק.

The New Yorker מנתח את נפילתה של החברה המייצרת את אחד הטלפונים (שהיו) הפופולריים ביותר בארה"ב – בלאקברי. בשנת 2007, עמד מחיר המניה של RIM (שהיום נקראת BlackBerry LTD) על 236 דולר. לא גוגל או משהו, אבל עדיין מספר מרשים. שבעה חודשים קודם לנקודת השיא הזו, אפל הציגה את הצעצוע החדש שלה – אייפון. בבלאקברי הניחו שזה יהיה טלפון שה"עמך" ירכשו, ואילו קהילת העסקים תישאר נאמנה לבלאקברי האהוב. אחרי הכל, יש לו מקלדת!

שש שנים לאחר שמנהלי בלאקברי החליטו שהאייפון אינו סיכון רציני, מחיר המניה של בלאקברי עומד על כ-10 דולרים, והחברה הודיעה כי היא מעמידה את עצמה למכירה, לאחר שגם קו הטלפונים החדש שהציעה נכשל כשלון מהדהד. מעבר לצרכן הפרטי, החברה איבדה את לקוחותיה הגדולים בזה אחר זה – מהאליברטון ועד הום דיפו. כאשר גם המגזר הממשלתי, הלקוח הכי גדול של בלאקברי, נטש אותה לטובת אפל וסמסונג, היה ברור שהחברה לא צפויה להתאושש. אולם, בבלאקברי התמהמהו וסירבו לקבל החלטות קשות, עד שלא נותרה ברירה ואתמול העמידה עצמה החברה למכירה.

המאמר ב"ניו יורקר" מציין גם את נוקיה כחברה שהמעיטה בערכו של האייפון והשפעתו על שוק הסלולר והאינטרנט. אחת הסיבות לזלזול של נוקיה באייפון היתה שהוא אינו עמיד מספיק, בניגוד לטלפונים של נוקיה, הידועים ביכולת שלהם לשרוד נפילות וטביעות בשירותים. גם נוקיה, כמו בלאקברי, ניסתה ומנסה להיכנס מחדש לשוק הסמארטפונים עם טלפוני מגע יפים ומתוחכמים. בלאקברי ניסתה גם להשיק טאבלט המבוסס על מערכת ההפעלה המגניבה של QNX – אבל כל הנסיונות האלה כשלו. בסופו של דבר, עד שנזכרו בבלאקברי להגיב למהלכי השוק, זה היה מאוחר מדי. כדברי הכותב – את המשחק הזה הפסידה בלאקברי לפני זמן רב.